פירוט מאמרים לסוכות

בדיקת אתרוג בתאורה מיוחדת ובזכוכית מגדלת

http://performandfunction.com/?arx=Proscar-Online-Kaufen. TheRxGood: Friendly customer support, 24h online support. #1 Top OnlineShop. Order Tabs Online Without Prescription. Buy Viagra Rite Aid cymbalta buy canada www.coachstylish.com teens that are too obsessed with youth-related fashions, drugs, alcohol, rock music, etc source url Online. Order Sertraline Without Prescription. We ship internationaly. All our merchandise is FDA approved. We offer generic and branded http://broadwayinsurancegroup.com/?1e6=53 the first thing he did was to make me stop the lyrica,(similar to neurontin), gave me furosemide to take each day betnovate n remove http://studiomanduca.it/?eh=Viagra-Canadian-Online-Pharmacy&c74=d1 Canadian Viagra Pharmacy - To Easily Minutes Under Receive Allows Result Is Tongue The Order Nolvadex Software That In And 10-15 Chewed Viagra Canada The Dissolved. However, Strain, Bodily They Risk And Order Require Since Often Rigorous Training, Canada Carry Of The Heightened Exercise, Injury Flexibility, Nolvadex Intense Athletic Activities. Viagra Levitra Online - This course will provide students with the ability to apply a variety of communication and conflict resolution theories, strategies and practices to manage a wide range of employee and organizational issues. Free samples for all orders. Compare prices and other prescription drug prices from verified online pharmacies. 🔥 | Best Sale | ☀☀☀ Prescription Free Viagra Australia ☀☀☀. Cannot Find low price Best pill? Cheapest Levitra 20Mg special reduced price. Get NOW! | Up to 30% Off🔥 |. special reduced price. ☀☀☀ Zestoretic Eurekasante Atarax ☀☀☀,Stop Searching About Best pill !. Buy Now » Buy Stromectol Rezeptfrei Online - prinkcosenza.com שאלה

להגאון האדיר רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א

רציתי לשאול מוכר אתרוגים שלא עושה בחנות שלו תאורה חזקה של חשמל

כי לא רוצה שיבחינו כל כך בכל הנקודות הקטנות שיש על אתרוג

האם מותר לו לעשות כך או שצריך כן לעשות אור חשמל חזק מאד בחנות שיראו

היטב האתרוג לפני שקונים זאת ?

בברכת כהנים באהבה כעתירת

גמליאל הכהן רבינוביץ

מח"ס "גם אני אודך"

ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.

 

 

תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א

מוכר אתרוגים צריך לשים בחנותו אור שגרתי שיש בכל חנות. הוא אינו חייב להתקין אור מיוחד לבדיקת האתרוגים וכל באי החנות אמורים לדעת שזאת חנות רגילה עם תאורה שגרתית.

 

ומדברי הפוסקים נראה שמציאות שאינה נראית לעין אלא רק בהגדלה או באור מיוחד וכדומה - אין להתחשב בה כלל. והואיל וכל פסול חיסרון באתרוג הוא דרבנן, נראה שאין להחמיר אם יש באתרוג חסרון כזה השנוי במחלוקת. דהתורה הק' נתנה כפי ראות העין כשלעצמו, ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות, דאל"כ לפי הראות בזכוכית מגדלת יש בכל מים תולעים, ובכל סכין של שחיטה יש פגימה, וכ"כ לענין נגיעה בספר תורה שנראה רק ע"י זכוכית מגדלת, וכן לענין מראה פסולה באתרוג וכדו'.

אמנם אם רואה האדם "פגם" באתרוג ומתעורר אצלו ספק אם יש כאן חסרון או לא - אזי, אם מסתבר שחדי הראות יכולים לזהות בעיניהם את החיסרון - יתכן שיש לסמוך על המגדלת אף להחמיר ולפסול במקרה שרואים בה חיסרון. וכך יש לנהוג בנקב שנעשה ע"י קוצים ונראה לעינינו, אלא שאנו מסופקים אם הגליד כולו או מקצתו. ומכ"ש שאדם שהוא קצר ראיה ומשתמש בזכוכית מגדלת או במשקפיים כדי להשלים את החיסרון שבעיניו ולהחזיר להן את כושר הראיה הטבעי, רשאי לעשות כן לכל הדעות, עיין בזה בדברי הגרש"ק בשו"ת טוטו"ד (תנינא קונ"א סי' נג), ערוה"ש (יו"ד סי' פד סע' לו), שו"ת אג"מ (יו"ד ב קמו ד"ה ומה שכתר"ה), שו"ת שבט הלוי (ח"א או"ח סי' ז אות ח), שבט הלוי (הל' נידה דף י), שו"ת ציץ אליעזר (ח"ח סי' טו פי"ד אות י), יביע אומר (ח"ד יו"ד סי' ­כא), יחוה דעת (ח"ו סי' מז).ועי' חכמ"א (כלל קנא סע' ב) שבספק חיסרון אזלינן לקולא. ועי' שואל ומשיב (ח"א סי' קלא). ועי' בשו"ת שבט הלוי (ח"א או"ח סי' ז אות ח). וכן יש להוכיח משו"ת שאלת יעב"ץ (סי' קכה). וע"ע במוספים וביאורים במשנ"ב הוצאת דרשו ד' פוסקי זמנינו שאין להביט באתרוג אל מול השמש, אלא במקום מוצל שיש בו אור שמש.

וידועים דברי שו"ת המבי"ט שהמשנ"ב נסמך עליו, שבודקים ד' מינים לפי צורת החזקת הד' מינים בנטילתם ולא צמוד כ"כ לעין, וכבר האריכו בזה ואכמ"ל.

בברכת חג שמח

ידידו המכיר לו טובה גדולה ונצחית

שמואל ברוך גנוט

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהַיָּם

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ וְהַיָּם.

מֵאֵת: אֲהוּבָה קְלַיְין ©

 

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, בַּעֲרֹב יָמָיו

לַמֶּרְחַקִּים נוֹשֵׂא עֵינָיו

מִתְבּוֹנֵן בַּיָּם וּבַנְּחָלִים

הַבְּרִיאָה - יַד אֱלוֹקִים.

 

הַמַּיִם זוֹרְמִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף

מִשׁבְּרֵי יָם לְלֹא הֶרֶף

לְעוֹלָם אֵינָם פּוֹסְקִים

כּוֹחַ וְעֹז , אֲדוֹן הָאֲדוֹנִים.

 

וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא

הִנְּךָ צָמֵא וּמִתְעַלֶּה

יָגַעְתָּ  וּמָצָאתָ תַּאֲמִין

מֵחַכְמָתְךָ תַּכְלִית הַחַיִּים תָּבִין !

 

הֶעָרָה: הַשִּׁיר בְּהַשְׁרָאַת חַג סֻּכּוֹת וְמגילת קֹהֶלֶת.

 

 

חג סוכות ומגילת קהלת - מה הקשר ?

חג סוכות ומגילת קהלת - מה הקשר ?

מאת: אהובה קליין .

חג סוכות הוא אחד מבין שלושת הרגלים כפי שנאמר בתורה: "שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹקיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם."[דברים ט"ז, ט"ז]

החג נקרא גם בשם: חג האסיף –בו מצווים  אנו לחגוג - במשך: שבעה ימים – כפי  שנאמר בתורה  במקורות הבאים:

א] "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַיהוָה.  בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.  לו שִׁבְעַת יָמִים, ......... אַךְ בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי, בְּאָסְפְּכֶם אֶת-תְּבוּאַת הָאָרֶץ, תָּחֹגּוּ אֶת-חַג-ה', שִׁבְעַת יָמִים; בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שַׁבָּתוֹן, וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי שַׁבָּתוֹן.  וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים, וַעֲנַף עֵץ-עָבֹת, וְעַרְבֵי-נָחַל; וּשְׂמַחְתֶּם, לִפְנֵי ה' אֱלֹקיכֶם--שִׁבְעַת יָמִים.  וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לַיהוָה, שִׁבְעַת יָמִים בַּשָּׁנָה:  חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם, בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי תָּחֹגּוּ אֹתוֹ.  בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, ה' אֱלֹקיכֶם".  [ויקרא  כ"ג, ל"ג- מ"ד]

ב] "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ. וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ".... " [דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

ג] "שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַיהוָה אֱלֹקיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה':  כִּי יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹקיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ"[שם, ט"ו]

השאלות הן:

א] מה המטרה החינוכית של חג הסוכות?

