פירוט מאמרים לפרשת במדבר

פרשת במדבר- מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?

פרשת  במדבר- מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?
מאמר מאת: אהובה  קליין.
[המאמר לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
 
פרשה זו  שייכת  לחומש הרביעי- חומש במדבר ומתארת בעיקר את סיפור קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר.
בתחילת הפרשה - הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לשבטים, אולם  הכתוב מציין כי שבט לוי  לא התפקדו עם כולם:
"והלוויים למטה אבותם  לא התפקדו בתוכם: וידבר ה' אל משה לאמור: אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל: ואתה הפקד את הלווים על- משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה יישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: ובנסוע המשכן יורידו אותו הלווים ובחנות המשכן יקימו אותו הלווים והזר הקרב יומת"[במדבר א, מ"ז-  נ"ג]

השאלות הן:
א] מדוע משה לא כלל את שבט לוי במפקד  טרם הציווי מה'- לא לפקוד אותם בתוך ישראל?
ב] מה טעם הציווי לא  לפקוד את  הלוויים בתוך ישראל ?
ג]  מהו הגורם למיעוט האנשים בשבט לוי?
ד] שבט לוי נמשלו לתמר- מה הטעם לכך?

התשובה לשאלה א]
הרמב"ן משיב :הקב"ה נתן למשה רשימת נשיאי השבטים בטרם יפקוד אותם, למען יסייעו לו במפקד העם, אלא שמשה הבחין כי בראש שבט לוי לא הוזכר שום נשיא, מטעם זה לא ערך מפקד לשבט זה טרם ציווי ה'. אך כאשר משה סיים את המפקד ולא ידע כיצד לנהוג עם הלווים אז ה' ציווה עליו לא  לפקוד אותם  כמו את יתר בני ישראל ,אלא בצורה שונה.
 
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי הרמב"ן: הקב"ה ציווה את משה שאין למנות את הלוויים מגיל עשרים  כמו את שאר השבטים ,אלא יש למנותם בנפרד: "מבן חודש ומעלה" והטעם שהם מופקדים על המשכן וכליו ולכן הם היו חונים תמיד סביב המשכן.
ה"כלי יקר" מפרש כדעת רש"י : כי  הכוונה שמשה לא ימנה את שבט לוי בתוך בני ישראל לבדו אלא- השכינה הייתה  מקדימה אותו ובאותו זמן  הייתה יוצאת בת קול מן האוהל ומכריזה- כך וכך יש תינוקות באוהל.
לכן לגבי שבט לוי הודגש   למשה - שהוא לבדו לא יפקוד אותם, אלא בסיוע השכינה.

התשובה לשאלה ג]
הרמב"ן מתפלא על המספר הקטן של הלוויים: שמבן חודש ומעלה היו  עשרים ושנים אלף, ומבן שלושים- שמונת אלפים וחמש מאות שמונים, זהו מספר קטן בהרבה לעומת השבט הקטן ביותר,
הוא מביא את דברי  חז"ל: כי שבט לוי לא היו בשעבוד  מצרים ולא השתתפו בעבודת הפרך, לעומתם יתר העם שעבדו במצרים והמצרים מיררו את חייהם במטרה למעט את מספרם, הקב"ה היה  בדרך נס מרבה אותם, ככתוב: "כאשר יענו אותו  כן ירבה וכן יפרוץ" ועוד נאמר: "וירב העם ויעצמו מאד". כי הקב"ה רצה להוכיח כי רק תוכניתו  מתקיימת ,על אף רצונם של המצרים למעט את ישראל.

לעומת יתר עם ישראל, הלוויים היו מתרבים בדרך הטבע ולכן לא התרבו  בדומה ליתר שבטי ישראל.
הרמב"ן מביא עוד פירוש: מיעוט שבט לוי הוא כתוצאת רוגזו של יעקב אביהם-וקללת האב השפיע שהם יהיו שבט קטן.
אור החיים מפרש: כי שבט לוי התמעטו מהסיבה-ש נהגו כמעשיו של עמרם ,הם פרשו מהאישה   בגלל גזרת פרעה להשליך את  הבנים ליאור, ולא השלימו עם  גזירה כה איומה.
עמרם נפרד מאשתו  וכך נהגו כל  השבט.

