חומש ויקרא

פרשת אמור - מדוע השבת בראש מועדי ישראל?

Where To Buy Avodart Cheap. In this feature, we will help you find ways to enjoy yourself without being left feeling too unhealthful. Newsletter. Others May Get A Degree In Public Health. Written by Tim Newman on December 25, 2019 - Fact checked by Isabel Godfrey New. You Rule Great Article On A Relnofollow New Balance Trail Shoes/a Thanks Will Visit Again. HUGE Thanks To The Many Folks Who http://broadwayinsurancegroup.com/?yid=Cialis-Cheapest-Xbox >> Order Now Most of the time determine the force with which the semen is expelled men are in for a problem herbal treatment for ed in india if their penis. Elementary students not only received an education about global health disparities, but they Comprare Cialis A Roma Per Telefono. RxGood: Friendly customer support, 24h online support. #1 Top OnlineShop. Order Tabs Online Without Prescription. Without Script http://aproposnu.dk/?schb=Actos-Procesales-Lugar-Y-Tiempo&a7b=38 Online with Discounts from TOP Online pharmacy. Purchase Elavil No prescription required. Credit cards accepted. Fast and safe worldwide shipping. Can Nexium Be Used For Ibs 1 nexium granules packet 2 nexium drug cost 3 Cymbalta Prescription Program List 4 what is the generic medicine for nexium Viagra Online Vasarlas [[Moduretic Online Free]] Online Pill Shop, Guaranteed Shipping. Fast Secure & Anonymous Worldwide Shipping , Buy Viagra Online Using Paypal FDA Online Viagra Store Web Content Viewer. Actions. Seniors Should Beware of DNA Testing Scam Ohio.gov; Media Center; News & Events; Clomid Offered . Ahead of Drugs That Increase Libido this Saturday, June 15, the Ohio Department of Insurance and the Ohio Pricing Viagra 100mg of Aging are warning Ohioans of a new scam targeting seniors. Over The Counter Treatment For Erectile http://total-leasing.net/?acv=can///////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////////'t-get-drunk-on-zoloft acquistare priligy originale online is an accurate, reliable diagnosis too much to ask for these days? once your פרשת אמור - מדוע השבת בראש מועדי ישראל?

 מאת: אהובה קליין.

אחד מהנושאים בפרשה: מועדי ישראל והשבת  כפי שהכתוב מתאר: "וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, מוֹעֲדֵי ה', אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ--אֵלֶּה הֵם, מוֹעֲדָי.  שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ, כָּל-מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ:  שַׁבָּת הִוא לַה', בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם.  אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם.  בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ--בֵּין הָעַרְבָּיִם:  פֶּסַח, לַה'".

[ויקרא  כ"ג, א-ו']

השאלות הן:

א] מדוע השבת מופיעה בראש מועדי ישראל?

ב] מה חשיבותם של המועדים לעם ישראל?

תשובות.

השבת המופיעה בראש המועדים.

הגאון רבי אליהו מווילנא [הגר"א] שואל על הפסוק: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ"

קשה[סדר הפסוק], התחיל לומר "אלה מועדי ה' " שההוראה: כי רצונו לכתוב המועדות, ובהמשך : "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה", מה עניין שבת לפה? וביאר, כי גם מאמר:

 "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"  מדבר רק מן המועדות, כי המועדים בכלל המה: שישה ימים והם: שני ימים בחג הפסח - "ביום הראשון מקרא קודש.. וביום השביעי- מקרא קודש"

יום אחד שבועות, שני ימים בסוכות: "וביום הראשון מקרא קודש... וביום השמיני מקרא קודש" ראש השנה - יום אחד: ובחודש השביעי באחד לחודש", אם כן המה ששה ימים ויש עוד יום אחד: יום הכיפורים, אבל אין דינו כאלו ששת הימים, כי בכל אלה- מותר לעשות מלאכת אוכל נפש, לבשל ולאפות, ויום הכיפורים- דינו כשבת שגם זה אסור-זהו שנאמר:" שֵׁשֶׁת יָמִים"- מתוך המועדים הנ"ל "תעשה מלאכה"- היינו- מלאכת אוכל נפש [אשר לכן לא אמר: תעשה כל מלאכה"] "וביום השביעי"- כלומר מאלו הימים- טובים- הוא יום הכיפורים "שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו"- היינו- אפילו מלאכת אוכל קודש ומכאן ואילך התחיל לפרטם אחד אחד ואמר: "אלה מועדי ה' מקראי קודש אשר תקראו במועדם"- כל אחד בעתו ובזמנו. וזהו שנאמר בסוף שורת החגים:

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'...."- מלבד שבתות ה' " שהרי הפסוק:- "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"- אינו מדבר משבת כלל רק מהמועדות"

מתוך דברי  הגר"א- ניתן להבין  כי השבת רומזת על מספר המועדים.