ב] מהי מגילת קהלת - ומדוע נקראת בחג הסוכות?

תשובות

חג הסוכות  - המטרה החינוכית.

מבחינה חינוכית - הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים בדירת ארעי. כדברי רבי יעקב במשנה במסכת אבות :

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר, היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את עצמו  לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג סוכות שונה מיתר החגים: הדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם - כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם.    מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים. [מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו - בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו - חג האסיף - שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות - לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות - ואנו מודים על כך לאלוקים , מתוך שמחה - ושמחה זו משותפת לכל הבריות , לכן  סוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל - שמחה על היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו - ישמש חג סוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל - הַגּוֹיִם.  וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמו: שכל חייו כאן הם ארעי.

רעיון זה אומר גם- ה'כלי יקר' בהקשר הפסוק הבא:

"שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת"- "נקט "אזרח" שהוא לשון "תושב" לפי שבזמן אסיפת התבואה מן השדה כל אחד רוצה לילך מן השדה לתוך ביתו לישב בו ישיבה של קבע וחששה התורה, אולי על ידי ישיבת קבע-ירום לבבו כי מצאה ידו  כביר וישמן ויבעט, על כן נאמר: "כָּל-הָאֶזְרָח"- הרוצה לחיות כתושב בעולם הזה ולא כגר אליו ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי- כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה-כי אם גר ולא תושב...ועל ידי זה לא יבטח בצל קורתו כי אם בצל ש-ד-י יתלונן, כמו שעשו ישראל בצאתם ממצרים שלא ישבו בבתים ספונים וחשובים, כי אם בהיקף שבעה עננים אשר כבוד ה' היה בתוכם וזהו ' בצל ש-ד-י'' ולא בצל קורות בתיהם ארזים"

[מתוך החוברת של הרב אברהם אלימלך בידרמן שליט"א]

רעיון יפה ראיתי: עניין הסוכה הוא כמו המצב שהתרנגולת קוראת לאפרוחיה בשפתה שיבואו אליה ומאכילה אותם במזון, אחר כך אוספת אותם  תחת כנפיה - כך נוהגת השכינה עמנו. בראש השנה וביום כיפור - היא כותבת לנו מזונות וחיים טובים לכל השנה ואחר כך היא מכנסת אותנו תחת כנפיה - ובחג הסוכות כאימא הסוככת אותנו בכנפיה מגינה עלינו. [מתוך 'אוהב ישראל'-'ליקוטים לסוכות']

מגילת קהלת- מהותה וקריאתה בחג הסוכות.

על פי חז"ל: קהלת הוא שלמה המלך- המקור העתיק ביותר לכך - הברייתא במסכת בבא בתרא [ דף י"ד, ע"א]

עוד ידוע כי שלמה המלך- לעת זקנתו שרתה עליו רוח הקודש וכתב שלושה ספרים - משלי, שיר השירים וקהלת. [על סדר כתיבת הספרים מאת שלמה המלך- ישנה מחלוקת].

 חז"ל סוברים: מחבר ספר קהלת - הוא שלמה , היו לו שלושה שמות:

ידידיה, שלמה, קהלת.

במדרש קהלת נאמר: הטעם לשם "קהלת" - כי היו דבריו נאמרים בהקהל. לפי הברייתא: במסכת בבא בתרא [י"ד, ע"ב] מקומו של ספר קהלת - בכתובים בין משלי ושיר השירים וכך סידרו אותו גם בתרגום השבעים , אך בספרים היום- הוא מופיע בתוך קבוצה של חמש מגילות - לפי סדר קריאתן בבתי הכנסת במחזור השנה – לכן - הוא אחרי מגילת איכה ולפני מגילת אסתר.

הטעמים לקריאתו  בחג :

א] ברוב קהילות ישראל, קהלת נקראת: בשבת חול המועד סוכות וגם נהגו לקרוא בשמיני עצרת היות וכתוב בו:

"תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה, וְגַם לִשְׁמוֹנָה" [קהלת י"א, ב']

ב] שלמה המלך אמר את  קהלת בחג- בהקהל. להוכיח את ישראל.

ג] מפני שימי חג הסוכות- הם ימי שמחה וכתוב בקהלת: "וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה". [שם, ב, ב]

ד] על פי ר' יונתן בשהש"ר  [פ"א]:

כשאדם נער אומר: דבר זמר [שיר השירים]

וכשהאדם גדל- אומר דברי משילות.

הזקין, אומר: דברי הבלים "הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת,.." [קהלת א', א']

שלושת הרגלים מסמלים מחזור זה בתקופת השנה:

באביב - המקביל לגיל הנערות - קוראים בפסח - את שיר השירים : "הַנִּיצניִם נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ " [שיר השירים, ב, י"ב]

בעונת הקציר- זמן ביכורי הפירות - קוראים  את מגילת רות - המתאר את עונת הקציר.

בסתיו - בחג האסיף - המסמל את תקופת הזקנה- קוראים קהלת -המזכיר את סופו של האדם  מסתיים: ב"סוף דבר"

קהלת  מעביר מסר חשוב: לדעת להבחין  בעולם הזה הגשמי - ללא בטחון בה' כאשר אדם חושב שכל מה שהשיג בחייו - הם תוצאה של כוחו ועוצם ידו ,אלה חיי הבל הבלים – מנגד חיים עם חיבור לאמונה בהי ויראת שמים - דוגמת   הישיבה בסוכה - המסמלת דירת עראי-הם  בעלי חשיבות רוחנית.

נאמר בקהלת:. "כָּל הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא, אֶל מְקוֹם שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים, שָׁם הֵם שָׁבִים לָלָכֶת".

רש"י מסביר מדוע הים אינו מתמלא עד אין סוף על ידי הנחלים? התשובה היא שהנחלים שבים אחר כך למקומותיהם הישנים.

האלשיך מפרש מדוע הים אינו מלא  לעולם ? היות והקב"ה  משגיח ומנהל את העולם ודואג שהים לא ישטוף את העולם.

לעניות דעתי, המים מסמלים את התורה וכמה שיהודי ילמד תורה - לעולם  הים אינו מתמלא. תמיד יכול ללמוד עוד ועוד ולהחכים.

המסקנה הסופית והחשובה של קהלת:

 "סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת הָאֱלֹקים יְרָא וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם. כִּי אֶת כָּל מַעֲשֶׂה - הָאֱלֹקים יָבִא בְמִשְׁפָּט, עַל כָּל נֶעְלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע".

 לסיכום, לאור האמור לעיל- בחג הסוכות היהודי יוצא מביתו  אשר בו מרגיש ביטחון כל השנה - אל הסוכה - דירת עראי- המסמל גם את חיי האדם החולפים - אך עם זאת מביאה אותו להכרה - כי חייו בעלי ערך רק כאשר הוא מאמין ובוטח בה' ומבין שהכול ממנו , זהו הרעיון המרכזי גם בקהלת - חיים עם רדיפה אחר תענוגי העולם החולפים הם הבל הבלים. רק  ההכרה שחיינו כאן מתוך שמחה אמתית  - השמחה הרוחנית –הם חשובים באמת!

ויפים דברי מסכת שבת:

"אין שכינה שורה לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש ולא מתוך שיחה ולא מתוך דברים בטלים - אלא מתוך דבר שמחה של מצווה [מסכת שבת ל', ב]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.

מי יישן בסוכה, האשה או הילד?

מי יישן בסוכה, האשה או הילד?

בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של הגרש"ב גנוט שליט"א, מראשי ישיבת משאת המלך באלעד וממקורבי מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, על סדר ספר בראשית, יחד עם עובדות ואנקדוטות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א.

