אתר השבת
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר
- פרטים
- קטגוריה: חנוכה
- פורסם ברביעי, 14 אוקטובר 2020 17:45
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 782
כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר
**הלכות הדלקת נרות חנוכה, הדלקת הנרות לנוסעים לבקר את ההורים, המשפחה או החברים** הלכות שבת חנוכה ומוצאי שבת, מנהגי חנוכה ונתיבותיה **
** הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א **
מיקום הדלקת הנרות:
א. השולחן ערוך פסק שצריך להניח את נרות החנוכה בפתח הסמוך לרשות הרבים. לכן, כשהבית פתוח לרחוב, מניחים ליד הפתח, ואם יש לו חצר לפני ביתו, מניחם ליד הפתח, ואם יש לו חצר לפני ביתו, מניחם על פתח החצר. כאשר האדם מתגורר בקומת עליה, ופתח ביתו אינו פתוח לרחוב או לחצר, עליו להניחם בחלון הסמוך לרחוב.
ב. האם דין החצרות וחדרי המדרגות של ימינו כדין החצרות של פעם? ה"חזון איש" סובר שמכיון והחצרות וחדרי המדרגות של ימינו משמשים רק למעבר או לגינה, ואינם משמשים לשימוש ביתי כבימי חז"ל, לכן צריך להדליק בפתח הבית הסמוך לחצר, שהעוברים ושבים יכולים לראות את הנרות. ואם אין לו פתח הסמוך לחצר, אלא הוא גר בבניין קומות עם חדר מדרגות (כפי שגרים רוב התושבים בעירנו), עליו להדליק בתוך הבית, בחלון הפונה לרחוב. ועדיף להדליק בפתח דלת מרפסת הפונה לרחוב.
אולם הגרי"ז מבריסק זצ"ל חלק על ה"חזון איש" וסבר שגם בימינו צריך להדליק בפתח החצר הפונה לרחוב, ומובא שהגרי"ז בעצמו הדליק בפתי הכניסה לחדר המדרגות.
וישנם הנוהגים להדליק בכניסה לחדר המדרגות וישנם הנוהגים להדליק בחלון הבית הפונה לרחוב, ואיש איש כמנהגו. ונכתב בשם הגרש"ז אוירבך כך: "ולגבי השאלה היכן עדיף יותר להדליק, בפתח הבית מבחוץ או בפתח הבית מבפנים, או בחלון, השיב רבנו שבכל מקומות אלו יוצאים ידי חובה".
ג. כתב ה"שולחן ערוך": אם מניחו למעלה מעשרים אמה לא יצא. וזהו מפי שהעין אינה שולטת במקום כה גבוה. וכמה הם עשרים אמה?- לדעת ה"חזון איש" הם 11.52 מטר ולדעת רבי חיים נאה: 9.60 מטר.
ד. מה עושים דיירי הקומות הגבוהות, שדירתם גבוהה מעשרים אמה? ה"שער הציון" כתב: "אם אכן החלון גבוה מקרקע רשות הרבים למעלה מעשרים אמה ואין היכר לבני רשות הרבים, אז טוב יותר להניח בפתח". וכן כתב הגרי"ש אלישיב זצ"ל, שבמקרה כזה ידליק בפתח הבית (ולמרות שפתח דירתו נפתח לחדר המדרגות, כיון שסוף סוף ישנם אנשים שעולים ויורדים) או בפתח הכניסה לחדר המדרגות.
והגר"ש וואזנר שליט"א כתב שאם ישנם בסביבה עוד בניינים רבי קומות, והמתגוררים בבניינים ממול יכולים להביט בנרות, ידליק בחלון הפונה אליהם. ובשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל הובא שבמקרה כזה ידליק בפתח הדירה, הגם שאין דיירים סמוכים לדירתו ולא יראו את נרותיו, ולא ידליק בחלון, למרות שמהבניינים ממול ניתן להביט לביתו. אולם בשנותיו האחרונות הורה רבנו זצ"ל שאפשר להדליק בחלון למעלה מעשרים אמה, מפני שסוף סוף העוברים והשבים יכולים לראותם.
