חומש במדבר

צבעי הדגלים והתכלת - הרבנית חנה בקשי-דורון תחי'

צבעי הדגלים והתכלת - הרבנית חנה בקשי-דורון תחי'

בלעם ראה את ישראל שוכן לשבטיו, כמו שכתוב: "וירא את ישראל שוכן לשבטיו... וישא משלו ויאמר... מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" (במדבר כד, ב-ה).
פירשו חז"ל: "ראה שאין פתחיהם מכוונים זה כנגד זה" (בבא בתרא ס,א).
לכאורה, ראה בלעם את הפילוג, שכל שבט חי בנפרד ואין כאן אחדות ומה ההתפעלות?
אולם, דווקא מה שנראה במבט ראשון כחוסר אחדות, הוא האחדות האמיתית המאחדת את הפרטים הנפרדים!
בלעם ראה את החלוקה הטבעית לפי הדגלים לגווניהם ואופיים השונה. ראה, שלמרות מגוון השבטים והדגלים - הסדר היה מופתי ומאורגן, כשכל אחד מוצא את מקומו הנכון, ואז "וישא משלו ויאמר... מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל".
היופי בציור הוא שילוב של מגוון צבעים, כל אחד בשיעורו ובמקומו, היוצרים אחדות. וכן היופי ביצירה מוסיקלית מתבטא בשילוב של כלים שונים בעלי צלילים וטונים שונים, המשלימים זה את זה ויוצרים הרמוניה. כך טבעם והדרם של אהלי יעקב ומשכנות ישראל, בחלוקתם המסודרת הטבעית איש על מחנהו ואיש על דגלו.
אחדות, אין פירושה ביטול הפרט, אלא יצירת כלל הבנוי מקבוץ הפרטים המשלימים זה את זה. כך גם חברה, המבטלת את יחודו של היחיד או את הקבוצות שבתוכה, הינה מוגבלת; היא ועצם ההגבלה יוצרות את המחלוקת והפילוג.
מיזוג הגלויות בשיבה לארצנו הקדושה, אין פירושו שבירת המחיצות וביטול מנהגים מסורות, אלא יצירת הרמוניה נפלאה, כשהעם שוכן לשבטיו במנהגיו בגווניו השונים. האומה הישראלית מכונה בשם "כלל ישראל", "כנסת ישראל", וכל אחד מישראל מחויב להכניס עצמו אל ה"כלל". מהותו של הכלל ישראל בעולם הזה - מידות טובות ולכן החיבור אליו נעשה רק באימוץ המידות הללו.
ישראל מכונים בשם "שושנת יעקב": זר של פרחים מצבעים וגוונים שונים, וזה בחינת העם כולו, י"ב שבטים. כל אחד מישראל מצטרף ומהווה את עם ישראל בבחינת זר פרחים, כמו שכתוב בפיוט הנאמר לאחר מגילת אסתר "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי". תכלת, כידוע בדברי הרמב"ן - כרכא דכולא ביה - שלמות אמיתית.
צבע התכלת רומז למילה הכוללת הכל, שהיא תכלית הכל, כמו שמסביר הרמב"ן בפירושו על מצוות חוט התכלת שבציצית. "אבל הזיכרון הוא בחוט התכלת, שרומז למידה הכללת הכל, שהיא בכל והיא תכלית הכל ולכן אמר: 'וזכרתם את כל' שהיא מצות השם. וזה שאמרו מפני שהתכלת דומה לים וים דומה לרגיע ורקיע דומה לכיסא הכבוד וכו'. והדמיון בשם, גם הגוון תכלית המראות, ולפיכך נקרא תכלת" (במדבר טו,לח).


תכלת - מורה על תכלית הכל,
וגם הגוון הוא של מראות רחוקים,
הכוללים יותר מאשר עינו של אדם משגת,
דוגמת הים ומרחבי הרגיע.
ולכן "שושנת יעקב צהלה ושמחה בראותם יחד תכלת מרדכי"
שמחה של אחדות והרמוניה