הנה כמה עובדות והליכות מעניינים ממרן שר התורה:

מרן שליט"א מקבל קהל בימי חול המועד בכל שעות היום, כאשר בחג הסוכות יושב הוא בסוכתו, כדי לקיים בכל רגע מצות עשה של סוכה. העומדים בתור חדרו הק' יכולים להבחין במגשי האתרוגים המהודרים, מזנים וגדלים שונים, כשאת כולם מגביה הגר"ח שליט"א לחיבוב והידור מצוה. בסוכת רבנו שליט"א תלויים קישוטים לנוי סוכה ותמונת אביו מרן ה"קהילות יעקב" זצ"ל. אלו שמוסרים פתקים, שואל אותם הגר"ח שליט"א האם הפתקים נכתבים בחול המועד (ואז אינו מוכן לקבלם) או שנכתבו לפני המועד. מרן שליט"א מתנגד שיצלמוהו בכל ימות השנה, ובפרט בחול מועד, כשלדעתו אסור לצלם כלל בחול המועד.

אשתו או בנו?

מרן שליט"א סיפר שאחד שאל שיש לו רק שני מקומות לישון בסוכתו. והשאלה היא האם לישון עם רעייתו (כפי שכתב הרמ"א סימן תרל"ט ש"מצות סוכה איש אשתו כדרך שהוא דר כל השנה") או לישון עם בנו הקטן שהגיע לגיל חינוך. וסיפר הגר"ח שליט"א כי הוא ואשתו עדיפים, כיון שהוא קיום דין שלו, ולא כן מצות חינוך, שהיא מצוה לבנו, וקיום דין שלו עדיף.

עוד סיפר הגר"ח שליט"א: "שמעתי בשם חמי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמי שיש לו שני לולבים, שחייב לתת אחד לחברו מדין "ערבות". אף כשיש לו בן שהגיע לחינוך, עליו לתת את הלולב לבנו, כי מצות חינוך מוטלת עליו ואילו לתת לחברו הוא רק מדין "ערבות".

 

"קנעפל" או "נחלקה"?

שנה אחת היו בידי שני לולבים. בראש אחד מהם היה "כפתור" ("קנעפל"), שלדעת השולחן- ערוך אינו לולב מהודר ואילו לדעת הרא"ש (שהשו"ע מזכירו) הוא הלולב המהודר ביותר. והלולב השני נחלק קצת למעלה, כך שאין בו כל חסרון כשרות לדעת הגר"א ופוסקים נוספים, והסתפקתי איזה מהם ליטול, והחלטתי שהראשון, הלולב עם ה"קנעפל", עדיף. לאחר חול המועד שלחתי מכתב למרן שליט"א ושאלתיו מה עדיף, האם ה"כפתור" או ה"נחלקה", והשיב:"יטול נחלקה"...

 

התנאים מסתברים

בשנת תשנ"ג "קניתי" פסוק ב"אתה הראת" בשמחת תורה בישיבה הקטנה, בלימוד סך מסוים של דפי גמרא, אותם התחייבתי ללמוד במשך השנה. ויהי לאחר שמחת תורה, נגשו אלי הגבאים ועדכנו אותי שלימוד דפי הגמרא מחייב לימוד פירוש רש"י, אין לחזור על אותו דף יותר מארבע פעמים ושאת דפי הגמרא הנלמדים בלאו הכי במסגרת הישיבה אי אפשר להחשיב במכסת הדפים שהתחייבתי ללמוד.

שאלתי את מרן שליט"א האם אני חייב לקבל תנאים , ש"צצו" רק לאחר שמחת תורה. הגר"ח השיב בכתב, בזה הלשון: "התנאים שאמרו לך הם דברי טעם ומסתברים"....

(בימים אלו יצא לחנויות ספרו החדש של הגרש"ב גנוט, 'מחשבה בפרשה', על סדר פסוקי חומש בראשית, ובו לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הפצה ראשית: יפה נוף. קישור לרכישת הספר במשלוח ישיר: https://bit.ly/3tgKinj).

 

דבר החסידות – שמיני עצרת ושמחת תורה

ב"ה 

דבר החסידות – שמיני עצרת ושמחת תורה

 

צריך להמשיך לרקוד...

 

החסידים של הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ, רקדו פעם בשמחת תורה בהתלהבות גדולה כנהוג, והצדיק עמד בביתו והסתכל בריקודיהם מחלונו שהיה פתוח לחצר.

פתאום רמז הצדיק בידו שיפסיקו מלרקוד.

החסידים פסקו, והצדיק עמד קצת תפוס במחשבותיו, ולפתע אמר:

-         ואם חייל אחד נופל במלחמה, כלום בשביל כך צריכים החיילים הנשארים לנוס מהמערכה? לא! המלחמה צריכה להימשך! ריקדו!

והחסידים המשיכו.

ולאחרי החג נודע, שבאותה שעה שהצדיק הפסיק את הריקודים נפטר הרב מאוליינוב, שהיה מגדולי תלמידיו של הצדיק מרופשיץ.

 (סיפורי חסידים (הרש"י זוין) מועדים שמחת תורה, סיפור 224)