ה. מנהג קהילות חשובות ורבות להדליק בכל מצב נרות חנוכה בתוך הבית. מקור מנהג זה מתבסס על המובא בשולחן ערוך, שבשעת הסכנה, כשהיהודים פחדו להדליק נרות בחוץ, מניחו על שולחנו ודיו. לפיכך, מכיון שכך נהגו במקומות סכנה, המשיך מנהג זה גם בימינו, כשאין סכנה להניח נרות בראש חוצות. פוסקים רבים, וביניהם הגרש"ז אוירבך, התרעמו על מנהג זה וכתבו שבכל מקום שאין סכנה, צריך להדליק נרות כתקנת חז"ל בפתח הבית ובחצר.
אולם גדולים וטובים הצדיקו בטעמים שונים מנהג זה, למרות שבימינו אין חשש סכנה.
אופן הנחת החנוכיה והדלקתה:
ו. כתב השולחן ערוך: "מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח משמאל, כדי שתהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל". והיינו דוקא כשמניח את החנוכיה בפתח הבית ולא בחלון הפונה לרחוב (משנה ברורה). והגרש"ז אוירבך הורה שהמדליק נרות בחלון, ידליקם לכתחילה בצד ימין, מפני שהימין קודם בכל עניין. (וזה דוקא שפרסום הנס שווה בכל הצדדים).
ז. לדעת ה"שולחן ערוך" והרמ"א (וכך פסקו פוסקים רבים וכך נהגו רוב העולם) היא כך: ביום הראשון מדליקים בנר הימני וביום השני מתחיל בנר שלשמאלו, ולאחר מכן מדליק את הנר שאותו הדליק אמש. וכך גם בימים הבאים, מתחיל בנר החדש שהוסיף הערב ועובר לנר שהדליק אתמול, ואח"כ לנר שהדליק שלשום.
ח. לדעת הגר"א וסיעתו ההדלקה היא כך: צריך להתחיל להדליק בכל לילה מהנר אותו הדליק ביום הראשון שהוא הנר העיקרי, ולהמשיך לכיוון הנר החדש של אותו הערב, דרך הנרות שהדליק בימים הקודמים. להגר"א מדליקים ביום הראשון בנר הסמוך לפתח, ובימים הבאים מתחיל ממנו שוב ופונה ימינה.
זמן הדלקת הנרות:
ט. להשו"ע וסיעתו נוהגים להדליק בצאת הכוכבים, ולהרבה ראשונים ופוסקים מדליקים מיד בשקיעת החמה, וכן נהגו הגר"א ותלמידיו. ולדעה זו צריך שיהיה שמן מספיק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
י. החזו"א (וכן רבים וגדולים) הדליקו נרות 20 דקות אחרי השקיעה.
יא. וישנם שהדליקו 25 דקות אחרי השקיעה, ויש שהדליקו 10 דקות אחרי השקיעה.
עשיית מלאכה בשעת ההדלקה:
יב. כתב השולחן ערוך שהנשים נהגו שלא לעשות מלאכה כשהנרות דולקים, והכוונה למשך זמן של חצי שעה, שהוא שיעור זמן ההדלקה מצד הדין. האם מותר לנשים לטגן לביבות ולאפות סופגניות? מנהג ירושלים שנשים לא אופות ומבשלות בחצי שעה זו, כפי המובא מהגרי"י פישר זצ"ל. אך פוסקים רבים כתבו שאסרו רק לתפור ולסרוג, לכבס ולגהץ, אך מותר להן לשטוף את הבית ובודאי שמותר להן לבשל ולאפות.
פסקי הלכות מהגרש"ז אוירבך זצ"ל:
יג. מותר להדליק נרות במרפסת הבית הפתוחה, למרות שאינה מקורה.
