חומש במדבר
"כי לא נחש ביעקב"
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בלק
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:43
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 821
ב"ה
"כי לא נחש ביעקב"
אחד מחסידי אדמו"ר הזקן, בעל התניא, נאלץ לעסוק במסחר ביריד לצורך פרנסתו.
פעם, לאחר שקנה הסחורה ביריד והיה בדרך לביתו, עבר על יד ליאדי, והימים ימי ערב שבועות. נזכר החסיד בערגה על חג השבועות במחיצת רבו. עזב את העגלה עם כל הסחורה והלך רגלית לליאדי.
כשנכנס החסיד לביהמ"ד – אמר הרבי לבנו: "הנה מסירות-נפש חסיד" (היינו שהשאיר את העגלה עם כל הסחורה על אם הדרך).
לאחר יום טוב, נכנס החסיד ל'יחידות'.
- תיכף שנכנס אמר לו הרבי: "העגלה והסחורה יהיו אי"ה בשלמות".
- אך החסיד התאונן על כך שהמסחר טורדו מתורה ועבודה.
- אמר לו הרבי: "עצתי שתשיג איזה מלון ו'מחיה' [=פונדק, בית מרזח] בכפר. פרנסה זו אינה מטרידה: זוגתך תעסוק במכירת היי"ש ואתה תוכל ללמוד ולהתפלל".
הלך החסיד לדרכו, ועל יד העגלה שלו פגש באדון הכפר שהתפלא על שהשאיר את העגלה כך, ומיד כששמע שהעגלה נשארה כך שלשה ימים – הבין שאדם מיוחד הוא והציע לו ניהול הפונדק שלו. ואף מלון לגור בו על יד הפונדק.
אולם כשהגיע לשם אמרו לו השכנים שלא ישכור את הפונדק, כי בסמיכות למלון גר מכשף גדול שגם אשתו מכשפה, וכל מי שדר במלון אינו מוציא את שנתו.
- אמר להם החסיד "אני אינני ירא מהכשפים, כי רבי הקדוש צוה לי שפרנסתי תהיה מזה. כלום יתן לי הרבי פרנסה שאמות ממנה ח"ו"?
אולם לאחר תקופה החל לחוש שלא בטוב ומיום ליום הלך ונחלש. הוא הבין שזה מעשה המכשף ומיהר לנסוע אל הרבי.
הוא הגיע לליאדי בעש"ק בלק. בליל שבת היה חלש מאוד ולא הגיע לתפילה. אבל בבוקר התחזק ונכנס לביהכנ"ס באמצע קריאת התורה.
הרבי בעצמו היה הבעל-קורא, כדרכו בקודש. וכשהגיע ל'חמישי' צוה שאותו אברך יעלה לתורה. הדבר היה לפלא כי הרבי לא היה רגיל להורות את מי להעלות לתורה.
כשעלה לתורה, נתלהב מאוד הרבי. וכשהגיע לפסוק "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל" (כג, כג) נעשו פניו כלפיד אש, וחזר על הפסוק כמה וכמה פעמים בדבקות נפלאה.
האברך הגיע לביתו, וכבר בדרך הרגיש שהוא בריא לגמרי. כשהתקרב לבית שמע מהשכנים שהמכשף ואשתו מתו במיתה חטופה.
וכשבירר מתי אירע הדבר – התברר שהיה זה בשבת בבוקר, בדיוק מתי שעלה לתורה אצל הרבי...
(ע"פ סיפורי חסידים (הרש"י זוין) פרשתנו, סיפור 371, על פסוק הנ"ל)
~~~
קסם ונבואה – זה לעומת זה
בנבואת בלעם (פרשתנו כג, כג) נאמר: "כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל".
מפרש רש"י (בפירוש השני) :"אינן צריכין למנחש וקוסם, כי בכל עת שצריך להאמר ליעקב ולישראל מה פעל הקב"ה ומה גזירותיו במרום – אינן מנחשים וקוסמים, אלא נמסר להם על פי נביאיהם מה היא גזרת המקום, או אורים ותומים מגידים להם".
וצריך להבין:
מדוע מביא רש"י שתי דוגמאות: 1) על פי נביאיהם 2) אורים ותומים מגידים להם?
ויש לומר, ע"פ מה שפירש רש"י בפ' שופטים (יח, י) על הפסוק "לא ימצא בך . . קוסם קסמים . . ומנחש":
ש"קוסם" – הוא "האוחז את מקלו ואומר אם אלך אם לא אלך".
ו"מנחש" – הוא על סמך דברים שאירעו לו: "פתו נפלה מפיו, צבי הפסיקו בדרך, מקלו נפל מידו".
כלומר: קוסם הוא אדם המגלה דברים מעצמו. ואילו מנחש מגלה דברים רק בתגובה לאירועים מסויימים.
ועל כך אומר רש"י שבני ישראל אינם צריכים למנחש וקוסם, כי יש להם:
נביאים – האומרים דברי נבואה מעצמם – מול הקוסם, שאומר מעצמו.
ואורים ותומים – שהם בתגובה, כמענה לשאלה – כנגד המנחש, שאומר עתידות כמענה לאירועים.
על פי זה יובן רש"י תמוה בפ' שופטים:
על הפסוק (שופטים יח, יד) "כי הגוים האלה . . אל מעוננים ואל קוסמים ישמעו, ואתה לא כן נתן לך ה' אלקיך", מפרש רש"י: "לא כן נתן לך – הקב"ה לשמוע אל מעוננים ואל קוסמים, שהרי השרה שכינה על הנביאים ואורים ותומים".
וקשה: הרי הפסוק ממשיך מיד ומדבר רק על נביאים: "נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלקיך אליו תשמעון", ומניין לקח רש"י להוסיף "אורים ותומים"?
אבל על פי הנ"ל, שמעוננים וקוסמים הן שני סוגים שישנם בגוים – הרי מכך שהכתוב משווה ואומר "לא כן נתן לך ה' אלוקיך", מובן שגם אצל בנ"י ישנם – להבדיל – שני סוגים והם: נבואה ואורים ותומים, כנ"ל.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק חי, בלק שיחה ב בהערה 22 (עמ' 264. ובמתורגם ללה"ק עמ' 287). חלק יד עמ' 66 הע' 16. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" במדבר (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שפג. וראה בפנים השיחה ביאור רחב מדוע צריך רש"י בכלל לפירושו השני.