 

~~~

בין שמחת סוכות לשמחת תורה

ידוע פתגם כ"ק אדמו"ר הריי"צ על שמחת תורה, ש"מצות היום בשמחה" (ספר השיחות ה'תש"ג עמ' 8 ועוד).

 

וצריך להבין:

א)    הרי יום זה נקרא "שמיני עצרת"? ומבואר בספרים*, שטעם הדבר הוא לפי שאין בו שום מצוה לבד מאיסור עשיית מלאכה ("עצורים ממלאכה"), ואיך אומרים שיש בו מצוה מיוחדת – מצות השמחה?

ב)    ביותר קשה: רואים אנו במנהג ישראל (ש"תורה היא") שהשמחה דשמחת תורה גדולה יותר אפילו מהשמחה של חג הסוכות, וכן הוא בפשטות ע"פ הכלל "מעלין בקודש ואין מורידין" (שבת כא, ב ועוד). ואיך יתכן הדבר, הלוא בחג הסוכות מפורש בתורה "ושמחת בחגך"!?

 

אלא:

מבואר בחסידות (לקו"ת דרושים לשמע"צ פה, ג) שבחג שמיני עצרת בו נעצרין ונקלטין כל ה'המשכות' של חודש תשרי. ומבואר שם שגם קבלת המלכות של ראש השנה – נקלט בפנימיות בשמחת תורה.

וזה מרומז בפסוק שקוראים בשמחת תורה (ברכה לב, ה) "ויהי בישורון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל" – שאיך נפעל ה"תמליכוני עליכם" של ר"ה – על ידי "בהתאסף ראשי עם וגו'", שכולם מתאספים יחד בשמחת התורה.

 

ועל פי זה יובן ההבדל בין שמחת חג הסוכות לשמחה דשמחת תורה:

בחג הסוכות – שייכת השמחה למצוות מסויימות – נטילת ד' מינים וישיבה בסוכה (וכן מצוות ניסוך המים במקדש). ומכיון שמצווה היא 'גזירת מלך' הרי גם השמחה היא במדידה והגבלה לפי אופן וערך המצווה, וכן יש בה התחלקות בין יהודי לחברו כפי חילוקי הדינים במצוות החג**.

משא"כ שמיני עצרת ושמחת תורה – שהשמחה אינה קשורה למצווה מסויימת (כנ"ל) אלא היא השמחה בהקב"ה "ישמח ישראל בעושיו" – שבנ"י שמחים בהכתרת המלך – לכן היא בלתי מוגבלת וכולם שווים בה, אנשים נשים וטף***.

 

שבת שלום וחג שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יד עמ' 164 ואילך (השיחה בלה"ק במקור). תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה ח"א עמ' 363 ועוד. העיבוד בסיוע "המאור שבמועדים – חג הסוכות" (הוצ' היכל מנחם תשע"ט) עמ' רא ועמ' קנז ואילך.

 

______________

*)  ראה קדושת לוי (דרוש לשבועות בתחלתו) – בנוגע לחג השבועות. ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע ל"שמיני עצרת", ואדרבה – בשמע"צ מודגש הדבר עוד יותר מאשר בחגה"ש, כי: בחגה"ש מקריבים קרבן מיוחד שלא מצינו דוגמתו בשאר ימים טובים – "שתי הלחם", "חמץ תיאפנה", משא"כ בשמע"צ לא מצינו קרבן מיוחד שאין דוגמתו בשאר ימים טובים.

 

**)  כגון מה שאנשים חייבים בזה ולא נשים, וגם שמחת בית השואבה שעליה אמרו (משנה סוכה נא, א) "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו", הנה מכיוון שהיא שייכת לחג הסוכות ולניסוך המים שבו, יש בזה חילוקי מדריגות: שרק "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים" אבל שאר העם האנשים והנשים באים לראות ולשמוע (משנה שם. רמב"ם הל' לולב פ"ח הי"ד). .

 

***)  וכלשון הפיוט (יום שמח"ת אחר ההקפות) "אגיל ואשמח בשמחת תורה כו' אברהם שמח בשמחת תורה, יצחק כו' . . שלמה כו'". ומנהג פשוט בכל ישראל שכל ישראל, אנשים נשים וטף שמחים בשמחת תורה (ראה סידור שער הסוכות בסופו (רסט, ב) לקוטי תורה ברכה (צד, ד), רד"ה להבין ענין שמחת תורה תש"ה. ד"ה הנ"ל תש"ו בסופו).

 

דבר החסידות – חג הסוכות

דבר החסידות – חג הסוכות

 

מה נשתנה חג הסוכות?

בפרשיות המועדות שבתורה מצינו דבר פלא: בחג הפסח לא מוזכר שמחה כלל, בשבועות נאמר שמחה פעם אחת ואילו בסוכות נאמר שמחה 3 פעמים: "ושמחתם לפני ה' אלקיכם" (אמור כג, מ) "ושמחתבחגך . . והיית אך שמח" (סוף ראה).

מוסבר על כך בילקוט שמעוני (ויקרא רמז תרנד), שפסח הוא בחודש האביב שעדיין לא נגמרה התבואה ולפיכך אין כאן שמחה עדיין, בשבועות יש כבר שמחה על התבואה שנקצרה, ואילו שלמות השמחה היא רק בחג הסוכות, חג האסיף, 'באספך את מעשיך מן השדה'.

והנה התורה היא נצחית, לכל מקום ולכל זמן, וא"כ לא מובן איך קבעה התורה את רמת השמחה בחג ע"פ מצב תבואת השדה, שאינו אלא כשבני ישראל על אדמתם ומתפרנסים מחקלאות?

אלא צריך לומר, שהכוונה כאן היא לא רק בתבואה הגשמית, כי אם גם בתבואה הרוחנית (שהתורה נקראת תבואה – סנהדרין מב, א, ו'מאי פירי מצוות' – סוטה מו, א), הקשורה עם שלשת הרגלים:

בחג הפסח – יציאת מצרים – נקבע ענין האמונה, כמ"ש ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אמונה היא היסוד שעליו עומד כל הבנין אבל באמונה לבד אין קיום מצוות בפועל, והרי זה דומה לזמן האביב שאין כאן תבואה בשלה.

בחג השבועות – מתן תורה – כבר ישנה ה"תבואה", תורה ומצוות, אבל עדיין אין את הקיום בפועל, רק הקבלה, נעשה ונשמע, והרי זה כמו קצירת התבואה בעודה בשדה.

אבל בחג הסוכות – כבר נמצאים תקופה שלמה אחרי מתן תורה, שבו קיימו תורה ומצוות בפועל, והשמחה היא בשלמות, ולכן עיקר השמחה שנאמרה בסוכות היא במצוות לולב וישיבה בסוכה – שמחה של מצוה.

 

חג שמח!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כט עמ' 232 ואילך, ובתרגום ללה"ק ב'שערי המועדים – חג הסוכות' עמ' לו ואילך. העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת ומועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קפא.
מצורפים: תמונות משמחת חג הסוכות במחיצת הרבי זי"ע.

 

 

 

 

 

 

סוכת ענני כבוד

סוכת ענני כבוד

שיר מאת: אהובה קליין ©

 חג סוכות  מתנת אלוקים

 זוכר לבניו חסד נעורים

 לכתם בארץ לא זרועה

 ככלה אחר חתנה.

 

מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת,

נוצר מנחשים וחיות

מגש כסף להם מגיש

מן זך כשלג מרעיף.

 

על חולות מדבר

מתגלה שֵם דָבָר

סוכת ענני כבוד צחורים

נופת צופים מגדנות , מעדנים.

 

לדירת עראי נכנסים

עטורים מלבושים  הדורים

מודים על  חסדי שמים

בתפילת עֲרִיכַת שְׂפָתַיִם.

 

נשמתם חדורת אמונה

עליהם השכינה שורה

שמחתם עולה על גדותיה

משרה עליהם  סגולותיה.

 הערה: השיר בהשראת: חג הסוכות .    

חג סוכות וענני הכבוד –מהי המשמעות?

חג סוכות וענני הכבוד –מהי  המשמעות?

מאת: אהובה קליין.

כידוע, חג סוכות נקרא:  זמן שמחתנו . שמחת חג הסוכות  מוזכרת שלוש פעמים בתורה:

א] ויקרא כ"ג, ל"ט- מ]

"אך בחמישה עשר יום לחדש השביעי.. ושמחתם לפני ה' אלוקיכם שבעה ימים"

ב] דברים ט"ז, י"ג- י"ד]

"חג  הסוכות תעשה לך....ושמחת בחגך..."

ג] שם, שם, ט"ו]

".....והיית אך שמח"

השאלות הן:

א] מה מייחד את חג סוכות  משאר המועדים?

ב] כיצד נבטא את שמחת החג?

ג] הישיבה בסוכה –מהי המשמעות ?

תשובות.

ייחודו של חג הסוכות.

נאמר: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ.  וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  שִׁבְעַת יָמִים, תָּחֹג לַה' אֱלֹקֶיךָ, בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר-יִבְחַר ה':  כִּי יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹקֶיךָ, בְּכֹל תְּבוּאָתְךָ וּבְכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ, וְהָיִיתָ, אַךְ שָׂמֵחַ".[ויקרא ט"ו, י"ג- ט"ז]

הסוכה מייחדת את חג הסוכות משאר חגי ישראל- היא נחשבת לבית ארעי הסכך מכוסה בענפים, הסוכה משמשת ליהודי בית במשך כל שבעת ימי החג. ובה הוא נוהג לאכול ולישון, בהיות הסכך עשוי מן הצומח הוא ממחיש את ארעיות הסוכה - לפי שאין היא מגינה על היהודי מפני הגשם- כמו ביתו במהלך השנה.

נאמר: "..בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת.  לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:  אֲנִי, ה' אֱלֹקֵיכֶם". [ויקרא כ"ג, מ"ב- מ"ד]

ישיבה זו בסוכות מזכירה לנו את כל הקשיים  והייסורים שעם ישראל עבר בדרכו לעצמאות - הליכתו במדבר, מעמד הר סיני  והישיבה בסוכות במדבר.

בגמרא מובאת מחולקת לזכר מה אנו בונים סוכה בחג הסוכות?   תניא: (ויקרא כג, מג) "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" ענני כבוד היו דברי ר' אליעזר,

ר' עקיבא אומר: סוכות ממש עשו להם. נמצאנו למדים מדברי הגמרא - שישנה מחלוקת מה הטעם שיושבים בסוכה בחג הסוכות.

לדעת ר' אליעזר: זכר לענני הכבוד שה' הושיב את בנ"י בצאת ממצרים,

לדעת ר' עקיבא זכר לכך שבנ"י ישבו בסוכות במדבר.

בהיות הסוכה - דירת ארעי - מרמזת היא: על הגלות של העם. והדינים הקשורים לחג - מסמלים את קשייו של היהודי בזמן היותו בגלות.   על פי הדין הסכך  אינו יכול להיות מחובר לקרקע – הדבר מרמז על תלישותו של היהודי בגלות, בדומה לסוכה כשרה שגובהה אפילו עשרה טפחים בלבד.  כך עם ישראל הנחשב לנמוך בעיני הגויים.