ה"כלי יקר" אומר פירוש דומה: ולדעתו מה שסברו  חז"ל שאחרי שעמרם גירש את אשתו –גרשו כולם את נשותיהם, הכוונה לשבט לוי  בלבד שגרשו את נשותיהן.
ולמרות ששבט זה לא היה כלול בשעבוד מצרים, הרי הגזרה: להשליך את הבנים ליאור- חלה גם עליו שהרי לפי דעת חז"ל נגזרה גזרה זו גם על המצרים למשך יום אחד. ומסיבת הפרישות נתמעטו במספרם.
"כלי יקר" מביא עוד הסבר מעניין: יש אומרים ששבט לוי לא  התרבה – מהטעם שלעם ישראל יהיה קל לפרנסם.
אך מצד שני "כלי יקר" אומר כי זה טעם רחוק מהדעת. לפי שאין לקב"ה כל  קושי לפרנס את כל  עושי רצונו.

תשובה לשאלה ד]
על כך עונה רבינו בחיי: התורה ציוותה למנות את הלוויים  מבן חודש ומעלה, נאמר במדרש בתהלים: "צדיק כתמר יפרח"[ תהלים צ"ב]
"מה  תמרה זו צילה רחוק, כך מתן שכרן של  צדיקים רחוק. מה היא עושה תמרים ועושה נובלות אף ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי ארץ, מה היא עושה נובלות שאין נכנסין לאוצר ויש בה תמרים שנכנסים לאוצר, כך ישראל במדבר מהם נכנסו לארץ ישראל ומהם לא נכנסו"

לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה שישנן כמה סברות לסיבת מיעוט הלוויים, אך מכל מקום, צדיקים היו ועשו מלאכתם- מלאכת הקודש נאמנה.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ולבניין המקדש השלישי ובהם ישרתו הכוהנים והלוויים, כפי שאנו נוהגים להתפלל מידי יום ביומו: "..שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות .."אמן ואמן.
 

הלוויים/ שיר מאת: אהובה קליין ©

הלוויים/ שיר מאת: אהובה  קליין ©
 
בתוך ישראל אינם מִתְפקדים
ברמ"ח אבריהם נחושים
 לקיים ציוויי אלוקים
משכן וכליו משרתים.
 
צועדים בחולות מדבר
צדיקים פורחים  כתמר
עטורים מלבושים צחורים
בפניהם נפתחים שערים .
 
בגאון נושאים הכלים
בהם צופים המלאכים
אותם כמרגלית  נוצרים
יומם וליל מהללים.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר[חומש במדבר]
 

פרשת במדבר- מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?

פרשת  במדבר- מדוע שבט לוי היה מצומצם בהשוואה ליתר השבטים?
מאמר מאת: אהובה  קליין.
[המאמר לעילוי נשמתה של אמי ז"ל-חיה בת בן-ציון]
 
פרשה זו  שייכת  לחומש הרביעי- חומש במדבר ומתארת בעיקר את סיפור קורות עם ישראל בשנות נדודיהם במדבר.
בתחילת הפרשה - הקב"ה מצווה את משה לערוך מפקד לשבטים, אולם  הכתוב מציין כי שבט לוי  לא התפקדו עם כולם:
"והלוויים למטה אבותם  לא התפקדו בתוכם: וידבר ה' אל משה לאמור: אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תישא בתוך בני ישראל: ואתה הפקד את הלווים על- משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה יישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו: ובנסוע המשכן יורידו אותו הלווים ובחנות המשכן יקימו אותו הלווים והזר הקרב יומת"[במדבר א, מ"ז-  נ"ג]

השאלות הן:
א] מדוע משה לא כלל את שבט לוי במפקד  טרם הציווי מה'- לא לפקוד אותם בתוך ישראל?
ב] מה טעם הציווי לא  לפקוד את  הלוויים בתוך ישראל ?
ג]  מהו הגורם למיעוט האנשים בשבט לוי?
ד] שבט לוי נמשלו לתמר- מה הטעם לכך?

