חומש שמות

דבר החסידות – פרשת תרומה

ב"ה     

דבר החסידות – פרשת תרומה

 

מזבח, שולחן ומנורה בעבודת ה'

 

בצוואתו של הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין, שנדפסה בראש הספר "בית אהרן", כתוב: "...אין אני יודע אם יש גרוע ממני".

אמרו החסידים, שהרבי כתב כך, משום מעשה שהיה:

בצעירותו, שכב פעם במיטתו של המגיד הגדול ממעזריטש, וישן שלשה ימים רצופים מעת לעת בדביקות נפלאה.

רצו החבריא-קדישא להקיצו, ולא הניחם הרב המגיד, באמרו:

-         "הוא מניח עתה תפילין דמארי עלמא".

ומפני שהיה בטל אז ממצוות, כתב בצוואתו מה שכתב.

(ע"פ ספורי חסידים (הרש"י זוין), מועדים שיר השירים, סיפור 349 (על פסוק "אני ישנה ולבי ער"))

 

~~~

בפרשתנו (כו, לה) נאמר "ושמת את השולחן מחוץ לפרוכת, ואת המנורה נכח השולחן על צלע המשכן תימנה, והשולחן תתן על צלע צפון". מפרש רש"י: "שולחן בצפון . . ומנורה בדרום . . ומזבח הזהב נתון כנגד אוויר שבין שולחן למנורה, משוך קמעא כלפי המזרח".

הגמרא (ב"ה כה, ב) לומדת מכך: "הרוצה שיחכים – ידרים, ושיעשיר – יצפין. וסימנך: שולחן בצפון ומנורה בדרום".

מבאר הרבי על דרך הדרוש:

א)    שולחן – רומז לעסקים הגשמיים של האדם, כולל אכילה ושתיה ושאר צרכיו, שגם הם חלק מעבודת ה', כמאמר "כל מעשיך יהיו לשם שמים".

ב)    מנורה – רומז על לימוד התורה, כדברי הגמרא הנ"ל "הרוצה להחכים ידרים . . ומנורה בדרום".

ג)     ומזבח הקטורת – הוא עניין עבודת התפילה, כנאמר (תהלים קמא, ב) "תיכון תפלתי קטורת לפניך".

ועבודת האדם צריכה להיות בהתאם לסדר עמידתם במשכן:

דהיינו, כשם שאדם הנכנס להיכל נתקל תחילה במזבח הקטורת – כך גם ראשית עבודת היום צריכה להיות בתפילה (קטורת), ורק אח"כ ניתן לעסוק בשאר ענייני היום; אם בלימוד התורה (מנורה), אם בעסקי העולם (שולחן).

וכדברי אבא בנימין (ברכות ה, ב): "על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפילתי שתהא . . סמוך למטתי", ופירש"י "נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממיטתי, עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל*".

ומכך שהמנורה עומדת "נוכח השולחן" ניתן ללמוד:

שהתנהגותו של האדם בעסקי העולם (שולחן) – צריכה להיות מתאימה לחכמתו בתורה (מנורה), כדברי הרמב"ם (הל' דעות ריש פ"ה): "כשם שהחכם ניכר בחכמתו ובדעותיו והוא מובדל בהם משאר העם . . כך צריך שיהיה ניכר במעשיו, במאכלו ובמשקהו . . ובעשיית צרכיו . . ויהיו כל המעשים האלו נאים ומתוקנים ביותר"**.     

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: "רשימת המנורה" סעיף סה. רשימות חוב' קח. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תפב-ג.

 

______________

*)  אבל בתוס' שם כתב: "רש"י פירש אפילו ללמוד, שאסור ללמוד קודם תפילה, ולא ידעתי מנא ליה, אבל ראיה דשרי ללמוד כו'". ולהעיר מלקוטי תורה פ' ברכה (צו, ב) – לאחרי שמביא פירש"י ותוס' הנ"ל: "אבל באמת אין זה משום איסור, אלא שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה כו'".

 

**) ובהמשך רשימת המנורה שם (סעיף עה ואילך) מבאר עפ"ז את שיטת הרמב"ם שצורת העמידה של המנורה היא לרוחב המשכן (מצפון לדרום) בניגוד לשולחן שעמד לאורכו (ממזרח למערב). ועוד חזון למועד [אי"ה בפ' ויקהל].