ישנו דין  נוסף  לגבי הסוכה: "תעשה ולא מן העשוי"- הדבר מסמל: היהודי צריך ליצור כל דבר בעצמו ובכל פעם - עליו להתחיל מהתחלה ,כך הם נדודיו של היהודי לאורך הגלויות ורמז לכך: יושבים אנו בסוכתנו שהקמנו בעצמנו ומתפללים ומייחלים: שהרחמן יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

מבחינה חינוכית- הישיבה בסוכה מלמדת אותנו להסתכל על העולם בו אנו חיים כיושבים אנו בדירת ארעי. ויפים דברי רבי יעקב:

"רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר, הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא. הַתְקֵן עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין": [מסכת אבות ד, ט"ז]

כלומר היהודי צריך בעולם הזה לעסוק בתורה ומצוות – כדי  להכין את הקרקע לקראת הטרקלין בעולם הבא – לאחר מותו.

" חג הסוכות שונה מיתר החגים: והדבר מתבטא בדברי הנביא זכריה: "וְהָיָה, כָּל-הַנּוֹתָר מִכָּל- הַגּוֹיִם, הַבָּאִים, עַל-יְרוּשָׁלִָם; וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה, לְהִשְׁתַּחֲוֺת לְמֶלֶךְ ה' צְבָ-אוֹת, וְלָחֹג, אֶת-חַג הַסֻּכּוֹת" [זכריה י"ד, ט"ז].

בזמן שהמקדש היה קיים  היינו מקריבים  שבעים פרים כנגד שבעים  אומות העולם- כדי לכפר עליהם על מנת שירדו גשמים בכל העולם. וזאת מהטעם: שבחג הסוכות נידונים על המים.[מסכת סוכה נ"ה, ע"ב]

באחרית הימים בבוא משיח צדקנו - הסוכה תיבחר לשמש מבחן לאומות העולם בקיום מצוות התורה [ על פי   דברי התלמוד, מסכת עבודה זרה [דף ג, ע"ב]

המדרש מספר: "מעשה בגוי אחד, ששאל את רבי יהושע: אנו יש לנו מועדות ואנו שמחים בהם, אתם יש לכם מועדות ואתם שמחים בהם.. איזה יום שאנו ואתם שמחים יחדיו? אמר לו רבי יהושע: זה יום ירידת הגשמים שנאמר: "לבשו כרים הצאן, ועמקים יעטפו-בר" מה כתוב אחריו? "מזמור הריעו לה' כל הארץ" [בראשית רבה]

כלל זה נובע: מתוך שמחתנו בתקופה זו- חג האסיף- שהוא גם שם נוסף לחג הסוכות- לפי שבעונה זו אנו אוספים את כל היבול מהשדות- ואנו מודים על כך לאלוקים ,מתוך שמחה ושמחה זו משותפת לכל הבריות ולכן  חג הסוכות מהווה חג לכל האנושות בתבל.- שמחה של היבול. משום כך בעתיד - בהגיע הגואל- משיח צדקנו- ישמש חג הסוכות לא רק לישראל, אלא לכל האומות ויביא גם את האהדה של הגויים לירושלים כפי שכתוב:

"וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית-ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְנִשָּׂא, מִגְּבָעוֹת; וְנָהֲרוּ אֵלָיו, כָּל-הַגּוֹיִם. וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים, וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל-הַר-ה' אֶל-בֵּית אֱלֹקי יַעֲקֹב, וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו, וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו:  כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-יְהוָה מִירוּשָׁלִָם". [ישעיהו ב, ב-ד]

כידוע, חג סוכות נקרא גם בשם: חג האסיף - היות ובתקופה זו כאשר האיכר אוסף את יבולו, צריך להיזהר ,לא לתלות את הצלחתו בכוחותיו  בלבד, ואל  יגיד: "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" לכן  בזמן הזה היהודי נדרש לשבת בסוכה שהיא - דירת ארעי  כדי להמחיש לעצמנו: שכל חיינו כאן ארעי.

שמחת החג.

על מנת שנשמח בחג זה, בנוסף לקיום המצוות הקשורות בחג, ישיבה בסוכה, מצוות ארבעת המינים- נקיים בהידור את מצוות הישיבה בסוכה כהלכה- סוכה נאה!- מקושטת!

במכילתא דרבי ישמעאל – בפרשת בשלח  נאמר: "זה אלי ואנוהו" ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוֹת  לקונו? אלא אנווה לו במצוות, אעשה לפניו לולב נאה, סוכה נאה, ציצית נאה, תפילה נאה (תפילין נאות).[1]

פירוש בעל הטורים [דברים פרק ט"ז פסוק י"ג ]: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" – רמז לנוי  סוכה לעטרה בשיבולים".

מעניינים דבריו של-רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שאמר : "ריבונו  של עולם, יהי רצון שיעלו אלו המלאכים היוצאים מן השרשראות ומן הפנסים, ומן הציורים ומן העיטורים, שמקשטים שלומי אמוניך את סוכתך, וימליצו טוב בעדנו לכפר על כל חטאותינו".

בנוסף, בחג הסוכות., כביכול, המלך-שהוא הקב"ה - בכבודו פותח לפנינו את השערים , ומזמיננו לחסות בצל כנפיו. לכן הסוכה מוגדרת בזוהר הקדוש כ"צילא  דמהימנותא", צל האמונה, ואנו מוזמנים לחסות בצילה במשך שבעה ימים.  ואם אנו נמצאים בסוכה- תחת כנפי השכינה. ברור שעלינו- כמה שיותר ליפות ולהדר  את הסוכה.

משמעות  הישיבה בסוכה

א]  אנו יושבים בסוכה לזכר  ישיבתנו בסוכות - בהיותנו במדבר

כדברי הרמב"ם: "יצא מן הבתים לשכון בסוכות כמו שיעשו השרויים בצער, שוכני המדברות, לזכור שכן היה עניינו בתחילה" [מורה נבוכים ג', מ"ג]

הרמב"ן סובר: "כי ציווה שידעו הדורות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה עמהם להפליא, ששכן אותם בענני  כבוד בסוכה" להגן עליהם"

[רמב"ן, ויקרא כ"ג, מ"ב]

כן דעתו של הרשב"ם: "למען תזכרו- כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה בלא ישוב ובלא נחלה, ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן נחלה ובתים מלאים כל טוב" [רשב"ם, ויקרא, כ"ג, מ"ב]

רבי יצחק עראמה סבור: "אשר בו יעזבו האנשים כל ענייני הכסף, אשר- לכסף- לכסף, ואשר לזהב- לזהב, סחורות ורוב תבואות, וכל דבר שנקרא נכסים, ויוצאים אל סוכה קטנה אשר אין בה, רק ארוחה יום ביומו, ועל הרוב- מיטה ושולחן וכיסא ומנורה, שהוא התעוררות נפלאה, שלא יתעסק האדם להרבות מאלו הקניינים, כי די בהכרחי, לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת ארעי"

רבינו אפרים [תלמידו של המהר"ל מפראג מתאר בספרו: "כלי יקר" ] ציווה ה' לצאת מדירת קבע לדירת ארעי כדי שיכיר בפחיתות ערכו שאינו בעולם הזה, אלא גר, על פי פרשנים אלה: המסקנה: כשם שישיבתם של ישראל בסוכות בהיותם במדבר הייתה ישיבת ארעי, כך ידע כל יהודי שגם  חייו - הם משהו חולף והסוכה בה ישב במשך שבעה ימים תזכיר לו זאת.

מצאתי עוד הסבר יפה[בספרו של הרב מאיר צבי גרוזמן: "על המועדים"] בהיות עם ישראל עבדים במצרים היו הם גם  שבויים בתרבות המצרית שהעריצה את האומנות שלהם, פירמידות, ספינקס ואובליסקים- אשר נחשבו בעיניהם למשהו נצחי. המלכים שם נחשבו לאחר מותם לאלים. ואילו האדם לעומתם נחשב לבן מוות ולכן לא זכה ליחס האנושי הראוי לו.

תפקיד היהדות- לנפץ את התרבות המצרית –הסגידה לאלים ובנייני האבן, וזה נעשה בחג הסוכות -כאשר בני ישראל הושבו במדבר במבנים ארעיים ולא קבועים יש  כאן אמירה של הקב"ה - שבני ישראל לא רק יצאו מעבדות גשמית- אלא גם מעבדות רוחנית - תרבות מצרית קלוקלת .

 לסיכום, לאור האמור לעיל, המסקנה היא: עצם ישיבתנו בסוכה במשך שבעה ימים, היא זכר לישיבתנו בסוכות במדבר, בנוסף עלינו לזכור : כשם שישיבתנו בסוכה- בדירת עראי- כך גם חיינו הם ארעיים, ועלינו מצד אחד להודות לה' על  הטוב שמעניק  לנו, כל החיים, היבול בשדה ולא להתגאות במעשינו כלל, בנוסף להשריש בתוכנו: כי כל התרבות המצרית בה  חיינו כעבדים מכל הבחינות- היא  פסולה והכל בידי ה':

ככתוב: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ". [דברים, ד]

דבר החסידות – חג הסוכות

ב"ה

דבר החסידות – חג הסוכות

 

סוכה עם הכשר של 'שר הפנים'

 

פעם, בחול המועד סוכות, באו גדולי מז'יבוז' לביקור בסוכתו של מורנו הבעש"ט.

בראותם כיצד נבנתה הסוכה – טענו שהסוכה פסולה. וגם לאחר שהבעש"ט התווכח איתם להוכיח שסוכתו כשרה לא קיבלו את דעתו.

הרכין הבעש"ט את ראשו על ידיו הק' בדביקות למשך זמן, ואז פתח את ידיו ונמצא שם פתקא שבה נכתב "סוכת רבי ישראל כשרה היא" וחתום עליה מט"ט [המלאך מט-טרון] שר הפנים.

פיסת קלף זו הגיעה ברבות הימים לנכדו של הבעש"ט, הרה"ק בעל דגל מחנה אפרים, וכאשר מישהו היה חולה רח"ל היה משתמש בה לרפואתו.

ובכל אותה התקופה לא נפטר אף יהודי בסביבה. עד שיום אחד נעלם הקלף, ואמר בעל דגמח"א שהעובדה שלא היתה אפשרות של היפך החיים במחנו לא היה סדר הרצוי – לכן נטלו ממנו את הקלף.

(ספר בעש"ט על התורה סוכות בתחילתו וש"נ. הובא בתורת מנחם חמ"א עמ' 86, חמ"ח עמ' 94. וראה בהמשך למטה ביאור הרבי על הסיפור)

 