התשובה לשאלה א]
הרמב"ן משיב :הקב"ה נתן למשה רשימת נשיאי השבטים בטרם יפקוד אותם, למען יסייעו לו במפקד העם, אלא שמשה הבחין כי בראש שבט לוי לא הוזכר שום נשיא, מטעם זה לא ערך מפקד לשבט זה טרם ציווי ה'. אך כאשר משה סיים את המפקד ולא ידע כיצד לנהוג עם הלווים אז ה' ציווה עליו לא  לפקוד אותם  כמו את יתר בני ישראל ,אלא בצורה שונה.
 
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי הרמב"ן: הקב"ה ציווה את משה שאין למנות את הלוויים מגיל עשרים  כמו את שאר השבטים ,אלא יש למנותם בנפרד: "מבן חודש ומעלה" והטעם שהם מופקדים על המשכן וכליו ולכן הם היו חונים תמיד סביב המשכן.
ה"כלי יקר" מפרש כדעת רש"י : כי  הכוונה שמשה לא ימנה את שבט לוי בתוך בני ישראל לבדו אלא- השכינה הייתה  מקדימה אותו ובאותו זמן  הייתה יוצאת בת קול מן האוהל ומכריזה- כך וכך יש תינוקות באוהל.
לכן לגבי שבט לוי הודגש   למשה - שהוא לבדו לא יפקוד אותם, אלא בסיוע השכינה.

התשובה לשאלה ג]
הרמב"ן מתפלא על המספר הקטן של הלוויים: שמבן חודש ומעלה היו  עשרים ושנים אלף, ומבן שלושים- שמונת אלפים וחמש מאות שמונים, זהו מספר קטן בהרבה לעומת השבט הקטן ביותר,
הוא מביא את דברי  חז"ל: כי שבט לוי לא היו בשעבוד  מצרים ולא השתתפו בעבודת הפרך, לעומתם יתר העם שעבדו במצרים והמצרים מיררו את חייהם במטרה למעט את מספרם, הקב"ה היה  בדרך נס מרבה אותם, ככתוב: "כאשר יענו אותו  כן ירבה וכן יפרוץ" ועוד נאמר: "וירב העם ויעצמו מאד". כי הקב"ה רצה להוכיח כי רק תוכניתו  מתקיימת ,על אף רצונם של המצרים למעט את ישראל.

לעומת יתר עם ישראל, הלוויים היו מתרבים בדרך הטבע ולכן לא התרבו  בדומה ליתר שבטי ישראל.

הרמב"ן מביא עוד פירוש: מיעוט שבט לוי הוא כתוצאת רוגזו של יעקב אביהם-וקללת האב השפיע שהם יהיו שבט קטן.

אור החיים מפרש: כי שבט לוי התמעטו מהסיבה-ש נהגו כמעשיו של עמרם ,הם פרשו מהאישה   בגלל גזרת פרעה להשליך את  הבנים ליאור, ולא השלימו עם  גזירה כה איומה.
עמרם נפרד מאשתו  וכך נהגו כל  השבט.
ה"כלי יקר" אומר פירוש דומה: ולדעתו מה שסברו  חז"ל שאחרי שעמרם גירש את אשתו –גרשו כולם את נשותיהם, הכוונה לשבט לוי  בלבד שגרשו את נשותיהן.
ולמרות ששבט זה לא היה כלול בשעבוד מצרים, הרי הגזרה: להשליך את הבנים ליאור- חלה גם עליו שהרי לפי דעת חז"ל נגזרה גזרה זו גם על המצרים למשך יום אחד. ומסיבת הפרישות נתמעטו במספרם.

"כלי יקר" מביא עוד הסבר מעניין: יש אומרים ששבט לוי לא  התרבה – מהטעם שלעם ישראל יהיה קל לפרנסם. אך מצד שני "כלי יקר" אומר כי זה טעם רחוק מהדעת. לפי שאין לקב"ה כל  קושי לפרנס את כל  עושי רצונו.