יד. כשיש לו מרפסת הפונה לרחוב ויש בהדלקה שם יותר פרסום הנס מאשר באם ידליק בפתח ביתו, ידליק היכן שירצה.
טו. אם מדליק בתוך בית חנוכיה, הנמצא במקום שלולי בית החנוכיה, הרוח היתה מכבה את הנרות מיד- לא יצא. ולכן ידליק את הנרות שוב ושוב עד שישאר דלוק, ואחר כך יסגור את הדלת. (ולא איכפת לנו שלאחר מכן בית החנוכיה הוא זה שגורם שהרוח לא תכבה את הנרות).
טז. אין שום חסרון בהדלקת פתיל צף המכוסה בשעוה, ואין לומר שמכיון שבתחילת ההדלקה מדליק בשעוה ולא בשמן זית, משום שהשעוה נמסה מיד.
יז. אין שום חסרון בכוסיות חד-פעמיות, שנזרקות לאחר השימוש ("נר-לייט"), כיון שכוסות אלו נועדו ונוצרו לנר חנוכה.
הדלקת הנרות בערב שבת הבאה
א. בערב שבת מדליקים קודם נרות חנוכה ולאחר מכן נרות שבת, (כדי לצאת דעת הסוברים שהדלקת נרות שבת כמוה כקבלת דיני שבת על המדליק). ואפילו אם הבעל הוא שמדליק את נרות החנוכה והאשה את נרות השבת יש לעשות כך.
אמנם אם הזמן דחוק, כתב הבן איש חי שיכולה האשה להדליק את נרות השבת לאחר שהבעל הדליק נר אחד. ב. טוב לכתחילה להתפלל מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה. (אך רבים אינם מקפידים על כך).
ג. הרמ"א כתב שמדליקים נרות חנוכה "בעוד היום גדול", אך הראשונים כתבו שאין להדליק נרות חנוכה בשעה מוקדמת, ולכן נהגו גדולי תורה רבים, וביניהם גדולי ירושלים, וגם הגרש"ז אוירבך זצ"ל ביניהם, להדליק נרות חנוכה 25 דקות לפני השקיעה ולאחר מכן להדליק נרות שבת. (וזה למרות שבכל ערב שבת מדליקים בירושלים נרות 40 דקות לפני השקיעה), והגרי"ש אלישיב זצ"ל הורה להדליק בירושלים 35 דקות לפני השקיעה, שהם 5 דקות לאחר זמן הדלקת הנרות, כדי שיהיה היכר שאנו מדליקים מעט מאוחר יותר מהדלקת נרות שבת של כל שבת. לפי דבריו גם אנו, באלעד, צריכים להדליק נרות חנוכה מעט מאוחר יותר מזמן הדלקת הנרות הרגיל והנהוג אצלנו בכל ערב שבת. וכמו כן ראוי לציין את דברי ה'אגרות משה' המדגיש שעלינו להסמיך את הדלקת נרות החנוכה להדלקת נרות השבת, ושלא יקרה מצב בו נדליק נרות חנוכה ורק לאחר זמן נדליק נרות שבת.
ד. וישנם המדליקים נרות חנוכה בזמן שמדליקים נרות שבת בכל ערב שבת. אך יזהרו שלא להקדים את הדלקתם לפני פלג המנחה (שהוא כשעה ו-5 דקות לפני השקיעה).
ה. צריכים לשים נרות או שמן בכוסיות כדי שידלק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים. ולפחות שאחד מהנרות ידלק בהמשך זמן זה. לכן, אין להשתמש בנרות הצבעוניים הקטנים המצויים כיום שאינם דולקים זמן רב מספיק.
