חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת נח
- פרטים
- קטגוריה: פרשת נח
- פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 14:34
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 728
ב"ה
דבר החסידות – פרשת נח
כיבוד אב לפני מתן תורה?
מספרים על הרה"ק רבי אהרן מבעלזא: שבהיותו ילד קט ישב פעם בליל הסדר ולא שאל "מה נשתנה".
- תמה אביו ושאל: מדוע אינך שואל כלום, וכי לא שמת לב לכל השינויים שעשיתי הערב?
- השיב הילד שבאמת הוא תמה, אבל לא רצה לשאול כי "על אבא לא שואלים שאלות"...
(מהרה"ח ר' אברהם הניק, מפי השמועה)
~~~
על הפסוק (האחרון) בפרשתנו "וימת תרח בחרן" מבאר רש"י שבעצם תרח מת שנים רבות לאחר מכן, "ולמה הקדים מיתתו של תרח ליציאתו של אברם? שלא יהא הדבר מפורסם לכל ויאמרו לא קיים אברם את כבוד אביו שהניחו זקן והלך לו, לפיכך קראו הכתוב מת...".
וצריך להבין:
הרי מצוות כיבוד אב ואם אינה משבע מצוות בני נח (וכדברי הגמרא בסנהדרין (נו, ב) שהיא ניתנה במרה, כהוספה על ז' מצוות ב"נ), ואם כן מה בכך שאברם לא קיים כבוד אביו?
כמו כן בפרשתנו לפני זה (ט, כב) מסופר "וירא חם אבי כנען את ערות אביו" ורש"י כותב: "חם שביזה את אביו, נאמר בזרעו "כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקינים ערום ויחף..."".
– וגם כאן קשה: מדוע הענישו את חם על העדר כיבוד אב, בזמן שמצווה זו לא הייתה קיימת עדיין*?
ויש לומר הביאור בזה:
הרמב"ן מבאר (וישלח לד, יג): שמצוות "דינים" שבני-נח חייבים בה – כוללת את כל הדברים הנוגעים ל"יישובו של עולם", כגון "דיני גנבה ואונאה ועושק שכר שכיר . . ודיני מקח וממכר וכיוצא בהן".
על פי זה מובן, שאמנם אברהם היה פטור ממצוות כיבוד אב, אבל מצד יישובו של עולם – נדרש שבן יכבד את אביו, מצד "פריעת חוב" – שיש לבן להכיר טובה לאביו בעד כל השנים שגידל אותו, ובפרט לעת זקנותו, שאז הוא זקוק ביותר לסיוע שלו.
וזה מדוייק ברש"י שלא כתב "שלא קיים מצוות כיבוד אב", אלא "את כבוד אביו" סתם, וגם מוסיף "שהניחו זקן" (כי מצד מצוות כיבוד אב אין הבדל בין צעיר לזקן).
ועל דרך זה בנוגע לעונש של חם; אמנם בני נח אינם חייבים בכיבוד אב, אבל גם אסור להם לבזותו, והטעם:
חז"ל אמרו (עירובין ק, סע"ב) "אלמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול וגזל מנמלה וכו'", זאת אומרת שיש מצוות שעל כל אדם לקיימן, גם לפני מתן תורה, כי הם הנהגות ישרות שאפילו בעלי חיים שומרים עליהם.
ובנוגע לענייננו:
במשלי (ל, יז) נאמר "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם, יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר", כלומר שגם טבע העורב להעניש את מי שמבזה את אביו. וממילא מובן שגם בן-נח המבזה את אביו, כמו חם ולבן, ראוי להיענש בחומרה**.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ה, וישלח שיחה א סעיף ד (עמ' 154-5, ובמתורגם ללה"ק עמ' 155-6). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" בראשית (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' קז-ח, קיא-ב.
______________
*) ועד"ז קשה על מה שרש"י כותב להלן בנוגע ללבן (חיי שרה כד, נ): "רשע היה וקפץ להשיב לפני אביו" – שהרי לא נצטוו על כיבוד אב, ומדוע נחשב לבן לרשע בשביל זה?
**) עפ"ז יש ליישב תמיהה ברמב"ם, שכתב (הל' ממרים ספ"ה) "כל המבזה אביו . . הרי זה ארור מפי הגבורה, שנאמר ארור מקלה אביו ואמו, והרי הוא אומר עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל", והקשה הרדב"ז: מדוע לא מספיקה הראיה מן התורה שהוצרך הרמב"ם להוסיף ראיה מן הכתובים?
אבל ע"פ האמור מובן: הפסוק "ארור מקלה אביו ואמו" (תבוא כז, טז) נאמר לבני ישראל, והרמב"ם מוסיף את הפסוק "עין תלעג לאב גו'" שממנו למדים האיסור גם לבני נח.
סמך לביאור זה: בטור ובשו"ע (יו"ד סוף סי' רמא) העתיקו את כל דברי הרמב"ם הנ"ל ודילגו על הפסוק "עין תלעג לאב גו'", והטעם פשוט: הרמב"ם עוסק בספרו גם בדינים הנוגעים לבני נח. לאידך בטור ושו"ע שאין עוסקים בהלכות בני נח – השמיטו פסוק זה.