חומש דברים
דבר החסידות – פרשת עקב
- פרטים
- קטגוריה: פרשת עקב
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 10:13
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 675
ב"ה
דבר החסידות – פרשת עקב
לאן נעלם קורח?
יש בדיחה מפורסמת על רב אחד שידע לדרוש רק את פרשת קורח.
כל שבוע, לפני שהיה עולה לשאת את הדרשה, היה מעמיד פנים שהוא לא מוצא את דפי פרשת השבוע שהכין.
לאחר מספר דקות חיפוש, הרב היה מצהיר: "הם נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה – ממש כמו קרח ועדתו! ואפרופו קרח..." ואז המשיך בדרשתו היחידה...
גם בפרשתנו, באמצע הקיץ, אנחנו דווקא נדרוש על קרח:
~~~
בפרשתנו מתאר משה רבינו לבני ישראל את מעשה ה' במדבר, ואומר (יא, ז): "ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן, אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם, בקרב כל ישראל".
וצריך להבין, כפי שתמהו המפרשים*:
מדוע מוזכרים כאן רק דתן ואבירם ולא קרח בעצמו, שהיה המנהיג של עדה זו והוא שיזם את כל המחלוקת?
[ואמנם בגמרא (סנהדרין קי, א) יש דעה שאכן קרח לא נבלע, אבל אין לפרש כן בפשוטו של מקרא, שהרי מפורש בכתוב (פינחס כו, י) "ותפתח הארץ את פיה ותבלע אותם ואת קרח"!]
ויש לבאר על דרך הפשט:
בפרשתנו בא משה להדגיש לבני ישראל שהם בעצמם ראו את ניסי ה', באמרו (בפסוק ב-ז): "לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו . . את ידו החזקה וזרועו הנטויה . . כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה". על פי זה מובן שמשה רבינו מספר כאן רק על מופתים שנעשו מול כל העם, כפי שמודגש גם בפסוק שלנו: "בקרב כל ישראל".
והנה, בפרשת קרח (בתחילתו) מסופר, שכאשר קרח ועדתו נקהלו על משה ואהרן – אמר להם משה, שלמחרת בבוקר "אתה וכל עדתך הֶיו לפני ה' . . וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטורת והקרבתם לפני ה' איש מחתתו . . ואתה ואהרן איש מחתתו". ואכן קרח נענה להצעה זו, כמסופר בהמשך "ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת, ויעמדו פתח אהל מועד".
ונמצא, שבשעת מאורע הבליעה – לא היה קרח במחנה ישראל, ואפילו לא במחנה הלויים, אלא מול אהרן בתוך חצר המשכן, "פתח אהל מועד", ואתו מאתיים וחמישים איש.
ומעתה מובן בפשטות מדוע לא מוזכרת בליעתו של קרח בפרשתנו – כי היא לא היתה "בקרב כל ישראל"!
על פי זה יובן גם דבר פלא בפירש"י:
רש"י מפרש כאן: "בקרב כל ישראל – כל מקום שהיה אחד מהם בורח, הארץ נבקעת מתחתיו ובולעתו – אלו דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה: והלא כבר נאמר "ותפתח הארץ את פיה" ולא פיותיה! אמר לו ומה אני מקיים "בקרב כל ישראל" אמר לו: שנעשית הארץ מדרון כמשפך, וכל מקום שהיה אחד מהם – היה מתגלגל ובא עד מקום הבקיעה".
ולכאורה, מכיוון שרש"י בא רק לפרש פשוטו של מקרא (פירש"י בראשית ג, ח ועוד) – מדוע בכלל מביא את דעת רבי יהודה, הרי היא הופרכה (לכאורה) מכח קושייתו של רבי נחמיה ש"כבר נאמר ותפתח הארץ את פיה – ולא פיותיה"?
אבל על פי הנ"ל מובן:
שמכיוון שהפסוק מסיים שזה היה "בקרב כל ישראל", וזהו עניין עיקרי בכל הסיפור – לכן בהשקפה ראשונה מסתבר לפרש כרבי יהודה שדתן ואבירם ברחו לכל עבר, ומסתבר שהגיעו גם למחנות של שאר השבטים (ולא במחנה ראובן לבד) – וכך ראו "כל ישראל" את הנס, משא"כ לפי דעת רבי נחמיה נבלעו כולם במקום אחד, ולא שייך כל כך הלשון "בקרב כל ישראל"**. ודו"ק.
שבת שלום!
מבוסס על: שיחת ש"פ ראה תשכ"ו. ההוספה מלקוטי שיחות חלק ה עמ' 267 (גם במתורגם ללה"ק) הערה 28. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" דברים (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קלג-ו.
______________
*) רמב"ן ועוד. וראה צידה לדרך על רש"י כאן.
**) בהמשך מיישב הרבי את הפסוק לדעת רבי נחמיה, "לשיטתיה"; שהוא מעדיף (גם במקומות אחרים) את הדיוק המילולי בפסוק על המשמעות הכוללת של העניין – ע"ש ותמצא טוב.