ו. כשאשה טעתה והדליקה נרות שבת קודם שבעלה הדליק נרות חנוכה, והבעל לא קיבל על עצמו עדיין שבת, אין שום בעיה שהבעל ידליק כעת נרות חנוכה. אך כשהאשה מדליקה את נרות החנוכה (כגון שהבעל נסע לאדמו"ר וכדומה), אזי במקרה זה תאמר היא לאדם אחר, שלא קיבל עדיין שבת, להדליק נרות חנוכה בעבורה. הוא יברך "להדליק נר חנוכה" והיא יכולה לברך ברכת "שעשה ניסים".
ז. כתב המשנה ברורה שרצוי להכין כבר ביום שישי את החנוכיה להדלקתה במוצאי שבת.
ז*. יש להזהר מאד שלא להדליק במקום שע"י פתיחת דלת וכדו' עלולים הנרות לכבות ע"י הרוח (שו"ע סי' תר"פ ס"א ומשנ"ב ושעה"צ שם).- ה'מנחת אלעזר כתב שיש הנוהגים לשיר את מזמור 'מעוז צור' בסעודת ליל שבת.
הדלקת הנרות במוצאי שבת הקרובה, יום ראשון של חנוכה
ח. השנה אנו מדליקים נר ראשון של חנוכה במוצאי השבת הקרובה. מדליקים קודם נרות חנוכה ורק לאחר מכן עושים הבדלה. ויש הנוהגים להיפך. וכל אחד יעשה כמנהגו.
ט. חשוב מאוד: כמובן שהמדליקים נרות חנוכה קודם ההבדלה, צריכים לומר "אתה חוננתנו" בתפילת ערבית (ואם שכח, יאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לחול").
י. הגאון מוילנא זצ"ל נהג להזדרז להתפלל ערבית בזמן המוקדם האפשרי, כדי שלא יעבור הזמן של "תכלה רגל מן השוק". ואכן, הנוהגים כהגר"א נוהגים להתפלל ערבית בדיוק בזמן ולרוץ, ממש לרוץ, לאחר מכן, כדי להדליק נרות חנוכה. אך חובה לציין את דברי הביאור הלכה (בסימן רצ"ג) שכמובן שאין היתר להתפלל במוצ"ש זה מעריב, בזמן שעדיין השבת לא יצאה. וכן, אין גם כל היתר להתפלל מעריב במהירות הבזק (וביחוד לא לפטפט לאחר מכן מחוץ לבית הכנסת...), ויש נוהגים להתפלל מעריב כרגיל לפי מנהגם (כזמן רבנו תם או כהחזו"א, וכדומה).
הדלקת נרות להנוסעים מביתם
יא. משפחות או בנים נשואים המתארחים לסעודות השבת אצל הוריהם והם שבים לביתם לישון, צריכים להדליק נרות בביתם. והנוסעים מביתם ביום שישי, כדי לשבות במקום אחר, וישובו לביתם רק במוצאי שבת, עליהם להדליק נרות בבית בו ישהו בשבת. מפני שחיוב זמן הדלקת הנרות נקבע לפי המקום ששוהה בו בזמן החיוב.
יב. ודעתו של מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שחובת ההדלקה נשארת בביתו, ולכן שכנו או חברו ידליק עבורו בביתו נר חנוכה, ובבית המארחים ישתתף בנר חנוכה של בעל הבית, כדין "אכסנאי", או שיכוון להדליק נר חנוכה לפני הזמן שהשליח מדליק עבורו, ואז גם הוא יוכל לברך. ולדעתו, בן ישיבה הדר בישיבה ברוב ימי החנוכה, מדליק הוא נרות בישיבה על ידי שליח, גם כשהוא מגיע לבית הוריו. אולם רבים וגדולים נחלקו בעוז על דברי הגרי"ש ופסקו שעלינו להדליק במקום בו אנו שוהים בשבת. ויתכן ולספרדים אין לנהוג כדברי הגריש"א, וישאל כל אחד את רבו בענין זה.
