חומש שמות

דבר החסידות – פרשת וארא

ב"ה

 

דבר החסידות – פרשת וארא

  

מטרתו של ה'מטה'

 

באחת משיחותיו הקדושות סיפר הרבי מליובאוויטש:

בהיותי תלמיד ב'חיידר', היו אומרים שישנו חילוק בין התלמידים ביחס שלהם כלפי ה"שוט" של המלמד:

ישנו תלמיד שכדי לפעול עליו עניין מסויים, אין ברירה אלא להשכיבו על השולחן ולהצליף עליו עם ה"שוט", כי לולא זאת אינו יודע שהכוונה היא אליו,

אבל תלמיד נורמלי – מספיק שמראים לו את ה"שוט" שאוחזים ביד, כדי לפעול עליו שיתנהג כדבעי.

 (התוועדות י"ג תמוז ה'תשמ"ב, נד' בתו"מ תשמ"ב ח"ד עמ' 1847. וראה ספר "שנים ראשונות" עמ' 98 הע' 67; חשוב לציין שדעתו האישית של הרבי על עונשים פיזיים היתה שלילית – ראה לדוגמא אגרות קודש חי"ב עמ' רסו)

~~~

שני סוגי מופתים

 

בפרשתנו (ז, י-יב) מסופר: "וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין", ואז השליכו גם חרטומי מצרים איש מטהו ויהיו לתנינים, ואז: "ויבלע מטה אהרן את מטותם".

מפרש רש"י: "ויבלע מטה אהרן – מאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן".

וצריך להבין:

א)    בפרשת שמות (ד, ג-ד) מסופר שהקב"ה אמר למשה להשליך את מטהו ונהפך לנחש, ואז אמר לו הקב"ה "שלח ידך ואחוז בזנבו, וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו" – כלומר נדרשה פעולה מיוחדת להחזיר את המטה לקדמותו, ואם כן מדוע בפרשתנו לא מספרת התורה כיצד חזר התנין ונהפך בחזרה למטה?

ב)    בגמרא (שבת צז, א) מתואר מופת המטה של אהרן "נס בתוך נס" (שאחרי שחזר להיות מטה בלע את מטותם), וכן במדרש כאן נאמר "נס גדול נעשה במטה" ואילו רש"י אינו מפליא בגודל העניין ורק מציין את העובדה שאחר שחזר ונעשה מטה בלע את כולן, אתמהה!

 

ויש לבאר ובהקדים, שמצינו שני סוגי ניסים במופתים בארץ מצרים:

א)    נס ששינה את טבע החפץ לדבר אחר, לדוגמא: "והנה ידו מצורעת כשלג" (שמות ד, ו) – שידו אכן הפכה בטבעה ליד מצורעת, עד שהיה צריך בנס נוסף כדי שיהיה "שבה כבשרו"*.

ב)    נס שיצר רק שינוי זמני במראהו ובתכונתו של הדבר, לדוגמא: מכת דם; שגם כשהמים נהפכו לדם – לא נעקר מהם טבע המציאות של מים, אלא כל רגע היה צורך להמשך נס הפיכתם לדם**, ולכן כשנגמרה המכה הם הפכו בדרך ממילא חזרה למים ("שב היאור לקדמותו" בלשון רש"י) ללא צורך בנס נוסף.

[דוגמא נוספת לסוג זה: הנס של קריעת ים סוף; שהים נקרע ע"י ש"ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (בשלח יד, כא) ו"אילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם" (שער היחוד והאמונה פ"ב), כלומר היה צורך שהרוח תחזיק את המים בכל רגע שישארו נד ולא יחזרו לים]

 

על פי זה מובן בנידון דידן (חזרת המטה לקדמותו):

לשיטת רש"י, על פי פשוטו של מקרא, היה הפיכת המטה לתנין נס מהסוג השני, שלא השתנה טבעו להיות תנין, אלא רק שינוי זמני במראהו, כי סיבת הנס היתה רק כדי להרשים את פרעה, והיה די בכך שייראה כמו תנין, וממילא לא היה צורך בפעולה (ובנס) כדי להחזירו למטה, אלא זה נעשה מאליו***.

משא"כ בפרשת שמות – שם הפך המטה באמת לנחש, והטעם – כי שם ההפיכה לנחש היה רמז למשה "שסיפר לשון הרע על ישראל ותפש אומנותו של נחש" (כדברי רש"י), ולכן היה צורך שיהפוך לנחש דווקא; נחש ככל הנחשים, וזו הסיבה ששם היה צורך בנס נוסף להפוך אותו חזרה למטה.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כו, וארא שיחה ב (עמ' 49 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' ). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' צב-ד [שמעתי שיחה זו לראשונה, בתוספת נופך ופלפול בגדר קרי"ס, מפי הגה"ח הרב ארי' ליב קפלן שליח הרבי לצפת עיה"ק, ב"כינוס תורה" אסרו חג הפסח ה'תשנ"ח] – להמשך שיחה זו וביאור העניין על דרך החסידות – ראה "דבר החסידות – וארא תשע"ט".

 

______________

*)  שם פסוק ז. וכדמוכח גם ממרז"ל (פירש"י עה"ת שם משבת שם) מכאן שמדה טובה ממהרת לבוא ממדת פורעניות, ולהעיר מצפנת פענח עה"ת שמות שם.

 

**)  ועד אשר "גיגית מלאה מים . . ישראל שותה מים והמצרי דם וכשהיה לוקח מישראל בדמים (דוקא) היה שותה מים" (שמו"ר פ"ט, י).

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.