תשובה לשאלה ד]
על כך עונה רבינו בחיי: התורה ציוותה למנות את הלוויים  מבן חודש ומעלה, נאמר במדרש בתהלים: "צדיק כתמר יפרח"[ תהלים צ"ב]
"מה  תמרה זו צילה רחוק, כך מתן שכרן של  צדיקים רחוק. מה היא עושה תמרים ועושה נובלות אף ישראל יש בהם בני תורה ויש בהם עמי ארץ, מה היא עושה נובלות שאין נכנסין לאוצר ויש בה תמרים שנכנסים לאוצר, כך ישראל במדבר מהם נכנסו לארץ ישראל ומהם לא נכנסו"

לסיכום, לאור האמור לעיל, נראה שישנן כמה סברות לסיבת מיעוט הלוויים, אך מכל מקום, צדיקים היו ועשו מלאכתם- מלאכת הקודש נאמנה.

מי ייתן ונזכה בקרוב לגאולה שלמה ולבניין המקדש השלישי ובהם ישרתו הכוהנים והלוויים, כפי שאנו נוהגים להתפלל מידי יום ביומו: "..שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות .."אמן ואמן.
 

פרשת במדבר- מה הקשר לדיבור? /מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר- מה הקשר לדיבור? /מאמר מאת: אהובה קליין.
 
 
פרשת במדבר היא הראשונה  הפותחת את חומש במדבר.
רק כאשר בני ישראל מגיעים למדבר-זוכים לקבל את התורה במעמד נשגב  בשלב בו הם- מתאחדים כאיש אחד בלב אחד באומרם:"נעשה ונשמע".

הפרשה פותחת במילים:
"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים"[במדבר א,א]

השאלות הן?
א] מה מאפיין את המדבר?
ב]  מדוע המדבר- נקרא בשם זה וכיצד  השפיע על בני ישראל ?
ג] כיצד ינהל אדם את  חייו באופן התואם את התורה?

התשובה לשאלה א]
המדבר הוא ידוע כאזור ישימון,ארץ לא זרועה,מקום  נרחב מאד,בדרך כלל שומם,כמעט ואין בו מקום מיושב.
הוא טומן גם בסביבתו סכנות שונות,כגון: חיות המסתתרות במערות, ,או מאחורי סלעים.
כפי שנאמר:"הרים הגבוהים ליעלים,סלעים מחסה לשפנים"[תהלים ק"ד,י"ח]
החיות מגיחות לשטח בדרך כלל בשעות הלילה:"הכפירים שואגים לטרף,ולבקש מאל אוכלם:תזרח השמש יאספון,ואל  מעונותם ירבצון"[שם  ק"ד,כ"ב]

מזג אוויר חם ויבש במשך היום ואילו בלילות הטמפרטורה יורדת,עד כדי הפרש משמעותי לעומת חום היום.
סיבת היובש:קיימת התאיידות גבוהה מאד בהשוואה לכמות המשקעים.
כאשר האדם נודד במדבר,בדרך כלל, יחוש צימאון למים כבר בשעות המוקדמות של היום ויזדקק לכמות  מרובה של שתייה,כפי  שאירע להגר במדבר:"וישכם אברהם בבוקר וייקח- לחם וחמת מים וייתן אל הגר...ותלך ותתע במדבר באר שבע:ויכלו המים מן החמת ותשלך  את הילד תחת אחד השיחים:ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטווחי קשת כי אמרה אל-אראה  במות הילד ותשב מנגד ותישא את- קולה ותבך"[בראשית כ"א,י"ד-ט"ו]

ודוגמא נוספת:"ויסעו כל- עדת בני- ישראל ממדבר-סין למסעיהם על-פי ה' ויחנו ברפידים ואין מים לשתות העם:וירב העם עם- משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה...ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אותי ואת בניי ואת-מקנאי בצמא?"[שמות י"ז,א-ד]
גם דוד המלך מזכיר את  נושא המצוקה במדבר:"תעו במדבר בישימון דרך,עיר מושב לא מצאו: רעבים גם-צמאים,נפשם בהם תתעטף"[תהלים ק"ז,ד-ה]