יב*.לדעת הגר"נ קרליץ, בנים נשואים השובתים כל השבת בבית הוריהם, והם מתגוררים באותה העיר, עליהם להדליק נרות בביתם ולא בבית הוריהם, למרות שבכל השבת ישהו בבית ההורים. כיון שגרים הם באותה העיר, לא פקע חיוב הדלקתם בביתם, (וטוב שיילכו לביתם במהלך השבת ויאכלו שם דבר מה). אך אם מתגוררים הם בעיר אחרת, ובאו להוריהם לכל השבת, ידליקו בבית ההורים.
יב** הגרים בבית הוריהם לתקופה ממושכת ויש להם חדר נפרד, דינם כדין 'אכסנאי', למרות שאינם משלמים על שהותם אצל ההורים.
הדלקת נרות במוצ"ש- לאחר ששהינו בשבת בביתם של אחרים
יג. לדעת ה"חזון איש" זצ"ל עדיף להדליק נרות בבית, ולכן צריך להזדרז לעזוב את דירת המארחים ולשוב הביתה. ופעם אומר ה"חזון איש" שימנו שליח שידליקו לנוסעים נרות בבית. לפי ה"חזון איש", אם רוצים להדליק במקום בו מתארחים (וכגון שהדרך ארוכה וישוב לביתו רק לאחר שתכלה רגל מן השוק), צריך לאכול בבית המארחים ארוחה במוצאי שבת, ללון שם בלילה ולאכול שם ארוחת בוקר. (וכך הורה לי הגר"ח קניבסקי, שכך ראוי לנהוג. ומסתבר שזה דוקא כשהדבר אפשרי, ויש להיזהר לא להכביד על המארחים ולשהות בביתם ללא רצונם עוד לילה...) והערה חשובה נוספת: כשאדם שב לביתו מאוחר בלילה, והוא מדליק בביתו. עליו להדליק בברכה בתוך הבית ולא מחוץ לבית, כדי שבני ביתו יראו את הנרות הדולקים. דין זה הוא מפני שבשעה מאוחרת אין פרסום להדלקה בחוץ, כיון שכבר כלתה רגל מהשוק.
יד. אך לדעת הגרש"ז אוירבך והגרי"ש אלישיב (ראה במקורות) מדליקים נרות במקום בו התארחו, ובלבד שיישאר שם במשך חצי שעה. ואם נאלץ לעזוב מיד, לא יצא ידי חובתו וצריך להדליק בביתו. ולדעת הגר"י בלוי בספרו חובת הדר: אם נוסע מיד הביתה- ידליק בביתו, ואם משתהה בבית הוריו- ידליק בבית הוריו. וכ"כ הגר"ש ואזנר והגר"מ שטרנבוך.
נשים שנשארו לבדן בבית
טו. כשהבעל נסע לאדמו"ר, לקבר רבי נחמן באומן וכדומה, והאשה נסעה לבית הוריה או למשפחה אחרת. צריכה האשה להשתתף בפרוטה בהדלקת בעל הבית בו היא מתארחת, או שבעל הבית יקנה לה חלק מהשמן. (וראוי שהוא יוסיף עוד מעט שמן בכוסיות למענה).
טז. כשהאשה מדליקה נרות גם עבור בעלה, הנמצא במקום אחר, יוצא הוא בהדלקתה, למרות שהוא נמצא בארץ אחרת, וישנם הפרשי שעות.
יז. אך אם האשה אינה מדליקה נרות בביתה, אלא היא משתתפת בפרוטה בהדלקת הנרות בבית מארחיה, לא יכול בעלה לצאת בהדלקה זו ועליו להדליק לבדו, או למנות שליח שידליק עבורו בביתו.
בחורי ישיבות
יח. בני ישיבות אשכנזים מדליקים נרות בישיבה, ואילו בני ישיבות ספרדים- לדעת הגר"ע יוסף אינם מדליקים נרות בישיבה ויוצאים בהדלקת אביהם או בהדלקת ראש הישיבה או מנהל הישיבה, ולדעת פוסקים אחרים, גם בני ישיבות ספרדים מדליקים נרות בישיבה, כיון שאינם חשובים כסמוכים על שולחן אביהם או על שולחן ראש/מנהל הישיבה.
