אתר השבת
מתכוננים ליום הכיפורים
- פרטים
- קטגוריה: יום כיפור
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 18:39
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 532
מתכוננים ליום הכיפורים
## הרב הגאון רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א ##
א. בערב יום כיפור (ועדיף באשמורת הבוקר[1] ) נוהגים לערוך "כפרות". הטוב ביותר לעשותם עם תרנגול לבן, שבשרו יחולק לאחר מכן לעניים. ישנם שנוהגים לעשות בכסף או בדגים ובזמן הגאונים והקדמונים נהגו לעשות "כפרות" על עציצים עם שתילים וזרעים.
ב. נוהגים לקחת תרנגול זכר לזכר ותרנגולת לנקבה. אשה בהריון לוקחת שני תרנגולים, תרנגול זכר ותרנגולת נקבה. אשה בהריון פחות מ- 40 יום, אינה צריכה להוסיף "כפרות" לעוברה[2] .
ג. מי שקשה לו מבחינה כלכלית לרכוש תרנגול לכל אחד מבני משפחתו, יקח תרנגול אחד לכל הזכרים ותרנגולת אחת לכל הנקבות. ורבים וטובים משלומי אמוני ישראל עושים כפרות על כסף, ותורמים אותם לצדקה.
ד. אמרו חז"ל שאין יוה"כ מכפר על שום עבירה ש"בין אדם לחברו". לכן מחויב אדם לפייס את אלו שחטא נגדם ולבקש את מחילתם. רבנו ה"בן איש חי" ועוד גדולי תורה מחו על כך שהאנשים מבקשים סליחה מהחברים הטובים דוקא ולא מאלו שפגע בהם ורב איתם. דוקא מאלו שפגענו בהם אנו צריכים לבקש סליחה!
ה. ממי בדרך כלל חייבים לבקש סליחה? מהבעל או מהאשה. מההורים, מהשכנים והשכנות (שדברנו עליהם לשון הרע ורכילות), מהחברותא (שהפרענו לו לפעמים ללמוד וביטלנו אותו) וכן, גם מילדנו הקטנים (שלפעמים הענשנו אותם רק משום שהיינו עצבניים...). ולמרות שקטנים לאו בני מחילה, מסתבר שבקשת הסליחה תסייע בעדנו להשתפר יותר בשנה הבאה.
ו. כשהחבר אינו יודע שחטאנו לו והוא יפגע מעצם בקשת הסליחה, (כמו למשל שנבקש סליחה על שדברנו עליו לשון הרע), עלינו לבקש ממנו סליחה כוללת, מבלי לפרט על מה ולמה[3]. כשבקשו מאיתנו סליחה, אל לנו להתאכזר ולא למחול.
ערב יום כיפור: מצות היום – אכילה ושתיה
ז. מצוה מהתורה לאכול ולשתות בערב יום כיפור, והאוכל ושותה ביום זה נחשב לו כאילו צם ביום זה וביום שלאחריו, ביום כיפור. וצריך אפילו למעט בלימוד התורה כדי לאכול ולשתות. המהרי"ל דיסקין זצ"ל נהג לאכול צימוקים במשך היום להידור מצוה. אך יזהר שלא לאכול אכילה גסה ושלא למלאות את הכרס, כדי שלא יהיה שבע ומתגאה בתפילת יוה"כ. (וישנם שמוצצים סוכריות כל היום).
ח. רבי עקיבא איגר מסתפק האם נשים חייבות באכילת ערב יוה"כ, כיון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא. והסכימו האחרונים שהן חייבות. אך הגאון האדר"ת פשט מדברי הירושלמי שפטורות[4].
ט. בסעודת הבוקר מצוה לאכול דגים[5]. אכילת "סעודה מפסקת" נזכרת כבר בגמרא (תענית ל,א) ובראשונים. ואוכלים בה מאכלים הקלים לעיכול[6] . טובלים את פרוסת "המוציא" בדבש[7], אוכלים בשר עוף[8] ו"קרעפלאך" (בצק הממולא בבשר עוף)[9]. ויש שאוכלים מילון או אבטיח, המקררים את הגוף ומקילים על הצום[10]. לא אוכלים דגים בסעודה מפסקת[11], ויש מקילים בדגים קרים[12].
י. על הגברים להיזהר מאכילת דברים המתובלים בבשמים וחרדל, מאכלי ביצים, גבינה וחלב חמים, שום ועוד. ובמאכלי חלב נהגו רבים להקל (וביחוד בקצת החלב שמוזגים לכוס קפה)[13].
יא. אם רוצים לאכול ולשתות לאחר הסעודה המפסקת, צריך להתנות על כך בפירוש, בפה או במחשבה.
יב. טובלים במקוה בערב יוה"כ. וצריך לטבול החל משעה לפני חצות. ויש הטובלים לאחר סעודה המפסקת (אך לפני כניסת היום הקדוש)[14].
יג. יש להדליק "נר חיים" עבור כל איש נשוי (ולא אשה), ושהנר ידלק עד מוצאי החג. בנוסף מדליקים "נר נשמה" עבור הנפטרים[15] והזקוק להדליק נר על אביו ואמו, מספיק שידליק נר אחד[16]. זה שכבה "נר החיים" שלו יחזור וידליקנו במוצאי יום כיפור[17]. מלבד נרות אלו, יש להדליק נר לצורך ההבדלה במוצאי החג[18].