התשובה לשאלה ב]
בזמן שבני ישראל היו במצרים עבדים לפרעה,עדיין לא ניתנה  להם התורה
וזאת מהטעמים הבאים:
א] עבדים פטורים ממצוות.
ב] בני ישראל אינם שומעים למשה-בשל חוסר סבלנות-בעודם שרויים בחשכת העבדות.
כפי שנאמר:"ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה"
רש"י אומר על כך:העבודה הקשה של בני ישראל השפיעה על הגוף והייתה משברת אותו ואז גם הנפש  הייתה חסרת כוח להיאחז בגוף שבור וחלש-בדומה למים חיים שאינם מסוגלים להישמר בכלי שבור.
ג] בני ישראל עדיין לא היו בשלים לקבל את התורה-בעודם נמצאים בכור הברזל-
שתפקידו היה לחשל אותם ולהיות ראויים לכך.

המדבר  נקרא בשם זה:כי הוא מלשון דיבור,כפי שנאמר:"....לרגליך יישא מדברותך,תורה ציווה לנו משה מורשה"[דברים ל"ג,ג-ד] לפי ששם בני ישראל התחילו לדבר,הם היו כבר במרחב פתוח ולא עוד במיצר-במקום חשוך ומדכא אשר שם לא היו מסוגלים להקשיב לדברי אדם אחר.
במדבר ישנו גם צימאון רוחני-והוא הצימאון לתורה,המים מסמלים את התורה.
מצרים= אותיות צר- מים פירושו: מן הצר –הייתה התוצאה- מים.
כמו שנאמר:"הוי כל-צמא לכו למים"[ישעיהו נ"ה,א]
זוהי  הרוח הנותנת  חיים לנשמת האדם.
מכאן ניתן ללמוד:כי בכל פעם שאדם נתון במצוקה והצר מלחיץ אותו,אל ייטוש את האמונה ,אלא יישא תפילה לה' כפי שנאמר:"מן ה-מיצר קראתי יה,ענני במרחב יה"[תהלים קי"ח,ה]

התשובה לשאלה ג]
רבינו בחיי אומר:
כי האדם מסוגל לרכוש את התורה בתנאי שיעשה עצמו –הפקר כמדבר.
כלומר,על האדם להיות צנוע ומסתפק במועט.
ובמסכת אבות  נאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה תשתה,ועל הארץ  תישן וחיי צער תחיה,ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן,אשריך וטוב לך:אשריך בעולם הזה,וטוב לך לעולם הבא."[מסכת אבות,ו,ד]

לסיכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי: בני ישראל בעודם במצרים-מקום שהיווה עבורם מיצר,לא היו מסוגלים להקשיב לדיבור.
אך כאשר הגיעו למדבר-למרות התנאים הפיזיים הקשים,הם הרגישו חופשיים לדבר ולהקשיב לדיבור של משה וכאן נסללה להם הבשלות והמעמד להיות ראויים לקבל את התורה,והקב"ה אינו שוכח את הליכתם במדבר בתנאים כה קשים:"כה אמר ה' זכרתי לך חסד  נעורייך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה"[ירמיהו ב,א]

מי ייתן ועם ישראל-בפרט ובכלל  ילך בדרך התורה ובכך יהיה מוגן מכל צרה ובע"ה יזכה במהרה לגאולה שלמה,אמן ואמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ממיצר למדבר/שיר מאת: אהובה קליין ©

ממיצר למדבר/שיר מאת: אהובה קליין ©

ישראל יוצאים מהמיצר
נער זקן וכל השאר
בני חורין בגוף ובנשמה
לבורא יודו בשיר ורננה.

כושר הדיבור מתנחל בפיהם
אורך רוח זורם בעורקיהם
עיניהם פקוחות לרווחה
אוזניהם קשובות לקריאה.

לראשיהם כיפת שמים
לפניהם חולות כמים
באופק יחזו בהר חורב
צעדיהם יחישו בלב אוהב.

מכור ברזל עם נבחר
ה' ינצרם מכל משמר
עתידים להקדים נעשה לנשמע
אוצר לדורות כלי חמדה.

הערה:השיר בהשראת פרשת במדבר[חומש במדבר]

פרשת במדבר- מהם הדרכים להשגת הצלחה בחיים?

פרשת במדבר- מהם הדרכים להשגת הצלחה בחיים?