יט. בלומדי בישיבה בירושלים שבתי לבית הורי שיחיו כדי לשבות בב"ב בשבת. במוצש"ק נכנסתי אל מו"ר מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א לשואלו דבר ה' זו הלכה בעניינים שונים. כשסיים הגר"ח להשיב לי את תשובותיו, פנה ושאלני: "איפה הדלקת נרות?". עניתי שהדלקתי נרות בבית הורי ואני מתכוון לשוב עוד הערב לישיבה. רבנו אמר לי: "יותר טוב שתישאר הלילה בבית. אחרי התפילה תאכל ארוחת בוקר ואז תיסע לישיבה".
^^^מקורות להלכות הדלקת הנרות בכל ימי החנוכה^^^
א. שו"ע תרע"א. ב. מעשה איש, שו"ת אז נדברו ח"ה ל"ט, (ולמרות שבחדר מדרגות עולים ויורדים השכנים, מ"מ אינו נקרא פונה לרשות הרבים). וכן החזו"א אמר להגר"ח קנייבסקי להדליק בחלון ולא בחדר המדרגות. ועיין שבט הלוי ח"ז פ"ד, ספר נר חנוכה פ"ד ב' מועדים וזמנים ח"ב קמ"ב. שלמי מועדים הלכות חג בחג (קארפ), פסקי תשובות, שלמי מועד, אורחות רבנו. ה. שו"ת אגרות משה ח"ד קכ"ה, שו"ת אז נדברו ח"י כ', שו"ת מנחת יצחק ח"ו ס"ו, לקוטי מהרי"ח, פסקי תשובות. ו. שו"ע ושלמי מועד. ט. תרע"ב א' ומשנ"ב. י. ויש שכתבו שהחזו"א נהג כן משום מנהג אבותיו בקוסובה. יא. עי' שו"ת אגר"מ ח"ד ק"א ופס"ת. יב. שו"ת קנין תורה ח"ז נ"ב, מועד לכל חי כ"ז ס"ה, שו"ת שרגא המאיר ח"ו פ"ז, ספר הליכות ביתה. יג. פסקי הגרש"ז מספר שלמי מועד, ושם לוקטו מסופרים וספרים.
^^^מקורות להלכות שבת חנוכה ומוצאי שבת חנוכה^^^
א. שו"ע ומשנה ברורה תרעט. ב. משנה ברורה. שו"ת צור יעקב ח"א סי' קלו ותשובות והנהגות. ג. מועדים וזמנים, לוח ארץ ישראל, פסקי תשובות. פניני חנוכה להרב"צ קוק, שו"ת אגר"מ ח"ד סי' סב. ד. משנה ברורה ופוסקים. ה-ז משנה ברורה. ח. שו"ע ומשנ"ב. ט. שם. י. מעשה רב, ועוד. יא. הגרש"ז אוירבך זצ"ל. תשובות והנהגות ח"א שצח. ובמקרה שעוזב את ביתו לאחר "פלג המנחה", שזה כשעה וחמישה לפני השקיעה, יעויין בפוסקי זמננו. יב. שבות יצחק, קובץ מבקשי תורה. שו"ת אגר"מ יו"ד ח"ג י"ד. יב*. חוט שני חנוכה. יב** הליכות שלמה עמוד רסג. יד. היינו שאף שלהגריש"א מדליקים בבית ולא בבית המארחים. אך לדעתו אם מדליק בכ"ז בבית המארחים, אזי יעשה כמש"כ. שבט הלוי ח"ח קנה ותשובות והנהגות ח"א שצח. טו. פוסקים. טז. שו"ת משנה הלכות ח"ו קיט.יז. הגרש"ז אוירבך. יח. שו"ת יחווה דעת ח"ו מג. הגר"ש ואזנר והגר"נ קרליץ והגר"י עדס.