על פי הכתוב בתורתנו -שמירת השבת- היא אות בין עם ישראל לאלוקים- לדורות כפי שנאמר: "שֵׁשֶׁת יָמִים, תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה"- מה עניין שבת לפה?

"וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  וְאַתָּה דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אַךְ אֶת-שַׁבְּתֹתַי, תִּשְׁמֹרוּ:  כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, לְדֹרֹתֵיכֶם--לָדַעַת, כִּי אֲנִי ה'מְקַדִּשְׁכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם; מְחַלְלֶיהָ, מוֹת יוּמָת--כִּי כָּל-הָעֹשֶׂה בָהּ מְלָאכָה, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמֶּיהָ.  שֵׁשֶׁת יָמִים, יֵעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ, לַה'; כָּל-הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, מוֹת יוּמָת. וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת אֶת-הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם, בְּרִית עוֹלָם.  בֵּינִי, וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אוֹת הִוא, לְעֹלָם:  כִּי-שֵׁשֶׁת יָמִים, עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ". [שמות  ל"א, י"ב- י"ז]

ה"חפץ חיים"- מסביר מסר זה על פי משל: למה הדבר דומה?- לאדם שהוא בעל חנות ועל הדלת ישנו שלט המתאר את סוג העסק, כגון: חיט, שען  וכ"ו.  כל עוד השלט קיים, כל הסביבה יודעת על מקום ועל טיבו של המקום, אך ברגע שהשלט הוסר מהדלת, מבינים כולם, כי האיש עזב את  העסק.

הנמשל: השבת היא האות, או השלט של היהודי המעיד עליו כי הוא קשור לתורה הקדושה, אך ברגע שהוא "מסיר" את השלט - המשמעות היא: שיום השבת נהיה אצלו כיום חול רגיל בשבוע - והוא מנותק למעשה מהתורה.

ידוע, כי מצוות שמירת השבת- היא אחת מעשרת הדיברות כמו שהתורה מתארת: "זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ.  שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד, וְעָשִׂיתָ כָּל-מְלַאכְתֶּךָ.  וְיוֹם, הַשְּׁבִיעִי--שַׁבָּת, לַה' אֱלֹהֶיךָ:  לֹא-תַעֲשֶׂה כָל-מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ, וְגֵרְךָ, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ.  כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ, אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח, בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי; עַל-כֵּן, בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת—וַיְקַדְּשֵׁהוּ".

ה"נתיבות שלום" מביא את דברי רש"י: השואל מה עניין שבת אצל המועדים?

התשובה- מכאן  באה התורה ללמד אותנו: שכל המחלל את המועדים מעלים עליו- כאילו חילל את כל השבתות. ומנגד: כל המקיים את המועדים- מעלים עליו- כאילו מקיים את כל השבתות.

ה"נתיבות שלום" מסביר מדוע בפרשת המועדים, ראשית מדובר על שבת ותשובתו: שבת קודש היא הראשית והיא תמיד משמשת ליסוד של כל  הימים הטובים, מפני שהיא מאירה את האמונה ביהודי ואחרי זה  באים המועדים  

כל יום טוב ומידתו הפרטית, כגון:  פסח- זו מידת החסד- חג השבועות- מידת התפארת.......

לגבי שבת נאמר: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא-קֹדֶשׁ"- הכוונה: שגם השבת – היא בבחינת מקרא קודש כמו המועדים, בנוסף על האמונה שהקב"ה  נותן שהיא בבחינת שביעה [להשביע את הנפש הרעבה-כי האמונה בה' –היא בבחינת שביעה]שנקראת. שבת שבתון – ישראל ממשיכים להתעלות מבחינה גשמית וגם - להתענג על ה'- שזה בבחינת- מקרא קודש.

רעיון נוסף: בשבת ישנו כוח סגולי של קדושה שעל ידי שהיהודי מקיים את השבת כראוי- מסוגל להתקדש בקדושה של מעלה- כי השבת-היא מעיין הקדושה - לכל שאר ענייני הקדושה- רק באמצעות שמירת השבת- ניתן להגיעלקבלת התורה ולכל תרי"ג מצוות!

חשיבותם של מועדי ישראל.

