חומש במדבר

דבר החסידות – פרשת קרח – סיום הרמב"ם

ב"ה

דבר החסידות – פרשת קרח – סיום הרמב"ם

 

לקראת סיום הרמב"ם מחזור הארבעים, שיחול בהשגחה פרטית מופלאה במוצש"ק הקרוב, יומא דהילולא רבה ג' תמוז, בחרתי להקדיש את הטור השבועי לתקנתו הגדולה של הרבי – לימוד הרמב"ם היומי (וסיומי הרמב"ם)

 להרשמה לאירוע המרכזי והמפואר של סיום הרמב"ם הארצי ביום ב' י"א תמוז בירושלים עיה"ק –  לחץ כאן

 


סיום הרמב"ם – ה'מפתח' שקיבלנו מהרבי

 

מספר הרב בערל לאזאר, רבה הראשי של רוסיה:

בניסן תשמ"ה סיימו בפעם הראשונה את הרמב"ם ואז עורר הרבי לעשות סיומי רמב"ם בכל מקום ומקום. כך יצא שבכל מקום שפגשנו יהודים עשינו איתם 'סיום הרמב"ם'. זה היה המבצע של אותה שנה, וזה המשיך למשך תקופה ארוכה, ארגנו עוד ועוד אירועים של 'סיומים' עד הקיץ.

באותו קיץ נסענו כמה בחורים לשליחות ביוגוסלביה (שהיום כבר התפצלה לכמה מדינות). הגענו ליוגוסלביה והסתובבנו מקהילה לקהילה, היו שם ברובם זקנים.

בשלב מסויים שאלנו אותם איפה הצעירים? וענו לנו: שהצעירים נסעו ל'קמפ' [=מחנה קיץ] בהרים, שכרנו משאית מיוחדת שהפכה ל'טנק מבצעים' ונסענו כמה שעות עד שמצאנו את אותו 'קמפ', שהיה מוקף בגדר.

כשהגענו עם הטנק לשער הקמפ יצא השומר ושאל מי אתם? מי הזמין אתכם? לא הזמינו אותכם – אז תלכו מכאן! ואז הגיע אחד המדריכים, וגם הוא אמר מי בכלל נתן לכם את הכתובת שלנו? אתם לא יודעים? כאן זו מדינה קומוניסטית, לכו מכאן!

בנסיון אחרון ביקשנו אם אפשר לדבר עם המנהל. אבל המדריך אמר לנו: המנהל? הוא אנטי-דת יותר מאיתנו, אבל התעקשנו שיקראו למנהל, מה יש לנו להפסיד?

כשהגיע המנהל, יהודי כבן שבעים, אפילו לא פתח לנו את השער רק שאל מעבר לגדר: מה אתם רוצים? ואז כבר הבנתי שאין לנו הרבה צ'אנס, מה יש לנו להגיד להם שרוצים לעשות מבצעים? הרי כבר אמרו לנו שהוא נגד דת. ואז יצא לי המשפט "אנחנו רוצים לעשות סיום הרמב"ם"...

ברגע שהמנהל שמע את זה הוא אמר: "רמב"ם? תיכנסו", הוא פתח את השער הגדול, נכנסנו עם הטנק, ואז הוא הביא אותנו לרחבה עם מאות כסאות ונוף מרהיב ואומר: "אנחנו עכשיו נקבץ לכאן את כל החניכים, בעוד כחצי שעה תדברו אליהם, תגידו להם כמה שיותר על הרמב"ם".

היינו בהלם. עד לפני זמן קצר היה נראה שאין לנו סיכוי להיכנס, ועכשיו מזמינים אותנו בזרועות פתוחות. הכנו את כל מה שזכרנו על הרמב"ם. בתחילת הכנס ניגש המנהל למיקרופון ואומר: "אני רוצה להגיד לכם, הגיעו פה אנשים שהגיעו ואמרו שרוצים לדבר על הרמב"ם. אני נכד של הרמב"ם! והנה באים אנשים לספר על הסבא שלי. אני רוצה שאף אחד לא ילך עד שיסיימו את כל מה שהם יודעים על הרמב"ם...".

הכנס התחיל ב-6-7 בערב. התחלנו עם רמב"ם, עשינו סיום, ואז התחילו שאלות ותשובות, הרבה מהם עוד הניחו תפילין לפני השקיעה, וככה המשכנו לדבר בנושאים שונים ביהדות. ישבנו איתם עד 1:30 בלילה ובקושי הסכימו לנו ללכת...

לפני שיצאנו אנשים ביקשו מאיתנו כתובת שיוכלו להמשיך את הקשר איתנו. ובמשך התקופה ההיא קיבלתי כמה מכתבים, העברתי את כולם ישר לרבי, והרבה מהצעירים שם התקרבו בסוף ליהדות כתוצאה מהפגישה ההיא, שהתחילה בזכות סיום הרמב"ם.

הרבי נתן לנו 'מפתח' לכל הפעילות ולכל ההצלחות – סיום הרמב"ם ושיעורים ברמב"ם, זה פותח את כל השערים בגשמיות וברוחניות...