יד. תיקנו חכמים להתוודות בערב יוה"כ, ותיקנו שיתוודה בתפילת המנחה, לפני סעודה המפסקת. ועל כן גם נשים שלא מתפללות כל השנה מנחה, יתפללו ויתוודו. לובשים בגדי שבת לתפילת מנחה[19].
טו. לפני היציאה ל"כל נדרי" מברכים ההורים את ילדיהם שייחתמו לחיים טובים של תורה וקדושה ושילכו בדרך טובים לתפארת ישראל. (ונוסח הברכה הודפס במחזורים, וכל המרבה בתפילה, בברכה ובדמעה, הרי זה משובח[20]).
טז. מדליקים נרות בזמן הדלקת הנרות ומברכים 'להדליק נר של שבת ויום הכיפורים' ו'שהחיינו'.
יום כיפור
יז. יש להקפיד שילדים בגיל חינוך (בערך גיל שש) לא ינעלו נעלי עור. ואפשר להקל לרחוץ ידים ופנים של ילדים קטנים, כיון שרחיצתם אינה להנאה אלא לצורך (הגרי"ש אלישיב).
יח. מותר לבלוע רוק ביוהכ"פ[21] . ויש שהחמירו בדבר, בתנאי שלא יעסיק את מחשבותיו האם יש לו רוק או אין לו והאם לבלוע כעת, כן או לא...[22].
יט. אסור להתרחץ ואפילו לא להושיט אצבע למים. אך כשגופו התלכלך, אפשר לרחוץ את המקום המלוכלך, כרגיל בימות החול.
כ. נוטלים ידים בשחרית עד סוף פרקי האצבעות. הכהנים, העולים לדוכן, נוטלים ידיהם עד הפרק. גם אחרי השרותים נוטלים ידים, אך ורק פעם אחת, ורק עד קשרי האצבעות. גם הנוגע בגופו במקומות המכוסים, צריך לרחוץ את היד בה נגע, עד קשרי אצבעותיו.
כא. אמא המאכילה את ילדיה, מותר לה לרחוץ בשבילם פירות וכד', למרות שידיה נרטבות.
כב. אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה ואין להשתמש בדאודורנט נגד זיעה[23].
כג. ניתן לאפשר לילדים מתחת לגיל תשע לצום בליל יום כיפור.כשהגיעו הילדים לגיל תשע, צריך לחנכם לצום תענית שעות, היינו לאחר ארוחתם כפי כוחם ויכולתם.
כד. הכהן הגדול הזכיר עשר פעמים את שם ה' ביום כיפור, וכנגד זה אנו צריכים להתוודות עשר פעמים (במנחה בערב יוכ"פ, במעריב, בשחרית ובמוסף, במנחה ובנעילה, כולל בחזרות הש"ץ). הוידוי נאמר בעמידה (והיושב בוידוי לא יצא ידי חובה) וטוב שישחה בוידוי כמו ב"מודים". ואם הדבר קשה, יכופף מעט את ראשו. כשמזכירים חטא, מכים באגרוף על החזה.
כה. במוצאי יום כיפור מבדילין על הכוס ועל הנר, אך לא על הבשמים. מדליקים דוקא על נר שדלק מערב יום כיפור, או מנר שנדלק מנר שכזה (שדלק מערב יוהכ"פ).
כו. עדיף שהאשה תמתין לבעלה, כדי שיבדיל לה על הכוס. אך אם בעלה לא ישוב כעת או שהיא רעבה וצמאה, תבדיל בעצמה על מיץ ענבים או על "חמר מדינה", אך לא על יין. ויכולה לברך גם על "נר ההבדלה"[24] .
מצוה להרבות בסעודה במוצאי יום כיפור וללכת לאכול בשמחה, כי נתקבלה תשובתנו!
(פורסם בקוראים אלעד, תשרי התשע"ו).
[1] מג"א בשם האריז"ל והשל"ה ומשנ"ב. ויש נוהגים לאחר תפילת שחרית או בשאר ימי עשרת ימי תשובה.
[2] הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"ש ואזנר זצ"ל.
[3] נחלקו בדבר החפץ חיים ורבי ישראל מסלנט. ופוסקי זמנינו נטו לדברי הגרי"ס וכמו שכתבנו.
[4] יעויין שדי חמד מערכת יוה"כ א, ה.
[5] מטה אפרים.
[6] שו"ע.
[7] מטה אפרים ועוד.
[8] מג"א, משנ"ב, מט"א.
[9] מטה אפרים ועוד.
[10] מהרי"ל. ועיין בהלכות חג בחג עמוד שי"ג.
[11] כף החיים.
[12] אלף המגן.
[13] ויעויין בארוכה בספרי הפוסקים פרטי דינים והנהגות בזה.
[14] משנ"ב תרו, כא ותקפ"א כו.
[15] שו"ע סימן תרי.
[16] הגרי"ש אלישיב זצ"ל.
[17] שו"ע סימן תרי.
[18] שו"ע סימן תרכד.
[19] מטה אפרים.
[20] עיין מטה אפרים.
[21] משנ"ב.
[22] עיין הלכות חג חג (קארפ).
[23] קיצור הלכות מועדים (להגר"ש דבלצקי) ועי' ספר פסקי תשובות.
[24] מטה אפרים, רמ"א ס"ס רצ"ו ומשנ"ב, הלכות חג בחג.