חומש דברים

דבר החסידות – פרשת ואתחנן

דבר החסידות – פרשת ואתחנן
 
 
 
קול ללא בת קול
 
בפרשתינו, לאחר תיאור מעמד עשרת הדיברות, אומר משה רבינו: "את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם . . קול גדול ולא יסף", מפרשים חז"ל (שמות רבה ספכ"ח) "ולא יסף – שלא היה לו בת קול", כלומר, לדיבור של הקב"ה במתן תורה לא היה הד.
 
וצריך להבין, הרי ידוע הכלל "לא עביד קוב"ה ניסא למגנא" [=אין הקב"ה עושה ניסים לחינם], ובטבע הבריאה הרי יש לכל קול הד, ולשם מה נעשה כאן נס כזה שלקול לא יהיה הד, שזו חריגה מדרכי הטבע?
 
יתרה מזו: מטבע העולם, ככל שהקול הוא יותר עוצמתי ההד שלו יותר גבוה וחזק, וכיצד ייתכן שדווקא הקול של מתן תורה שהגיע לכל ארבע רוחות העולם וגרם דממה כללית ביקום, כמאמר רז"ל (שם פכ"ט) "צפור לא צווח עוף לא פרח שור לא געה", לא היה לו הד כלל?
 
מסביר הרבי – שהיא הנותנת! ממה נגרם הד? כאשר קול נתקל בקיר או בדבר אחר הרי הוא חוזר ומהדהד. בדוגמת כדור שכאשר הוא פוגע בקיר הוא מנתר לאחוריו, אך זה הוא בתנאי שהקיר אינו "סופג" את הכדור או את הקול, כי אם הוא נספג – אז אין לו כל הד.
 
זה בדיוק מה שקרה במתן תורה! דברי הקב"ה חדרו ונספגו בכל העולם ולכן לא היה להם בת-קול, כי זה חלק מהעוצמה שלהם – ששום דבר לא יכל לעצור אותם ולכן לא החזירו הד!
 
אנו בטוחים, שגם כל התפילות, הברכות והפסוקים שאמרו ילדי הקייטנה באיביקור חדרו בהם ובכל העולם והעוצמה שלהם תביא את המשיח בקרוב ממש!
 
 
 
שבת שלום!
 
 
 
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ד ואתחנן (עמ' 1092 ואילך ובמתורגם ללה"ק עמ' 74 ואילך).