חומש ויקרא
דבר החסידות – פרשת בהר ובחוקותי
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בהר
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 483
ב"ה
דבר החסידות – פרשת בהר ובחוקותי
השמחה בעמל התורה
מסופר, שפעם בצעירותו של אדמו"ר הצ"צ [=רבי מנחם מענדל, השלישי בשושלת חב"ד] רצה סבו אדמו"ר הזקן, בעל התניא, לתת לו במתנה (ענייני) תורה.
הצמח צדק לא הסכים להצעה, באמרו שאת התורה הוא רוצה לרכוש ביגיעה עצמית.
כעבור שנים, כאשר הוסיף חכמה על חכמתו, הצטער הצ"צ שלא הסכים להצעת סבו, שהרי ככל שהסבא היה נותן לו ענייני תורה נעלים, עדיין יכל להתייגע בעניינים נעלים עוד יותר, כי הרי התורה היא ללא גבול...
(לקוטי שיחות חלק טו, במתורגם ללה"ק עמ' 88)
~~~
על הפסוק בתחילת פרשתנו השניה "אם בחוקותי תלכו" (כו, ג), מפרש רש"י: "יכול זה קיום המצוות? כשהוא אומר ואת מצוותי תשמרו וגו' – הרי קיום המצוות אמור! הא מה אני מקיים אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה (תו"כ)".
וצריך להבין:
א) מכיון שכוונת הפסוק כאן היא על לימוד התורה ולא על קיום המצוות, מדוע אם כן נוקטת התורה את הלשון "בחוקותי תלכו" שמשמעה מצוות?
ב) גם אם הוכחנו שמדובר בלימוד התורה (מכך ש"קיום המצוות אמור") – מניין אבל יודעים שהכוונה שתהיו עמלים בתורה, ולא לימוד התורה באופן כללי*?
ויש לבאר ובפשטות:
לימוד התורה הרי הוא גם אחד מתרי"ג מצוות (וה"בן חמש למקרא" יודע את זה מכך שהוא מברך כל בוקר בברכות התורה "אשר קדשנו במצוותיו וצונו"), ואם כן מובן, שאי אפשר לפרש כאן ש"בחוקותי תלכו" מדבר על לימוד התורה סתם, כי גם זה נכלל ב"קיום המצוות"! אלא צריך לומר שחידוש הכתוב כאן שצריכים לעמול בתורה, יתר על החיוב הכללי של 'לימוד'.
וזהו מדוייק בלשון הכתוב "בחוקותי", דהנה פירש אדמו"ר הזקן (בלקוטי-תורה ריש פרשתנו) ש"בחוקותי" הוא גם מלשון חקיקה, כלומר שדברי התורה צריכים להיות חקוקים בלבו. כידוע ההפרש בין כתיבה לחקיקה: שבאותיות הכתיבה הנה הקלף והאותיות הם שני דברים נפרדים משא"כ בחקיקה האותיות והאבן הם מציאות אחת, וכך צריכים להיות דברי התורה חלק מהאדם ולא 'דבר נוסף'.
*
ומדוע בחרה התורה להדגיש את חשיבות העמל בתורה דווקא כאן?
אלא: מצינו, שספר ויקרא הוא ה"חמור שבספרים" (תוס' ברכות יח, ב), וממילא מובן שלימודו דורש עמל ויגיעה מיוחדת.
וכפי שנאמר במדרש (ב"ר פ"ג, ה) "חמש פעמים נאמר כאן אורה, כנגד חמשה חומשי תורה..." וממשיך: "וירא אלקים את האור כי טוב – כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות רבות", הרי שעיקר מעלת ה"טוב" שבתורה הוא כשזה בא בעמל ויגיעה, שזה מודגש בספר ויקרא.
וזוהי השמחה המיוחדת בסיום ספר ויקרא, המודגשת בשמה של הפרשה האחרונה – בחוקותי – שאחרי העמל בספר ויקרא, נהיית התורה חקוקה בלבנו.
שבת שלום!
חזק חזק ונתחזק!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק יז, בחוקותי שיחה א (עמ' 313 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 333 ואילך), שיחת ש"פ בחוקותי ה'תשכ"ב סעיף כב (תו"מ חלק לג עמ' 439). העיבוד בסיוע ספר "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' קו-ז. ובסיוע "ביאורי החומש" ויקרא (היכל מנחם תשס"ט) עמ' שצו-ח.
______________
*) בגור אריה, דברי דוד ומשכיל לדוד (ועוד) פירשו שהוכחת רש"י היא מהלשון "תלכו" שמתאים רק בעמל תורה (ולא בעשיית – קיום – מצוות) אבל* [נוסף לזה שלא נזכר הוכחה זו בפירושו אפילו ברמז] אדרבה מל' רש"י: יכול זה קיום המצוות כשהוא אומר . . הרי קיום המצוות אמור הא מה אני מקיים כו', מוכח: א) שבפשטות "בחוקותי תלכו", פירושוקיום המצוות, ולא תורה, וכמש"כ ברע"ב כאן. ב) ההוכחה ש"בחוקותי תלכו" הוא (לא רק לתורה אלא גם) עמליםבתורה הוא מזה ש"קיום המצוות אמור כו'".
__________________
*) ועוד: הרי מצינו לשון תלכו בנוגע לעשיה "ובחוקותיהם לא תלכו" (אחרי יח, ג. וראה פרש"י שם) אבל ראה פרש"י שם, ד"ה "ללכת בהם".