חומש בראשית
דבר החסידות – פרשת ויגש
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ויגש
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 13:47
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 432
דבר החסידות – פרשת ויגש
בין יאור מצרים לגשם ארץ ישראל
בסיום הפגישה של יעקב עם פרעה (פרשתנו מז, י) נאמר "ויברך יעקב את פרעה", מפרש רש"י (ומקורו בתנחומא) "ומה ברכה ברכו? שיעלה נילוס לרגליו...".
ולכאורה הדבר תמוה ביותר, הרי נהר הנילוס היה העבודה-זרהשל מצרים, ש"היו עובדים ליאור" (תנחומא וארא פי"ג) וכיצד זה ברך יעקב את פרעה בעבודה זרה שלו? ובפרט שזה עוד יותר הגדיל את גאוותו של פרעה עד שהכריז "לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כט, ג)!
אלא הדבר יובן בהקדם, מה שהתורה משבחת את ארץ ישראל (עקב יא, י) ש"לא כארץ מצרים היא אשר יצאתם משם . . והשקית ברגלך כגן הירק" אלא "למטר השמים תשתה מים", שלכאורה הדבר לא מובן; הרי לכאורה הרבה יותר נוח להשקות את השדה מהנילוס מאשר לחכות לגשם ומהי המעלה הזו שמשבח בה את ארץ ישראל?
אלא, מסביר הרבי, במצרים כשאדם זרע את שדהו הוא ידע שיש לו את הנילוס וממילא הוא בכלל לא נאלץ להרים את עיניו למעלה, אלא חשב שכוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה והאמין רק בכוחות הטבע, לעומת זאת כשאדם זורע את שדהו בארץ ישראל* הוא נאלץ להרים את עיניו ולהתפלל לגשם, כדברי המדרש (ב"ר פי"ג, ט) שסיבת הגשם היא "שיהיו הכל תולין עיניהם כלפי מעלה" וממילא הוא מרגיש כל הזמן שהוא תלוי בקב"ה, כלשון הידוע "מאמין בחי העולמים וזורע".
עפ"ז מובן להיפך! שכאשר יעקב בירך את פרעה "שיעלה נילוס לרגליו" וברכתו התקיימה – ראו המצרים שאין הנילוס עולה בכח עצמו אלא מכח הבורא וממילא זה החליש את הע"ז של מצרים כי הבינו שגם הם תלויים בברכתו של הקב"ה ע"י יעקב אבינו.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק ו, שמות שיחה ג ס"ז-ח (עמ' 30 ואילך. ובמתורגם ללה"ק: עמ' 31 ואילך). בשיחה מבאר ג"כ ההבדל שבמצרים נאמר רק שם אלקים("אלקים יענה את שלום פרעה") – בגימטריא "הטבע", וא"י היא ארץ אשר הוי'אליך דורש אותה" ע"ש.
______________
*) ואף שלכאורה כ"ה גם בכל הארצות ששותות מי גשמים – הרי [נוסף על זה שא"י צריכה יותר לגשמים משאר ארצות (תענית י, א. רש"י שם ד"ה תתאי. וראה ש"ך עה"ת עקב שם, הרי] "א"י משקה אותה הקב"ה בעצמו וכל העולם כולו ע"י שליח" (תענית שם. ובחדא"ג מהרש"א שם: ע"י שליח דהיינו שרי אומות שלמעלה ומזלות שלהם. ולהעיר מאוה"ת עקב ע' תרטו. ואכ"מ).
אלא שמ"מ, גם בשאר ארצות – מכיון ששותות מי גשמים, אין שם העלם כ"כ כבמצרים, שלכן דוקא פרעה אמר "לי יאורי". וראה פירש"י עה"פ (יחזקאל כט, ג): "לי יאורי – איני צריך לעליונים כו'".