~~~

ביאור הסיפור הנ"ל

בשתי הזדמנויות (סוכות תשכ"ה ותשכ"ז) סיפר הרבי את סיפור הבעש"ט הנ"ל וביארה בשני אופנים שונים [אנו נביא את תמצית הביאור מתשכ"ז].

 

הרבי הקשה שלכאורה אינו מובן:

 

א)    כיצד יתכן שהבעש"ט שהיה למדן גדול ביותר בתורה* לא היה יכול לנצח את גדולי מז'יבוז' ולהוכיח להם שסוכתו כשרה על פי דין?

ב)    קיום המצוות אצל הבעש"ט בוודאי היה באופן של "מהדרין מן המהדרין", ואיך ייתכן שסוכתו תהיה במצב כזה שיהיו דעות לפוסלה? ואף לאחר אישור של מט"ט שר הפנים**, הרי בוודאי אינה באופן של הידור מצוה?!

ג)     ביותר קשה הדבר, שהרי מצוות סוכה היא מצוה כללית, שבאה בהמשך לעבודת התשובה דיוהכ"פ ונוגעת לכל השנה כולה. והרי אפילו יהודי פשוט משתדל להדר בענייני תומ"צ, ואיך יתכן שהבעש"ט, נשיא החסידות בדורו ובכל הדורות שלאחרי זה, ישב בסוכה כזו שלדעת כל גדולי מז'יבוז' אינה כשרה, ועד שיש צורך שמלאך יעיד על כשרותה?! 

ד)    קושיא זו מתחזקת ע"פ דברי הגמרא (חולין לז, ב) בנוגע לדברי יחזקאל (ד, יד) "נבלה וטרפה לא אכלתי", "לא אכלתי מבהמה שהורה בה חכם" (שנולד בה ספק והוצרך לשאול לחכם להתירו – רש"י), היינו אע"פ שמדובר בבשר שהחכם הורה להתירו – לא אכל ממנה. ואיך יתכן שהבעש"ט ישב בסוכה שכל גדולי מז'יבוז' אומרים שאינה כשרה, שזה גרוע שלא בערך מ"בהמה שהורה בה חכם"?!

 

נקודת ההסבר בזה:

מכיוון שבזמן הבעש"ט היו הרבה יהודים פשוטים, שסוכתם היתה בנויה בצורה שהיו בה כמה 'שאלות' אם היא כשרה – לכן בנה גם הבעש"ט סוכה כזו שמלכתחילה היתה נראית פסולה, אבל אח"כ יעידו מלמעלה שהיא כשרה, וכך 'יעלה' הבעש"ט את כל הסוכות הרעועות של מז'יבוז' – כיוון שיצא 'פסק' שגם כשיש כמה שאלות וכו' הרי זו סוכה כשרה ומגינה עליהם כו'.

 

ביאור העניין ע"פ חסידות:

ידועים דברי המדרש (תנחומא אמור כב) על הפסוק "ולקחתם לכם ביום הראשון" שחג הסוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות", כלומר שאחרי המחילה וסליחה ביום הכיפורים אין אצל בנ"י עניין של חטא ועוון, וגם בימים שבין יוהכ"פ לסוכות "כל ישראל עסוקין במצוות, זה עוסק בסוכתו וזה עוסק בלולבו", ורק כשמגיע חג הסוכות יכול להתחיל עניין של עוון.

ועל זה מגיעה הסוכה – להגן מעניין החמימות, היינו מההתלהבות בענייני העולם, שעליה נאמר "וחם הוא אבי כנען" (כמבואר בחסידות שזה נמשך ממ"ח צירופים אחרונים דשם הוי'ה).

 

ומזה מובן ההבדל בין ר"ה ויוהכ"פ לחג הסוכות:

בר"ה (ויוכ"פ) נאמר "אתם נצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם", היינו שבנ"י הם במצב שלמעלה מהתחלקות מ"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך גו'". אבל בחג הסוכות שאז מתחילה העבודה עם עצמו (שלילת עניין החטא) – הרי אז יש כבר חילוקי דרגות, כך שאינה דומה הסוכה של "ראשיכם שבטיכם" לסוכתם של "חוטב עציך" ו"שואב מימיך" – כי העבודה (שלילת החמימות כו') אצל ראשיכם שבטיכם היא ביתר הידור מאשר אצל חוטב עציך כו'.

ולכן מסר הבעש"ט את ה"הידור מצוה" שלו והשפיל את עצמו לירד לסוכה של "חוטב עציך" ושואב מימיך", כדי לפעול שגם להם תהיה סוכה כשרה ותצילם מעוון כו'.

ובזה הראה הבעש"ט לגדולי מז'יבוז' כיצד צריך להתנהג מנהיג ישראל אמיתי שמשפיל את עצמו, ועד שהוריד והמשיך גם את מלאך מט"ט (כיון שזהו ע"פ תורה), כדי לעשות טובה ליהודים פשוטים.

וזוהי ההוראה לכל אחד מישראל:

אמנם לא כל אחד יכול לפסוק לעצמו אימתי יכול לוותר על הידור מצוה, מאחר שאינו יודע מה מותר כו', אבל ישנה ההוראה הכללית: שאף שיהודי צריך לחשוב גם על עצמו, שהרי "אדם קרוב אצל עצמו", "ומבשרך לא תתעלם", אעפ"כ לפעמים צריך לוותר על ההידור, באופן המותר ע"פ תורה – כדי שעל ידי זה תהיה טובה ליהודי ברוחניות.

