חומש בראשית

דבר החסידות – פרשת וישלח – י"ט כסלו

פרטים: קטגוריה: פרשת וישלח; פורסם בחמישי, 18 נובמבר 2021 05:43; נכתב על ידי Super User; כניסות: 810

ב"ה

דבר החסידות – פרשת וישלח – י"ט כסלו

יום ה'פאראד' של חסידות

סיפר הרה"ח ר' זלמן קליין:

בשנות ילדותי גרה משפחתי בלנינגרד, ובי"ט כסלו היו כולם מתאספים בביתו של החסיד הנודע ר' שמואל נימויטין הי"ד והיו מתוועדים כל הלילה בשמחה גדולה.

שמתי לב כי בהתוועדות זו נוכחים יהודים שלא היו מגיעים לעולם למפגשים חסידיים ולהתוועדויות, ואף כאלו שהיו חשודים כמוסרים ואף מוסרים ממש, כולם הגיעו להתוועדות י"ט כסלו. שאלתי את ר' שמואל – איך אלו שכל ימות השנה אנו נזהרים מהם, כעת יושבים עמנו?

השיב לי ר' שמואל:

דע לך שלמלך יש אלפי סוסים; סוסי רכיבה סוסי לחימה וסוסי צייד. ויש גם סוסים זקנים שכבר נלחמו או נפצעו הם כבר לא בשימוש. הם ממתינים למותם הטיבעי.

אבל ביום ההכתרה של המלך, כאשר המלך יוצא למרפסת וכל הצבא צועד ב'פאראד' [=תהלוכה] מול המלך, או אז גם הסוסים הזקנים וגם הפצועים וכל מי שאי פעם היה שייך לצבא המלך, אף הם צועדים בפאראד מבלי להתחשב בעובדה שכעת אינם בשימוש.

י"ט כסלו זה יום הפאראד של חסידות, כל מי שאיכשהו היה שייךאפילו בעבר לצבא החסידות מוזמן להתוועד בפאראד הזה.