 (סיפר לאחרונה בתוכנית ליל שישי לשלוחים, לקראת סיום הרמב"ם הארבעים הבעל"ט) 

~~~

למה "אז לא אבוש"?

הרמב"ם פותח את הקדמתו לספרו בפסוק (תהלים קיט, ו) "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך".

וצריך להבין הטעם שהרמב"ם בחר לפתוח את הקדמתו בפסוק זה דווקא? דהנה בכמה כתבי יד פותח הרמב"ם את ספרו [או כל י"ד ספריו] בפסוק (וירא כא, לג) "בשם ה' א-ל עולם", וזה מובן שבא להדגיש שלא ח"ו "כחי ועוצם ידי עשה לי את הספר הזה" כי אם בכחו של הקב"ה, אבל מה משמעות הפסוק "אז לא אבוש..."?

ויש לבאר, שפסוק זה מבטא את תכלית חיבורו של הרמב"ם:

הרמב"ם מסביר בהקדמתו את טעם השם "משנה תורה", כי "אדם קורא בתורה שבכתב תחילה ואח"כ קורא בזה", היינו שספר הרמב"ם מבאר את מצוות התורה.

וע"פ זה מובן: שאם יקרא אדם רק בתורה שבכתב הוא יגיע למצב של 'בושה', כי לא יבין כיצד צריך להניח את ה"טוטפות" וכן בשאר המצוות, וכדי לשלול בושה זו צריך להיות "בהביטי אל כל מצוותיך" – להתבונן בפרטי ההלכות שבתושבע"פ, שנתבארו בספר משנה תורה להרמב"ם, ואז "לא אבוש".

 

ויש להוסיף:

עדיין אפשר לשאול: מניין לקח הרמב"ם "ברייטקייט" [=רחבות] כזו לקרוא לספרו "משנה תורה" – להשוות את חיבורו לתורה שבכתב, ולהצהיר ש"אדם קורא תושב"כ תחילה ואח"כ קורא בזה ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה"?

[וכידוע גודל ה"רעש" שעשו כמה מגדולי ישראל – בזמנו של הרמב"ם – נגד חיבורו, מפני שחששו שע"י חיבור זה יתמעט לימוד הגמרא. – אלא שבפועל לא היה כן, ואדרבה: מעולם לא למדו גמרא בריבוי גדול כל כך כמו אחרי חיבורו של הרמב"ם, שדווקא אז התרבה לימוד הגמרא ביותר, כדי לעיין ולמצוא את המקור לדבריו של הרמב"ם, וכיו"ב]

וכדי לתרץ תמיהה זו, פתח הרמב"ם את חיבורו בפסוק "אז לא אבוש בהביטי אל כל מצוותיך":

מכיוון שהרמב"ם הביט והתבונן בכל ענייני המצוות, כדי לדעת "האסור והמותר הטמא והטהור עם שאר דיני התורה" – חייב ומוכרח הוא לכתוב ולפרסם חיבור זה לכל ישראל, מצד "ואהבת לרעך כמוך" ולא להיות "מונע בר" ח"ו.

והדיוק הוא "כל מצוותיך" – כי מכיוון שהתורה היא "תורה אחת" הרי אם חסר בבירור מצוה אחת – עדיין נשארה 'בושה' כלשהי, לכן חייב הרמב"ם לבאר את כל המצוות...

ומובן שאין לזה סתירה לעניין של ענווה וביטול:

כשם שמשה רבינו היה "עניו מכל האדם" ואעפ"כ שהגיע "ראש ישיבה גדול" כמו קרח עם כל עדתו – עמד מולם בתכלית התוקף, ואמר "בוקר ויודע ה' את אשר לו", מכיוון ששמע את הדברים מהקב"ה.

– כך גם הרמב"ם בידעו שאין זה כחו ועוצם ידו ח"ו, כי אם "ונשענתי על הצור ברוך הוא" – הרי ידע את מעלתו שלמד את כל התורה כולה, ולכן חייב הוא לחבר "משנה תורה", להורות את דיני התורה לכל ישראל.

 

  •  

 

ויש להוסיף על דרך הרמז:

על הפסוק "אז ישיר משה" איתא במדרש (שמו"ר פכ"ג, ג): "אמר משה, רבון העולמים, במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך . . יודע אני שחטאתי לפניך ב"אז", שנאמר "ומאז באתי אל פרעה", והרי טבעת אותו בים, לכך אני משבחך ב"אז", הה"ד אז ישיר משה".

ומכיוון שהרמב"ם כתב את חיבורו בהמשך לתורת משה רבינו (כנ"ל) – לכן כשם שמשה רבינו (משה בן עמרם) פתח את קילוסו ב"אז" (אז ישיר משה) – כמו כן פתח הרמב"ם, רבינו משה בן מיימון, את קילוסו ב"אז" - "אז לא אבוש גו'"...

 

שבת שלום והתוועדויות פעילות!

 

מבוסס על: שיחת ש"פ קדושים תשד"מ סעיף לד-לו (נד' בתו"מ התוועדויות תשד"מ ח"ג עמ' 1605 ואילך) ההוספה ע"ד הרמז משיחת ש"פ ויקהל תשמ"ו סעיף לב (תשמ"ו ח"ג עמ' 686). נלקטו ב"יין מלכות" ח"א סי' ג.

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.