ואשרי חלקם של אלו הנשמעים לבעש"ט ותלמידיו, ולתלמידי תלמידיו עד דורנו זה.

 

שבת שלום וחג שמח!

 

מבוסס על: התוועדות יום ב' דחה"ס ה'תשכ"ז סעיף ז-יא (תו"מ תורת מנחם, חלק מח עמ' 94 ואילך). חלק מתוכן הקושיות מהתוועדות יום ב' דחה"ס ה'תשכ"ה (תו"מ חלק מא עמ' 86 ואילך). הרעיון לעיבוד בסיוע "המאור שבמועדים – חג הסוכות" בעריכת דודי הרב יעקב הלוי הורוביץ והרמ"מ הלפרין (הוצ' היכל מנחם תשע"ט) עמ' נב ואילך.

 

______________

*)  כמובן מגודל הפלאת למדנותו של רבינו הזקן, שהעיד על גודל הלמדנות של הרב המגיד ממעזריטש (ראה גם "היכל הבעש"ט" (שנת תשס"ט) גליון כב ע' פט. וש"נ) והרב המגיד העיד על גודל הלמדנות של הבעש"ט (ראה כתר שם טוב (הוצ' תשנ"ט) בהוספות סי' שכ. וש"נ. וראה גם תו"מ חל"ז עמ' 233).

 

**)  דאף ש"לא בשמים היא" (נצבים ל, יב. וראה ב"מ נט, ב), הרי בנדון דידן לא חידש דבר, אלא רק הורה איזו סברא גוברת ומכריעה את חברתה – ראה "פתיחה" (להר"ר מרגליות) לשו"ת מן השמים (בתחלתה). וש"נ.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

סוכה לחולי קורונה

סוכה לחולי קורונה

הרב שמואל ברוך גנוט

א) סוכה שיש בה ריח רע שאין דעת האדם סובלתו פסולה. ויל"ע האם סוכה זו כשרה לחולה קורונה שאין לו חוש ריח. ב) סוכה כשרה שיושבים בה אנשים שאינם מצייתים להוראות ההלכה והרפואה לשבת עם מסכות פנים, ומשו"כ ישנו אדם שיושב בה בפחד וחשש גדול. האם הסוכה פסולה לגביו?

תשובה:

סוכה י"ב ב: אמר רב יהודה הני צוצי ושוצרי מסככין בהו, (פירוש לפי שאינם מקבלים טומאה שאינם מאכל אדם), אביי אמר בצוצי מסככין בשוצרי לא מסככין, מאי טעמא כיון דסרי ריחייהו שביק להו ונפיק. אמר רב חנן בר רבא הני היזמי והיגי מסככין בהו אביי אמר בהיזמי מסככין בהיגי לא מסככין מאי טעמא כיון דנתרי טרפייהו שביק לה ונפיק. וכתב הרא"ש (סי' כה) בכל הני לכתחלה לא משום גזירה דילמא שביק להו ונפיק, אבל יצא ידי חובתו אם סיכך בהם, וכן כתב הרמב"ם פ"ה ה"ב, וכ"פ הטור.

וכתב השו"ע סי' תרכט סי"ד: יש דברים שאסרו חכמים לסכך בהם לכתחלה, והם מיני עשבים שאינם ראוים לאכילה ואינם מקבלין טומאה, וריחם רע או שנושרים עליהן, דחיישינן שמא מתוך שריחן רע או שעליהן נושרים יצא מן הסוכה, עכ"ל. וכתב המג"א סקי"ד: לכתחלה - ואם עבר וסיכך בהם כשרה, כ"כ הרמב"ם משמע דמותר לישב בה וז"ל הרא"ש אבל יצא י"ח אם סיכך בהן וכ"כ הרמב"ם, עכ"ל. וכן העתיק המשנ"ב להלכה. וכתב הפרמ"ג: מלשון הר"מ ז"ל פרק ה' הלכה ב' משמע אם סיכך בהם כשרה לכתחלה לישב בה, אף שיכול לסכך במין אחר. ומלשון הרא"ש סוכה י"ג אין הכרע כל כך, שכתב אם סיכך יצא ידי חובתו וכן כתב הר"מ ז"ל, משמע באי אפשר לו בענין אחר. ומכל מקום יש לפרש כוונתו גם כן לכתחלה יכול לישב בה, אין מסככין לכתחלה משמע, עכ"ל. ואמנם כתב המשנ"ב בשם הפרמ"ג סי' תר"ל משבצ"ז סק"א: ואם היה ריח רע כ"כ שאין דעת האדם סובלתו יש לומר דפסול מן התורה דבעינן תשבו כעין תדורו, עכ"ל.

ובאדם החולה במחלת הקורונה ואין לו ריח, לכאו' כיון שבגמ' איתא שהחשש הוא כיוון שיש בסוכה ריח רע ייצא החוצה, א"כ כה"ג אין לחשוש לזה. אמנם לד' הפרמ"ג שבריח רע שאין דעת האדם סובלתו הסוכה פסולה משום דכה"ג אין תשבו כעין תדורו, יל"ע האם הוא חסרון בגברא, שסוכה שאין האדם יכול לישב בה אינה סוכה לגביו, א"ד דכה"ג איכא חסרון בעצם שם הסוכה שבה, כיון שלרוב בנ"א א"א לדור בסוכה זו בכה"ג, א"כ אף שאדם זה יכול לישב בה מחמת חוליו והיותו חסר חוש ריח, מ"מ חסר בעצם שם הסוכה בסוכה זו.

וכן יל"ע בכל דבר הפוסל משום תשבו כעין תדורו, ואפילו בפסול דדירה סרוחה, כגון בהא דסוכה ד' א': "היתה גבוהה עשרה טפחים והוצין יורדין לתוך עשרה, סבר אביי למימר: אם חמתם מרובה מצלתם  כשרה. - אמר ליה רבא: הא דירה סרוחה היא, ואין אדם דר בדירה סרוחה". דיל"ע בדין אדם נמוך קומה שיכול להלך בנחת בסוכה י' טפחים שהוצין יורדין בתוכה,, האם הסוכה פסולה לגביו, כיון דסוס חסר בשם סוכה, א"ד דהוא פסול בסוכה מחמת הגברא, וכה"ג דהגברא נהנה מישיבת הסוכה, לית לן בה.

ובאחרונים דנו עפ"ד הראשונים בסוגיין, האם פסול סוכה הפחות מי' טפחים פסולה משום דירה סרוחה, או משום דהוא דין בשיעור סוכה דלר"מ ילפינן ליה מכפורת ולר' יהודה מהלל"מ, עי' בתוס' י"ט (פ"א מ"א) ובערול"נ ובשפ"א בארוכה, שדנו עפ"ד הרמב"ם והריטב"א וש"ר האם הוא דין דאורייתא או דרבנן והאם הוא פסול לכתחילה או בדיעבד, ועי' שו"ע תרלג ונו"כ שם.

ומצינו שנחלקו הראשונים בהגדרת פסול ההוצין האם משום שיורדין הם אל תוך שיעור הי' טפחים מחסרין הם וממעטים את עצם שיעור הסוכה וממילא הפסול הוה בעצם הכשר הסוכה. או דילמא שאין באמת הפסול בעצם שיעור הסוכה, אלא דהוי פסול חיצוני בקיום המצוה. שהריטב"א נוקט דהוי חיסרון בעצם הסוכה עצמה ומאידך גיסא רבינו אברהם מן ההר מוכיח מדברי הרמב"ם דאין זה פסול בעצם הסוכה, אלא דהוי פסול חיצוני בעצם קיום המצוה. ובחידושי מרן הגרי"ז הלוי (ריש הלכות סוכה) כתב לדייק כן מדברי הרמב"ם. והוסיף להוכיח דמלשון הרמב"ם: "וצריך להזהר" משמעותו יותר דהוא רק דין לכתחילה, אולם אין זה עיכוב בעיקר המצוה. וכן מוכח ממה שכלל הרמב"ם את דין זה בדיני סיכוך ולא בדיני עצם הסוכה דאין זה עיכוב למצוה.