(קיבלתי מא' מידידי שי' בשם הסופר החסידי הרב שניאור זלמן שי' ברגר)

~~~

מה עניין וישלח לי"ט כסלו?

י"ט כסלו נקרא בפי רבותינו נשיאינו* ראש השנה לתורת החסידות ולדרכי החסידות. והדבר מרומז גם בקביעות ימי השבוע – שי"ט כסלו חל תמיד באותו יום בשבוע שבו חל ראש השנה [כשחודש חשון חסר: כמו א' דר"ה, וכשחודש חשון מלא: כמו ב' דר"ה]**.

ויש לבאר הקשר של י"ט כסלו עם פרשת השבוע – פ' וישלח (שחלה תמיד בסמיכות לי"ט כסלו), דלכאורה הם שני עניינים שונים: תוכנה של פ' וישלח היא הבירור של עשיו, כמבואר במאמרי חסידות דפרשתנו***, וי"ט כסלו הוא גילוי פנימיות התורה, שהוא מגלה את הפנימיות דישראל, ומה השייכות לפ' וישלח – הבירור דעשיו?

ויובן בהקדם ביאור הקשר של כל פרשיות ספר בראשית, שנקרא "ספר הישר" על שם האבות שנקראו ישרים (ע"ז כה, א(, שמכיון ש"מעשה אבות סימן לבנים" מובן שבספר זה נכלל כל סדר העבודה של בנ"י, ועל סדר הפרשיות:

היסוד וההתחלה של עבודת היהודי היא בראשית – שתכלית בריאת העולם ע"י הקב"ה היא בשביל התורה שנקראת ראשית ובשביל ישראל שנקראו ראשית.

והכוונה בזה היא: נח – שיהיה "נייחא דרוחא", ו"נח נח ב' פעמים – נייחא לעליונים ונייחא לתחתונים" (ב"ר פ"ל, ה), היינו שתהי' לקב"ה נחת רוח מדירתו בתחתונים.

ולכן צריך להיות לך לך – שהנשמה תרד מלמעלה למטה ("מארצך גו'") עד לעוה"ז, "מאיגרא רבה לבירא עמיקתא", ודווקא עי"ז מתעלית הנשמה עוד יותר מלפני ירידתה - שנעשית בבחינת "מהלך".

וכדי שהנשמה תוכל להשלים את כוונת הבריאה צריך להיות וירא אליו ה' – והיא הנתינת-כח המיוחדת ש"משביעין אותו" (מלשון שובע) – את הנשמה לפני ירידתה למטה.

וזה חודר בכל מציאותו של היהודי ובכל ביתו, בכל הפרטים של חיי שרה – מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים (כולל המשמעות של דרגות אלה כפי שנתבארו בתורת החסידות: רצון ותענוג, מוחין ומדות).

ואופן העבודה הוא: תולדות – "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" (פרש"י ר"פ נח) ובפרטיות יותר: כפי שרש"י מפרש "יעקב ועשיו האמורים בפרשה"; שיהודי פועל בעולם גם בתחום הקדושה (יעקב) וגם בבירור הלעומת-זה, סור מרע (עשיו) ועד להפיכתו לטוב.

ואחרי כל הקדמה זו מתחילה העבודה בפועל: ויצא – שהנשמה יוצאת מ"באר שבע", מקומה של הנשמה למעלה (שבע מדות העליונות) ויוצאת "חרנה" – חרון אף של מקום, כאן בעוה"ז.

ובהמשך לזה בא שלב נוסף ועיקרי בעבודה למטה: וישלח גו' אל עשיו – שמבררים את המקום הכי תחתון (עשיו שלמטה מלבן).

ועל ידי זה נעשה וישב – מצב של התיישבות, "לישב בשלוה".

ועד שנעשה קץ וסוף לכל מעשינו ועבודתנו: מקץ שנתיים ימים – שני העניינים של "קץ הימים" ו"קץ הימין" (ראה לקו"ש ח"ה ע' 200 וש"נ).

ואז נהיה ויגש – מצב של הגשה וחיבור של כאו"א מישראל עם כביכול הקב"ה.

עד שזוכים לחיים נצחיים: ויחי – כולל בני ישראל מכל הדורות הקודמים – תחיית המתים.

ע"פ זה יש לבאר את הקשר של י"ט כסלו עם פ' וישלח:

החידוש של י"ט כסלו הוא שבו התחיל עיקר העניין ד"יפוצו מעיינותיך חוצה" – היינו שה'מעיינות' עצמם של תורת החסידות יגיעו עד לתחתון שאין תחתון למטה הימנו, שדווקא על ידי זה "אתי מר – דא מלכא משיחא".

וזה מודגש דווקא בפ' וישלח, כנאמר "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", ומפרש רש"י "ואימתי ילך? בימי המשיח, שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשיו", שבפסוק זה מסתיימת גם ההפטרה (שהיא הסיום וחותם) דפ' וישלח.

והמעשה הוא העיקר:

יש לערוך בכל מקום ומקום התוועדויות בקשר לי"ט כסלו, ר"ה לחסידות, שבהם יתאספו רבים מישראל, אנשים ונשים (בפ"ע) וטף, כדי להתעורר ולהתחזק ולקבל החלטות טובות ברבים בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותיה, כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות.

שבת שלום וחג-גאולה שמח!

לשנה טובה – בלימוד החסידות ודרכי החסידות – תכתבו ותחתמו!

מבוסס על: התוועדות ש"פ וישלח, ערב י"ט כסלו ה'תש"נ (נד' בתו"מ התוועדויות תש"נ ח"א עמ' 467 ואילך), שזכיתי להיות נוכח בה [ראה סיפור אישי, ב"דבר החסידות" – וישלח תש"פ]. הערה: מפני חביבותה של שיחה זו אצלי – חרגתי ממנהגי ושילבתי מלשון הרב בחלק גדול מהטור, ולא כ"כ מעובד כמו בשאר שבועות. ואתכם הסליחה.

______________

*) אגרת הקודש של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע מיום ט"ז כסלו תרס"ב [לפני 120 שנה] (נד' באג"ק שלו ח"א ע' רנט. וש"נ). וראה לקוטי דבורים ח"ד תשנט, ב. "היום יום" בתחילתו.

**) ולהעיר מהפתגם שי"ט כסלו הוא שמחת תורה דפנימיות התורה (סה"ש תש"ד ע' 49-50), שעפ"ז יומתק שקביעותו מתאימה לקביעות של יום ב' דר"ה, שבו היא גם הקביעות דשמח"ת [וכשחודש חשון חסר – הרי זה מתאים לקביעות בארץ ישראל, ששמע"צ ושמח"ת הם ביום אחד, באותו יום שבו חל א' דר"ה].

***) ראה תורה אור ריש פרשתנו (ובארוכה בתורת חיים לאדמו"ר האמצעי ר"פ), שהכוונה ב"וישלח יעקב מלאכים גו'" היא שרצה להעלות את עשיו לשרשו ומקורו כו'. וכן סיום הפרשה באלופי עשיו – הכוונה בזה היא הבירור דעשיו להעלותו לשרשו ומקורו כפי שהוא בתורה.

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.