חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת דברים

פרטים: קטגוריה: פרשת פינחס; פורסם ברביעי, 14 יולי 2021 02:32; נכתב על ידי Super User; כניסות: 447

דבר החסידות – פרשת דברים

מוקדש לעילוי נשמת המשפיע הרה"ח הרה"ת הרב פנחס בן הרה"ח הרה"ת הרב יהושע קארף ז"ל, שלימדני והדריכני בדרך החסידות. נפ' כ' תמוז (יארצייט אא"ז הגרא"ח נאה) ה'תשפ"א. ת.נ.צ.ב.ה.

תשובה של חסיד

הרב פנחס (ר' פיניע) קארף, שנלב"ע לאחרונה, הותקף כידוע בקיץ תשמ"ג בוויליאמסבורג ב'עוון' מסירת שיעור תניא והפורעים השחיתו את זקנו (הרבי דיבר על כך בארוכה בשיחות י"ב וי"ז בתמוז ה'תשמ"ג, ואף קישר את הדברים לפ' פינחס "שהמעשה אירע בפינחס").

מספרים, שכשראה ר' פיניע שהולכים לגזוז את זקנו – הגן על זקנו בידיו והתחנן אליהם:

- תחתכו לי את האצבעות ואל תפגעו בזקן!

עוד מספרים, שבזמן החקירה בבית המשפט, כששאלו את הפורעים "האם אתם דתיים?"

- ענו "בודאי. חרדים מאוד" (ultra Orthodox).

וכאשר שאלו את ר' פיניע האם אתה דתי?

- ענה: I try to be"" [=אני משתדל להיות...]

(מפי השמועה)

~~~

בין "ערבות מואב" ל"עבר הירדן"

פרשתנו (וספר דברים) פותחת בפסוק: "אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן", וסיום ההפטרה (חזון) היא: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

מכיוון שההפטרה נקראת בהמשך לפרשה (והיא כמו סיום הפרשה) – הרי לפי הכלל ש"נעוץ סופן בתחלתן ותחלתן בסופן" (ס' יצירה פ"א מ"ז) מסתבר שלסיום ההפטרה יש קשר מיוחד עם תחילת הפרשה.

ומהו הקשר ביניהם?

כדי להבין את זה יש להקדים בקושיא נוספת:

א) מדוע נאמר כאן שמשה דבר אל ישראל בעבר הירדן, הרי "עבר הירדן" הוא כל השטח ממזרח הירדן, ומדוע אינו מציין את המקום המדוייק יותר: ערבות מואב?

ב) יתרה מזו: בסיום ספר במדבר נאמר "אלה המצוות אשר צוה ה' . . בערבות מואב על ירדן ירחו" – הרי מציין את המקום "ערבות מואב" (ו"על ירדן ירחו" הוא רק סימן על "ערבות מואב"; שהוא בסמוך לירדן) ומדוע כאן בספר דברים קורא לו רק "עבר הירדן"?*

ויש לבאר:

ההבדל בין ספר דברים לספרים הקודמים הוא: שארבעת הספרים הם סיפור המאורעות שקרו מבריאת העולם עד להגעת בנ"י לערבות מואב, לאידך ספר דברים הוא הכנה לעתיד – משה מכין את בנ"י לכניסה לארץ.

כל הספר, מתחילתו (א, ה) כאשר "הואיל [=התחיל] משה באר את התורה", שזה היה בר"ח שבט – עד יומו האחרון, ז' אדר (מתחילת פ' וילך) "בן מאה ועשרים שנה אנכי היום" – כל הפרשיות הם להכין את בנ"י לכניסה לארץ ישראל ע"י ביאור מצוות התורה ואזהרה לקיימם (דברי תוכחה) [כמבואר בפתיחת הרמב"ן והספורנו לספר דברים].

וזהו ההבדל בין "ערבות מואב" ל"עבר הירדן" (למרות שבשניהם מדובר באותו מקום):

ערבות מואב – מתייחס לסיום המסע שהחל מבריאת העולם דרך ארבעים שנות הנדודים וה'תיקונים' במדבר. ולכן בספר במדבר נכתב דווקא "מואב" – שהיא הקליפה הכי תחתונה (למטה אפילו מעמון – רש"י דברים ב, ט) ולכן היא המסע האחרון**, וגם "ערבות" (ולא ארץ) – מלשון ערב וחושך, כי שם מדגישים את המסעות שעשו בנ"י בגלות לברר את מדבר העמים.

אבל עבר הירדן – משמעותו שנמצאים מעבר לארץ ישראל, ומדגיש את ההכנה האחרונה לכניסה לארץ, שזהו המצב שעמדו בו בספר דברים. [וי"ל, שגם מה שממשיך "בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה גו'" – בא לרמז שמשה לא נכנס לארץ, ולכן אצל בנ"י זה היה "עבר הירדן" אבל לגבי משה עצמו זה "ארץ מואב"]

ההוראה אלינו מכל זה:

מכיוון שאנו בדור האחרון של הגלות, ולפי כל הסימנים עומדים כבר בסיום הגלות – מובן שעכשיו צריך להרגיש (לא הקושי של הגלות ר"ל, אלא) שעומדים "בעבר הירדן" – נמצאים כבר סמוך לכניסה לארץ ישראל בגאולה האמיתית והשלמה וצריך להיות רק "עמדו הכן כולכם".

ולאחרי כל העבודה של בני ישראל בהתאם ל"בקולו תשמעו", הרי בודאי שמשיח בא "היום" (סנהדרין צח, א). ויתרה מזו – מכיון שבודאי עשו בנ"י תשובה, הרי ישנה ההבטחה ופסק דין ש"מיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), ולא עכבן אפילו כהרף עין, ובפרט שבודאי המצב הוא ד"זכו", ובמילא בא משיח "ארו עם ענני שמיא" (סנהדרין שם).

וכולם ביחד נלך מ"בעבר הירדן" לארץ ישראל, ומשיח צדקנו בראש.

וכל זה – תיכף ומיד, ושמחת עולם על ראשם.

שבת שלום ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים!

מבוסס על: שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ה'תשמ"ח (נד' בתו"מ התוועדויות ה'תשמ"ח ח"ד (עמ' 114 ואילך). הרעיון לעיבוד בסיוע "שולחן שבת" (הר' מ. ברוד) דברים עמ' 14 ואילך.

______________

*) וגם בהמשך (בפסוק ה') שאומר "בעבר הירדן בארץ מואב" – הרי קודם כל כותב "בעבר הירדן" ורק אח"כ מוסיף "בארץ מואב", שעבר הירדן גופא היה בארץ מואב.

**) וראה בארוכה לקוטי לוי"צ (לאביו של הרבי) אגרות ע' ת ואילך.

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.