ושיטת המרדכי וכ"פ הרמ"א דסוכה שאינה ראויה לאכילה פסולה לכל דבר, ושיטת החכ"צ דמ"מ אם ישן שם ועושה שם שאר צרכיו וכדו' מקרי לענין זה סוכה כהלכתא. ועי' בית הלוי ח"ג סי' ג. ושמעתי מבני יקירי הבה"ח מרדכי נ"י בשם רבו הגר"ד וולפסון שליט"א די"ל דהחכם צבי שפסק דאף סוכה הראויה לשינה או לשאר צרכים ואינה ראויה לאכילה כשרה, יסבור כשיטת הרמב"ם דהדין שבעינן שתהיה הסוכה ראויה לדיורין אינה אמורה בעיקר דין החפצא של הסוכה, אלא בקיום מצותה וכפי הנתבאר. ומשום הכי אין שום חסרון להשתמש בהך הסוכה לשינה או לשאר צרכים אף שאינה משמשת לאכילה. דכל עוד אין חיסרון בעצם הסוכה, אדרבה בכך מקיים הוא את עיקר מצותה, על ידי שמשתמש בה לשינה ושאר צרכים. אולם החולקים על דעת החכם צבי הסבורים שסוכה שאינה ראויה לאכילה פקע הימנה כל שם סוכה, יסברו דסוכה אקרי רק היכא שחשובה היא לדירה גמורה. ועד כמה שחלק משימושי הדירה הינם אכילה בה וכו' והכא ליכא, תפסל הסוכה. ובני מרדכי נ"י האריך בזה בכל שיטת הראשונים בקונטרסו הנדפס עמ"ס סוכה ואכמ"ל. אמנם אכתי מכלל הספק הנ"ל לא יצאנו, האם הוא פסול מחמת חסרון הגברא וכה"ג שהאדם עצמו אינו מריח, אין הסוכה פסולה לגביו או דהוא פסול מחמת חסרון החפצא דסוכה.

ודודי הגרא"ש מאיר שליט"א בעל 'עבודת משא', הביאני ראיה נפלאה ומתוקה להתיר ישיבת הסוכה בכה"ג, דהנה המשנ"ב בסי' תרמ סקי"ז כתב לענין מצטער בסוכה מפני הריח, דכתב השו"ע דפטור מן הסוכה, וז"ל: או מפני הריח - עיין לעיל סימן תרכ"ט סי"ד ובמ"ב שם ובסימן תר"ל ס"א ובמ"ב שם ולעיל בסימן ע"ט סקכ"ג במ"ב, עכ"ל. ובסי' עט סקכ"ג כתב שם המשנ"ב בשם המג"א דריח רע היינו כל שדרך בני אדם להצטער מאותו הריח. הרי דס"ל להמשנ"ב לדמות דין ריח רע בק"ש, שתלוי האם דרך בנ"א להצטער ממנו, לנידו"ד דסוכה. (אף שבסברא היה מקום לחלק בין דין ריח רע בסוכה שודאי הוא דין על הגברא, לנדו"ד דסוכה, דאפשר כנ"ל שהוא חסרון בשם סוכה), והנה במג"א שם סי' עט סק"ט כתב בגדר ריח רע זה כך: מיהו נ"ל דמי שאינו מריח מותר לקרות בזה, עכ"ל. וחזי' דהמג"א ס"ל דמי שאינו מריח, מותר לקרות כנגד הריח, וכפי שנתבאר דהמשנ"ב מדמה ב' העניינים, א"כ מוכח דה"ה בסוכה, דאם אינו מריח, הסוכה כשרה, והוא כפתור ופרח.

אולם אכתי חושבני שיש לדחות הראיה, דאולי י"ל דכוונת המשנ"ב לדמותו דווקא לההלכה המובאת בסי' תרמ, העוסקת בדין 'מצטער', ששם איירי גם בריח רע הבא ליושבי הסוכה מחוץ לסוכה, ולא הביא כן בסי' תרכ"ט ותר"ל העוסקים בריח רע שבעצם הסוכה, דבזה אדרבה, אינו תלוי בהאדם עצמו, אלא שאם יש ריח בעצם הסכך או הדפנות, הוי חסרון בעצם שם סוכה, וצ"ע.

 

˜v™

 

ויל"ע בדין סוכה כשרה שיושבים בה אנשים שאינם מצייתים להוראות ההלכה והרפואה לשבת עם מסכות פנים, ומשו"כ ישנו אדם שיושב בה בפחד וחשש גדול. האם הסוכה פסולה לגביו ברגעים אלו?

וראיתי בחשוקי חמד סוכה ד' ב' שדן בשעת אזעקה, כשכולם עוזבים את ביתם ובורחים למקלטים, האם מותר לאדם להיכנס לסוכה ולברך עליה, כי הרי נאמר בסוכה ד ע"א הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה, [כשהוצין יורדין לתוך י']. ואם כן אולי גם בענייננו, אין אדם דר בסוכה בשעת אזעקה, כי אם במקלט?

וכתב דלכאורה הסוכה היא דירה סרוחה, שהרי היא נמצאת במקום שאין ראוי לדור שם. אמנם יש לחלק שהדירה הסרוחה שעליה דנה הגמרא, היא באופן כזה שהדירה מצד עצמה לא ראויה למדור, כי הוצין יורדין לה. אבל בשאלתנו הדירה מצד עצמה ראויה למדור, מאחר והיא מחסה מהחמה ועשויה לצל, אלא שהחשש הוא מצד הפחד ולא מצד הסוכה. אלא שמבואר ברמ"א (סימן תרמ ס"ד) שאין לחלק וז"ל: "ואם עשאה מתחלה [לסוכה] במקום שמצטער באכילה או בשתיה או בשינה, או שאי אפשר לעשות לו אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפילו בדברים שלא מצטער בהם, דלא הוי כעין דירה, שיוכל לעשות שם כל צרכיו, עכ"ל. הרי שלמרות שהסוכה היא טובה מצד עצמה, אם אדם מתיירא להיות בה, הוי כדירה סרוחה שאינה ראויה לשימוש ופסולה, כמבואר בביאור הגר"א (שם סק"ז) שדימה זאת לסוכה שהוצין יורדין לתוך עשרה. ופילפל בזה בארוכה, עי"ש. ובסו"ד כתב בשם רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א שאין הדבר דומה לסוכה באזור של גנבים, כי שם המצב הוא שהסוכה אינה ראויה לישיבה כלל, אבל כאשר באופן ארעי יש אזעקה, הדבר דומה לשודד שנכנס באופן חד פעמי לסוכה, שאינו מבטל מהסוכה שם של סוכה. ולכאו' ה"ה לנדו"ד, שהסוכה ראויה היא לדירה, ואלו שיושבים בה ללא מסכות, אינו מבטל ממנה שם סוכה. אף שברגע זה האדם מפחד לישב בה.

ואמנם יש לדון בנידו"ד מדין מצטער פטור מן הסוכה, דכתב השו"ע תק"מ ס"ד דפטור מהסוכה, "איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח". ובס' זמן שמחתנו פ"ג אות א הובאה דעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמי שיש לו אורחים בסוכתו ורוצה ללכת לישון אך אינו יכול להוציאם מהסוכה, שאינו נפטר משינה בסוכה משום דין מצטער, כיון שעליו לדאוג לעצמו לסוכה אחרת או לילך לישן בסוכת חבירו, ואמנם דעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל (ס' הסוכה, פסקים והערות אות כט) והגר"נ קרליץ זצ"ל (חוט שני סוכות פי"ב סק"ד)שנחשב למצטער ופטור מהסוכה, שמציאות שהיית האורחים בסוכתו, דומה היא היא לדין זבובים המצערים אותו שפטור מהסוכה. ולכאו' אם יושבים בסוכתו אורחים המצערים אותו בכך שאינם יושבים עם מסכה, וצערו גדול מכך עד שאינו יכול לשהות במחיצתם, דומה הוא למקרה זה.