חומש דברים

פרשת שופטים- מינוי מלך- לשם מה? / מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים- מינוי מלך- לשם מה? / מאת: אהובה קליין.

פרשת שופטים כוללת מגוון רחב של נושאים, אחד מהם: מינוי מלך על העם.
וכך נאמר בפרשה:"כי תבוא אל- הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך וירשת וישבת בה, ואמרת: אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותיי שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו, מקרב אחיך תשים עליך מלך.."

השאלות הנשאלות כאן:
שאלה א] מדוע נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך"?
שאלה ב] מי ראוי למלוך על ישראל ומה חובותיו?
שאלה ג] מה הם סמכויותיו?
שאלה ד] מהן מטרות המלוכה? ואיזה מלך משמש דוגמא טובה במקרא?

התשובה לשאלה א: נאמר בכפל לשון:"שום תשים עליך מלך? מכאן ניתן ללמוד כי חייבת להיות רציפות במלוכה- כשמלך נפטר מייד יקום מלך אחר תחתיו.
זוהי מצוות עשה שחלה על עם ישראל בהיותם בארץ נחלת אבותיהם, כמו שנאמר בסנהדרין:"שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ:

1] להעמיד להם מלך.
2]להכרית זרעו של עמלק.
3]ולבנות להם בית בחירה היינו – בית מקדש.

וישנה תשובה נוספת:[במסכת קידושין ל"ב, ע"ב] והיא: מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול וההוכחה לך:"שום תשים עליך מלך"-שתהא אימתו עליך.
ומדוע ציווי זה כה חשוב? על כך עונים חז"ל שישנו חשש שהעם יזלזל במלך לאחר שנבחר, לכן חייבים לכבדו במלוא יראת הכבוד.

התשובה לשאלה ב: ראוי להיות מלך- רק אדם מתוך עם ישראל בלבד- כפי שנאמר:"- מלך אשר יבחר ה' אלוקיך בו- מקרב אחיך תשים עליך מלך, לא תוכל לתת עליך נוכרי מאשר לא אחיך הוא.."[דברים י"ז,ט"ו]
על המלך חלים גם איסורים:אין המלך רשאי להרבות סוסים,
התורה אוסרת עליו להשיב את ישראל אל מצרים- כמו שנאמר בירושלמי סוכה[ה',א'] -זה אחד מבין שלושת המקומות בתורה, שבהם הוזהרו לא לשוב מצרימה מהסיבה:
א] "כי אשר ראיתם את מצרים היום, לא תוסיפו לראותם עד עולם:[שמות י"ד, י"ג]
ב] "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" [דברים י"ז, ט"ו]
ג] " בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף עוד לראותה" [דברים כ"ח, ס"ח]
איסור לשוב למצרים הוא אחד מבין365 לאווין שבתורה בכל זמן ובכל עת,
לכל כל עם ישראל.
על כך יש טעם בספר החינוך והנימוק לפי ר' אהרון הלוי :
לפי שהחברה שם רעה ומושחתת - והקב"ה הוציאנו ביד חזקה להובילנו בדרך האמת - למען לא נשוב חס ושלום ונטמא בתוכם.
בנוסף: לא ירבה המלך- נשים.
לא ירבה כסף וזהב.
עליו לכתוב ספר תורה ולהיות דבוק במצוות.
להתרחק ממידת הגאווה:"לבלתי ירום לבבו מאחיו"
על המלך להיזהר לא להידמות למלכי הגויים ועל ידי שאינו מרבה בנכסים ונשים- הוא מצליח בחסדי ה' להתרחק מהגאווה.
לפי הרמב"ם: "..כדרך שעושין שאר המלכים- אסור ואם הוסיף- לוקה[הלכ' מלכ' ג,ג]
התשובה לשאלה ג:על עניין סמכויות המלך, יש פירוט בספר שמואל:פרק ח
אך שם במיוחד כתוב מהם חובות העם כלפי המלך.

להלן כמה דוגמאות:
המלך רשאי לגייס את העם ורכושו לצורך ממלכתו,
יש לו זכות להחרים שדות וכרמים במטרה להעניק זאת לעבדיו.
לקחת מעשר מהיבול והמקנה,
על ידי שהעם יראה את סמכויות המלך הדבר יגרום לו לנהוג במלך ביראת כבוד.

התשובה לשאלה ד:מטרות המלוכה:
א] להשליט סדר במדינה כדי להימנע מאנדרלמוסיה בדומה למה שהתרחש:"בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה"
[שופטים כ"א,כ"ה]
ב] להיטיב עם העם ולדאוג לו- להעניק את צרכיו. וכל זה ללא בקשת תמורה מהעם.
ג]להמחיש לעם מהי מלכות שמים,אומנם מלך בשר ודם רחוק מאד ממלך מלכי המלכים, אך על ידי שמחובר לתורה והולך בדרך ה' יש בכוחו להמחיש: כי מלכות הארץ- כעין מלכות הרקיע.
ד] עליו ללכד סביבו את העם.
באשר לדוגמא טובה במקרא -למלך שמשלב בתוכו את החובות והסמכויות
ודבוק בתורה, הרי הוא: דוד המלך אשר היה צנוע ודבק בתורה והיה מסייע לזולת,כשהיה עני מתחייב במשפט לשלם חוב ולא היה לו, דוד המלך משלם מכיסו ונותן לו צדקה.
הזוהר הקדוש אמר: שעיני דוד המלך היו תמיד נתונות בארץ מפני יראת ה'.
מי ייתן ועם ישראל יתחזק ביראה ובמידות טובות ויהיה דבק בתורה וכך בע"ה נזכה במהרה לבוא הגאולה. אמן ואמן.