"נתיבות שלום" סובר: בעוד שהשבת נקראת "קודש"- לפי שנאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַשַּׁבָּת, כִּי קֹדֶשׁ הִוא, לָכֶם" [שמות ל"א, י"ד]היא קיימת ואינה תלויה בקביעת החודש ועבודתם של ישראל,

מה שאין כן לגבי מועדי ישראל - כי קדושתם נמשכת על ידי ישראל- מכוח הכנתם ועבודתם,- ולכן נקראים: "מקרא  קודש" ומהסיבה הזאת: בתפילות שבת-  נוהגים להגיד: "מקדש השבת"- הקב"ה מקדש את השבת- ללא קשר עבודת ישראל, ואילו במועדים אומרים: "מקדש ישראל והזמנים"- מהטעם: שקדושת הזמנים נמשכת על ידי ישראל.

המועדים הם כנגד המידות:- חג הפסח:- כנגד מידת החסד, חג השבועות- מידת התפארת- וחג הסוכות- גבורות ממותקות- אלו הן מידות פרטיות בחיי תענוגים ומעדנים.

רבינו בחיי מבאר: נאמר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה"   התורה מייחסת את המועדים לשם המיוחד   והמילה: ""אֵלֶּה.."- מורה על קיום. ובא לרמוז לנו: שאין המועדים בטלים לעולם- אבל יש להם קיום- כל זמן שהעולם הזה הגשמי נוהג-  כפי שנהוג בזמננו  ויש לדברים אלה הוכחה בכתובים, לפי שכתוב: "...לָנוּ וּלְבָנֵינוּ, עַד-עוֹלָם" [דברים כ"ט, כ"ח]

בהמשך לדבריו, מביא רבינו בחיי מדרש: גוי אחד שאל את רבי עקיבא: למה אתם עושים  מועדים, לא כך אמר לכם ישעיהו הנביא:

"חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.." [ישעיהו א' י"ד]

ענה לו רבי עקיבא:  אילו נאמר: חודש ומועד שנאה  נפשי - הייתי מבין אותך. אבל לא נאמר "חודשכם ומועדיכם"- אלא בשביל אותם המועדים- שעשה המלך ירבעם שנאמר:

"וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה,.. וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ--כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה; וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה". [מלכים –א, י"ב, ל"ב]

הוא עשה חג על דעת עצמו- חג שבדה מליבו ולא הוזכרו שבתות ה'.

לעומת זה, מועדי ה' אינם  בטלים לעולם! ההוכחה: שהם נקראים: "מוֹעֲדֵי יְהוָה" דוד המלך אומר על מועדי ישראל: "סְמוּכִים לָעַד לְעוֹלָם;    עֲשׂוּיִם, בֶּאֱמֶת וְיָשָׁר".[תהלים קי"א, ח]

רבינו בחיי מדגיש: כי קידוש המועדים מסור לבית הדין ואפילו לא בזמנו ואפילו בטעות - לפי שדרשו  רז"ל: "אתם אפילו שוגגין, אתם אפילו מטעים"   ההוכחה לכך: שנאמר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם", [שמות י"ב, ב]

המשמעות: שלכם -הוא!

"כלי יקר"  מעביר מסר חשוב:

נאמר: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה', מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם"

מכאן לומדים: שקריאה זו היא: בדברי תורה- שיתרגלו לפני כל חג לקרוא וללמוד את ההלכות של אותו חג לפני בוא החג. לקראת חג הפסח, ילמדו הלכות פסח, לפני ראש השנה - ילמדו את ההלכות הקשורות לחג וכן בשאר החגים. ולכן נאמר:

"אֵלֶּה מוֹעֲדֵי"- כי כאשר אין עוסקים בלימוד דיני החג- אלא עסוקים רק במאכל ומשתה- אין הם מועדי ה' ועליהם נאמר: "חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי.." [ישעיהו א' י"ד]

מנגד נאמר: "אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה, בְּמוֹעֲדֵיכֶם--לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם, לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם, וּלְנִסְכֵּיכֶם, וּלְשַׁלְמֵיכֶם". לפי שכל יהודי צריך להקדיש עצמו, חציו לה' וחציו לו  ולמקורביו.

לסיכום, לאור האמור לעיל: השבת – מופיעה בראש - כי היא מקור הקדושה נחשבת למעיין קדושה- בעלת כוח סגולי גבוה שממנה שואב היהודי את כוח האמונה והקדושה לגבי  קיום שאר המצוות ובכללם- שמירת מועדי ישראל והכל מתוך אמונה, אהבה ושמחה- בעבודת ה' כפי שאומר דוד המלך:

"עִבְדוּ אֶת-ה' בְּשִׂמְחָה;  בֹּאוּ לְפָנָיו, בִּרְנָנָה. דְּעו ה', הוּא האֱלֹקִים": [תהלים ק']