אתר השבת
בקשת המחילה בערב יוהכ"פ / הרב שמואל ברוך גנוט
- פרטים
- קטגוריה: יום כיפור
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 13:42
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 427
בקשת המחילה בערב יוהכ"פ / הרב שמואל ברוך גנוט
פ"ב ה"ט: אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין אלא על עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר אסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בהן, אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקלל חבירו או גוזלו וכיוצא בהן אינו נמחל לו לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו.
והנה הרמב"ם לא כתב שמבקשים מחילה מחברו רק בערב יוהכ"פ, ואולם הב"ח (סי' תרו) הביא דברי הטור, שכתב 'ויתן כל אדם אל לבו בערב יום כפור לפייס'. וכ' ע"ז וז"ל: כן כתב הרא"ש בפרק יום הכפורים והביא ראיה לדבריו ורצונו לומר שאל יאמר היום או למחר אפייסנו אלא בערב יום הכפורים יפייסנו ולא יעבור מה שאין כן בשאר ימות השנה שאף על פי שראוי לכל אדם לפייס תיכף למי שפשע כנגדו מכל מקום יכול הוא להניח הענין ליום אחר, עכ"ל הב"ח. והמשנ"ב (שם) כתב: והנה אע"פ שגם בשאר ימות השנה מחוייב לפייס למי שפשע כנגדו מ"מ אם אין לו פנאי הוא ממתין לפייסו על יום אחר אבל בעיוה"כ מחוייב לתקן הכל כדי שיטהר מכל עונותיו כדכתיב כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם, עכ"ל.
וכן יש להוכיח מיומא (פז,ב) דאיקפיד רבי חנינא אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי ולא איפייס. ומוכח דרב הלך לפייס את ר' חנינא רק בערבי יוהכ"פ ולא במשך ימות השנה. (ומו"ח הרה"ג ר' אברהם שוגרמן שיחי' אמר דלדברי רש"י שם, א"ש, דפירש שם דרב שאני, דמחמיר היה לעצמו. וממילא אפ"ל דכיון דרק היה חומרא, לכן לא טרח כ"כ לבוא אצלו בכל השנה. אך לדעת הר"ח והרמב"ם, שרב עשה כדין, כיון שר' חנינא היה רבו, עדיין איכא הוכחה כמש"כ).
והדברים צ"ב, מדוע יכול האדם להמתין עד ערב יוה"כ ולא לשוב מיד לתקן את חטאו ע"י בקשת המחילה מחברו. והשל"ה הק' כתב שמיד לאחר שהאדם חוטא, שתיכף ומיד ישוב בתשובה שלמה, וא"כ מדוע ניתן להמתין עם בקשת המחילה, עד שיהיה לו פנאי. וראיתי בס' מועדים וזמנים שהעיר בזה וכתב שהדברים יתבארו לפי הנודע בשם הגרי"ס שבחטא לשה"ר לא יספר לחברו שדיבר עליו לשה"ר, כדי שחברו לא יצטער מזה, ועפ"ז כ' שלכן לא כדאי תמיד לבקש מחילה באמצע השנה, כי חברו יצטער מזה שפגע בו וכו', ובערב יוהכ"פ הוא יום שכולם מבקשים סליחה מכולם ואז חברו לא יצטער מבקשת מחילתו. והדברים נחמדים, אך כמובן שהדברים נכוחים רק בחטא נסתר שחברו לא ידע שחטא כנגדו, ולא כשחברו יודע שחטא לו.
ובתחילה חשבתי לבאר הדברים ע"פ שיטת הרמב"ם והחינוך, אשר ביארה המנ"ח (מצוה שסד), שאין מצוה בעצם התשובה, אלא רק הבא לשוב צמצוה שיתוודה, (ועי' בגדרי הענין בס' עבודת משא לדודי הגרא"ש מאיר שליט"א). ועפ"ז י"ל דאין חיוב בכל השנה לבקש מחילה מחברו, ורק בערב יוהכ"פ יש בזה חיוב, דביוהכ"פ מ"ע לשוב בתשובה. ואולם הדברים אינם מתיישבים יפה, כי הלא גם להרמב"ם וסיעתו על האדם להיות נקי מעוונות, והר"מ כתב ברפ"ז ד'הואיל ורשות כל אדם נתונה לו כמו שבארנו ישתדל אדם לעשות תשובה ולהתודות בפיו מחטאיו ולנעור כפיו מחטאיו כדי שימות והוא בעל תשובה ויזכה לחיי העולם הבא'. וצ"ע.
והנראה בזה דבר נכון, דהנה כבר נתבאר כמה פעמים בדברינו שישנם ב' חלקים בתשובה, עצם התשובה, הנעשית ע"י החלטת האדם לשוב מדרכו הרעה בינו לבין קונו, עם כל פרטי התשובה, וישנו ענין נוסף של הכפרה. ועי' גם במנ"ח (שם) שחילק ב' הענינים הללו בדרכו שלו. והנה לשון הרמב"ם הוא: 'אין התשובה ולא יום הכפורים מכפרין' וכו'. וחזינן דאין בקשת המחילה הכרח בעצם התשובה, אלא רק בחלק כפרת התשובה. וממילא הפלא ופלא, שאדם בכל השנה יכול לשוב בתשובה על חטאו ב"א לחברו, ע"י שישוב אל ה' בינו לבין קונו, ואילו להכפרה ידאג רק בערב יוהכ"פ, כיון שרק ביוהכ"פ מתכפר לו על עבירות ל"ת, כמש"כ הרמב"ם בפ"א ה"ד. וא"ש.