חומש דברים

 

לא להתפעל מהגוי...

 

בפרשתינו נאמר (יב, כט) "כי יכרית ה' אלוקיך את הגוים . . השמר לך פן תנקש אחריהם . . ופן תדרוש לאלוהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני".

 

תוכן הפסוקים האלה במובן הפרקטי: כאשר יהודי מביט סביבו ורואה עמים רבים עם מנהגים שונים, עד לעובדי אלילים; הן עבודה-זרה כפשוטה והן עבודה-זרה במובן הרוחני כמו הרדיפה אחרי הממון, "עגל הזהב", והתאוות השונות – עליו לדעת שאסור לו ללמוד ממעשיהם ח"ו!

 

ישנם אמנם עמים רבים שעושים כן, ואילו בני-ישראל הם "המעט מכל העמים", אבל אף-על-פי-כן יהודי צריך לדעת שאין לו שום שייכות לכל שאר אומות העולם!

 

הקב"ה הביאו בין הגויים – כדי שיגלה את תוקף האמונה ש"אתה בחרתנו מכל העמים" ויראה לכל שמתנהג ע"פ רצונו של הקב"ה בתורה וגם יהיה 'אור לגויים' – שיושפעו ממנו לקיים את המצוות שלהם; שבע מצוות בני נח.

 

ודווקא על-ידי הנהגה כזו זוכה יהודי לכבוד והערצה מהגויים שסביבו: כאשר הם רואים שהוא איננו מתבייש להתנהג אחרת; לאכול אוכל שונה, להתלבש בצורה שונה, לשמור שבת וכו' – ורק מפני שכך כתוב ב"בייבל" (=התנ"ך) – הרי זה מעורר אצלם רגש של כבוד, שהוא שייך ל"צ'וזן ניישן" – העם הנבחר.

 

ובודאי שבני-ישראל בארץ הקודש לא צריכים להתפעל מאומות העולם; מה יאמר ה"גוי" בוושינגטון, כי דווקא כאשר הם יעמדו בתוקף על בטחונה ושלמותה של א"י וינהגו ע"פ ציווי התורה "הבא להורגך השכם להורגו" – הם יזכו בסופו של דבר גם להערכה והכרה של האומות.

 

 

 

שבת שלום!

 

 

 

 

 

מבוסס על: שיחת כ"ו מנ"א ה'תשמ"ה ל"תפארת זקנים" ו"חכמות נשים" (נד' בתורת מנחם התוועדויות תשמ"ה חלק ה' עמ' 2796 ואילך).