חומש דברים

דבר החסידות – פרשת עקב

פרטים: קטגוריה: פרשת עקב; פורסם ברביעי, 28 יולי 2021 17:40; נכתב על ידי Super User; כניסות: 424

ב"ה

דבר החסידות – פרשת עקב

מוקדש לע"נ מו"ח הרה"ת ר' אהרן יצחק ב"ר חיים חנוך העניך ז"ל לייכטר, משלוחי הרבי לביסוס היישוב החבד"י בעיה"ק צפת ת"ו. שם מת אהרן בחודש החמישי בתשעה עשר לחודש, בקיץ המר ה'תשנ"ד ושם נטמן, בחלקת חב"ד שע"י התנא רבי פינחס בן יאיר זי"ע. ת.נ.צ.ב.ה.

– ז"ך שנים לפטירתו –

סיפור חייו של השווער

לפני שבע שנים, לרגל היארצייט העשרים של מו"ח הר' אהרן לייכטר ז"ל התפרסמה בעתון 'כפר חב"ד' כתבה קצרה על סיפור חייו מלאי התוכן (וגם צרפתי שם איזה מילי מעלייתא ששמעתי משמו מיבלחט"א הרי"י זלמנוב שי' – ראה תענית כב, א במעלת הני "אינשי בדוחי").

לכן, הפעם במקום סיפור, מצורף קישור לכתבה הנ"ל. לקריאה לחץ כאן

~~~

בין גשמיכם למטר ארצכם

בפרשתנו, בפרשת "והיה אם שמוע" נאמר (יא, יג-יד) "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי גו' ונתתי מטר ארצכם בעתו וגו'".

מפרש רש"י: "ונתתי מטר ארצכם – עשיתם מה שעליכם, אף אני אעשה מה שעלי". וממשיך: "בעתו – בלילות, שלא יטריחו אתכם. דבר אחר: בעתו – בלילי שבתות שהכל מצויין בבתיהם".

וצריך להבין:

א) בפרשת בחוקותי (בתחלתו) כבר נאמר "אם בחוקותי תלכו . . ונתתי גשמיכם בעתם", ומדוע צריכה התורה לחזור על אותה הבטחה שוב?

ב) בפרשת בחוקותי מפרש רש"י "בעתם – בשעה שאין דרך בני אדם לצאת, כגון בלילי שבתות", ומדוע כאן מביא רש"י פירוש נוסף – "בעתו – בלילות" [ועוד מביאו בתור פירוש ראשון, שמשמע שהוא העיקר*]?

ויש לומר: שרש"י בא לבאר את הבדל הלשונות שבין הפרשיות:

בפרשתנו נאמר "ונתתי מטר ארצכם" – כלומר, שהברכה מופנית לארץ ולגשמים שלה היא זקוקה.

ואילו בפרשת בחוקותי נאמר "ונתתי גשמיכם" – הגשם של בני ישראל.

ועל כך מבאר רש"י שכל אחת מהפרשיות מדברת על רמה אחרת של קיום המצוות:

בפרשתנו מדובר על קיום המצוות ברמה הבסיסית וההכרחית – על פי "שורת הדין", כלשון רש"י: "עשיתם מה שעליכם – אף אני אעשה מה שעלי", ולכן הברכה מוגבלת לדרך הטבע – "מטר ארצכם", כמה שהאדמה צריכה.

ואילו בפרשת בחוקותי מפרש רש"י "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה", כלומר שתתאמצו מעבר לטבע הרגיל, ולכן גם הברכה היא "ונתתי גשמיכם", מעבר לצרכים של האדמה, או של בנ"א בכלל, אלא כפי שמגיע לבני ישראל, מעל לטבע.

על פי זה מובן גם שינוי הפירוש של "בעתם":

בפרשתנו שמדובר על "מטר ארצכם" – שהירידה של הגשם היא לארץ, הרי מבחינת ההסתכלות של עבודת האדמה – הזמן המתאים לגשם הוא בלילות, כדי שהגשם לא יפריע תוך כדי עבודת האדמה ("שלא יטריחו אתכם").

אבל בפרשת בחוקותי העוסקת ב"גשמיכם" של בני ישראל – הזמן הטוב ביותר לירידת גשמים ממבטם של בנ"י הוא "בלילי שבתות" שאז היא ההפרעה הכי מועטת כי "אין דרך בני אדם לצאת" בכלל**.

מכאן נמצאנו למדים את חשיבות העמל והיגיעה בתורה, מעבר לרגילות שלו הטבעית.

כי יכול אדם לטעון: הרי הוא 'דמות' של קדושה – לומד תורה ומקיים מצוות, ומדוע עליו דווקא לשבור את הרגליו, ולעבוד מעבר לטבעו ורגילותו?

מלמדת אותנו התורה: שאם חסר את העניין של "בכל מאדך" – אז אי אפשר להיות בטוחים בעבודת ה' ונזקקים לאזהרה "השמרו לכם פן יפתה גו'", ויתרה מזו: עבודה ללא שינויי ההרגלים נקראת "לא עבדו" (ראה חגיגה ט, ב. תניא פט"ו).

ועל ידי עבודה באופן של "בכל מאדך", יורד גם השפע מלמעלה ללא הגבלות ומדידות, עד ל"השקיפה ממעון קדשך..." שגם לשון שהוא היפך הברכה ['השקפה'] הופך ללשון ברכה (ירושלמי מע"ש בסופה וראה רש"י וירא יח, טז) – "וברך את עמך את ישראל".

שבת שלום!

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יט, עקב שיחה ד (עמ' 115 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 122 ואילך). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים עמ' קלו-ח.

______________

*) ראה ספר "כללי רש"י" (ר"ט בלוי שליט"א. קה"ת תש"מ) בארוכה [הרבי מקשה כאן עוד כמה וכמה דיוקים. ולשלמות העניין כדאי לעיין בפנים השיחה].

**) אבל גם לא כתב "שאין יוצאין" (כלל), כ"א "שאין דרך כו' לצאת" – שהרי הולכים לביהכנ"ס כו'.

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.

אזור קבצים מצורפים