אתר השבת
דבר החסידות – פרשת בחוקותי
- פרטים
- קטגוריה: פרשת בחוקותי
- פורסם בראשון, 25 אוקטובר 2020 16:06
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 444
ב"ה מפני טרדות ל"ג בעומר; התהלוכה, עלי' לרשב"י וכו' – לא עלה בידי לכתוב הטור עד הנה.
דבר החסידות – פרשת בחוקותי
ה"תמורה" בעבודת ה'
בשנת תר"ג נסע אדמו"ר הצמח-צדק [=רבי מנחם מענדל, השלישי בשושלת חב"ד] לפטרבורג, יחד עם עוד רבנים לאסיפת הממשלה.
הרקע לאסיפה היה, שקבוצת משכילים, ביניהם עשיר מלומד בשם שטרן, הציגו לפני הממשלה תוכנית להו"ל עבור ילדי ישראל 'חומש מקוצר', המדלג על דיני קרבנות וכדומה (שאינם לפי רוחם של המשכילים) וכן 'סידור מקוצר' ואפילו ספרי תורה יכתבו רק 'בקיצור' (רח"ל) ודרשו שיהיה מותר להשתמש רק בספרים חדשים אלה.
הצמח-צדק נעמד בתורו ודיבר במילים חריפות נגד הממשלה שרוצה לקבל דרישות כאלו, ושהדת היהודית קדמה לשלהם באלפיים שנה וכו', ומיד אסרו אותו לעשרה ימים.
תוך כדי אמר הצ"צ לשטרן: "מה שעברתם עבירות, נו... אבל עכשיו – יש קונה עולמו בשעה אחת. עַשה תשובה!"
ובמשך ימי הדיונים וההצבעות, היה שטרן זה בכמה פרטים בדעה אחידה עם הצ"צ, מה שהכאיב את לב ראש חבורתם ד"ר לילינטל, ששאל אותו 'מה זה היה לו'. ובסופו של דבר יצאה היהדות החרדית בנצחון גדול.
(ע"פ רשימות הרבי בפאריז, שנת תרח"צ, בשם חמיו אדמו"ר הריי"צ. נדפס ברשימות היומן עמ' תצח)
~~~
לקראת סיום פרשתנו מופיעים דיני התמורה, וכך נאמר (כז, לג): "לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו, ואם המר ימירנו – והיה הוא ותמורתו יהיה קודש".
בספרי קבלה* נאמר שראשי התיבות "המר ימירנו והיה הוא" הוא אחד ה'צירופים' של שם הוי"ה [כידוע שבכל חודש מאיר 'צירוף' אחר של שם הוי', למשל בחודש ניסן הצירוף הוא לפי הסדר: "ישמחו השמים ותגלהארץ" ובחודש שבט הצירוף הוא היו"ה, העולה מהפסוק בפרשתנו "המר ימירנו גו'"].
וצריך להבין, הרי המצב של "המר ימירנו" הוא מצב בלתי רצוי, שהרי, כפי שנאמר לפני זה – התורה מצווה "ולא ימירנו", ומדוע נהיה מעניין שלילי זה צירוף קדוש של שם הוי'?
אלא צריך לומר, שלפעמים נדרש עניין של תמורה, "המר ימירנו" במובן חיובי. והוא, כאשר לוקחים עניין של חול והופכים וממירים אותו לעניין של קדושה.
וכן בעבודה הרוחנית, שלמרות שעל דרך הרגיל צריך היהודי להימצא בד' אמות של קדושה, אבל לפעמים נדרש לצאת מהד' אמות (למרות הבקשה "ואל תביאנו לידי ניסיון") כדי להציל מי שהוא טובע בנהר, ברוחניות.
ועל פי זה יומתק לשון ה'צירוף': "המר ימירנו והיה הוא" (ללא התוספת "יהיה קודש"), שבזה מרומז, שלמרות שהוא במצב של תמורות – "המר ימירנו", שיורד למקום הקליפות (כדי להציל משם), הרי מבטיחים לו ש"והיה – הוא" – שהוא ישאר באותו מצב ולא יפעל עליו הדבר שום ירידה.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק כו, בשלח שיחה א סעיף ז ואילך (עמ' 90 ואילך, ובמתורגם ללה"ק עמ' 2 ואילך) ועיי"ש השייכות דצירוף זה עם חודש שבט, שבו חלה הילולת הרבי הריי"צ. העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" ויקרא (הוצ' היכל מנחם תשע"ג) עמ' תכד-ה.
______________
*) סידור האריז"ל כוונות ראש חודש. משנת חסידים סוף מסכת טבת ושבט. ועייג"כ בפרדס (להרמ"ק) שער כא פט"ז ופי"ד.