מאמר מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר נקראת סמוך לחג שבועות- חג מתן תורה,–זוהי הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר בפסוק:

"וידבר ה' אל- משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים .."[במדבר א,א]

השאלות הן?
א ] מדוע ה' פונה אל משה דווקא במדבר ובמיוחד בסיני?
ב] אילו דרכים עלינו לבחור כדי לממש הצלחה בחיים?
ג] היכן מוצאים אנו דוגמאות להזכרת המדבר בתנ"ך?

תשובה לשאלה א]
על כך יש כמה דעות של מפרשים:
לפי דעת החיד"א-רבי חיים יוסף דויד אזולאי: המילים:"במדבר סיני" בגימטרייא=בשלום=378
נושא השלום מופיע בהר סיני כאשר כל העם התאחד כאיש אחד בלב אחד-כפי שנאמר:"ויחן שם ישראל"[שמות י"ט,ב]
והיות ופרשה זו נקראת שבוע לפני חג השבועות, ראוי לעשות שלום בין אדם לחברו לפני חג מתן תורה בדומה –למנהג קודם הימים הנוראים.
לפי מדרש רבה:מי שאינו עושה עצמו כהפקר -כמו מדבר ואינו מוכן לוותר על הדברים הגשמיים שלו-למען התורה, אין ביכולתו להשיג את התורה וחוכמתה. רבי מנחם מנדיל מקוצק אומר:רק מי ששם עצמו כמדבר,היינו שמסתפק במה שנמצא ברשותו ואין הוא דורש טובות מאחרים-יכול ליהנות מאור התורה. ובדומה להולך במדבריות שאינו מסתמך על חבריו אלא מתאמץ בכוחותיו,כך ממש רצוי שהלומד בתורה - יעמול בכוחות עצמו במטרה להגיע לכל הרזים הטמונים בה.
ובנוסף לכך,אדם הלומד תורה יומם וליל ,טוב יעשה אם ידע שעדיין לא נגע בכל התורה כולה.כמו אותו מדבר שהאדם לא עיבד שם את האדמה-
לא חרש,לא זרע ולא קצר.

התשובה לשאלה ב]
במדרש רבה[א,ז] אומרים חז"ל:"בשלושה דברים ניתנה התורה:
באש, מים ובמדבר...מה אלו חינם לכל באי עולם,כך דברי תורה הם חינם". מכאן מסיקים חז"ל כי על מנת להצליח ולהגיע למעלות התורה והיראה-יש לבחור בשלושה יסודות אלה.
האש מסמלת את ההתלהבות והשמחה בעבודת ה' בקרב עם ישראל.
המים-זו שפלות הרוח והמחשבה הצלולה.
המדבר-מסמל את ההסתפקות במועט,כפי שנאמר:"כך היא דרכה של תורה:פת במלח תאכל,ומים במשורה[בכמות מועטת]תשתה,ועל הארץ תישן..ואם אתה עושה כן...אשריך וטוב לך"[מסכת אבות ו,ד]
על דברים אלו מוסיף רבי מאיר שפירא מלובלין: התורה ניתנה על ידי ה' לעם ישראל במטרה שיקיימו את הנאמר שם בכל מצב,או תנאי.
שיהיו מוכנים למסור את נפשם בעד אמונתם בבורא עולם-לאורך כל ימי חייהם,גם כאשר נתקלים בקשיים..
האש מזכירה לנו את אברהם אבינו-שקפץ לתוך כבשן האש למען אמונתו בה'. הוא היה מוכן לסכן את חייו.
המים- מרמזים על נחשון בן עמינדב כי בראש הרבים קפץ ראשון לתוך ים סוף-זו הייתה מסירות נפש של כל העם.
המדבר- מרמז את עם ישראל כולו- שהלך במדבר במשך ארבעים שנה וכל זאת מתוך מסירות נפש גדולה שהייתה לו.
ולדעתי,שלושת יסודות אלה: אש מים ומדבר-הם הדרכים בשטח הרוחני להגיע להצלחה במעלות התורה-אך בד בבד הם תורמים גם להצלחה אליו שואף האדם להגיע בחיי היום,יום.כמו שנאמר בתהלים:
" הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל: ה' שומרך ה' צילך על-יד ימינך: יומם השמש לא יככה וירח בלילה: ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך: ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד-עולם".[תהלים קכ"א,ד-ה]
כגודל ההשתדלות של האדם בחייו הרוחניים-כן גודל השכר בחייו הגשמים-כי ה' הולך לימינו ממש כמו צל-וזוהי השכינה המלווה את האדם בכל צעדיו ופעלו מתוך שאיפה של התעלות בסולם התורה הקדושה.
באופן זה יוכל להגשים גם את שאיפותיו בחיים בכלל-בסייעתא דשמיא.

התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות:
א]"מי יתנני במדבר מלון אורחים ואעזבה את- עמי ואלכה מאיתם ..." [ירמיהו ט,א]
הנביא ירמיהו רואה את המדבר כמקום שלשם אפשר לבוא כדי להירגע ולהתרחק מחטאי העם.
ב]"אשים מדבר לאגם מים וארץ צייה למוצאי מים"[ישעיהו מ"א,י"ח] הנביא מתאר את ייחודו וגדולתו של הקב"ה- בכך שיש בכוחו להביא לשינוים בטבע,את המדבר יכול להפוך,כהרף עין-למקורות מים ומקום פורה. המים מסמלים כאן את התורה.
ג] "מי זאת עולה מן המדבר"[שיר השירים ג,ו] כאן המדבר מסמל את הנעלם את הדברים שנעלמים מעיננו,אבל סופם להתגלות.
ד[ "קול קורא במדבר פנו דרך ישרו בערבה מסילה לאלוהינו"[ישעיהו מ,ג]
ה] קול ה' יחיל מדבר יחיל ה' מדבר קדש" [תהלים כ"ט,ח]
ו] ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת".[ישעיהו ל"ה,א]
ז]"..כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה:"[ירמיהו ב,ב]

לסכום,לאור האמור לעיל: ניתן להסיק כי על מנת להגשים מטרות בחיים, יש לאמץ את שלושת היסודות: אש, מים, מדבר. בעזרת מקורות אלה ניתן להגיע להישגים גבוהים במעלות התורה בצמוד להצלחה הגשמית של האדם- כי לצידו תמיד מתלווה אלוקים ממש כמו צל.. יהי רצון ונשכיל לקיים דרכים אלה ובע"ה נזכה בכלל ובפרט לישועות ה'. אמן ואמן.

הדרכים להצלחה

הדרכים להצלחה
/ שיר מאת: אהובה קליין ©
 
יש ואדם תר אחר הצלחות
מנסה מזלו במיני מחוזות
כשה אובד בשדות זרים
נתקל בקוצים אבנים וברקנים.
 
אזי ישוב לשורשי אבות
יתבונן בדרכיהם הקדושות
יבטל עצמו כמדבר צחיח
לא בחיל ולא בכוח.
 
ברמ"ח אבריו נלהב כאש
דבוק לעץ החיים  ומתקדש
עולה במעלות הקדושה
נהנה מזיו השכינה.
 
כנחשון מזנק למים
נושא עיניו לשמים
כהרף עין ישועות
מעמלו קוטף פירות.
 
הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר 
[חומש במדבר]
 
 
 
 

נדודי מדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

נדודי מדבר/ שיר מאת: אהובה קליין (c)

סבל רב בל יתואר
שנות נדודי מדבר
ים מדברי נטול גבולות
אבק דרכים גדוש חולות.

יד אלוקים ניסים גלויים
מים מתוקים לחם אבירים
שמלות ובגדים אינם בלים
ברוח נישאים בשר שלווים.

עם מתהווה בכור ברזל
זיעה דמעה יחדיו מתחשל
זוכה למנהיג דגול כמשה
מרעיף אהבה צדק עוטה.

הערה: השיר בהשראת פרשת במדבר.

פרשת במדבר- מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?

פרשת במדבר- מדוע הוצרכו ישראל לנדוד במדבר?
מאת: אהובה קליין.

פרשת במדבר היא הפרשה הראשונה הפותחת את חומש במדבר.
התורה מתארת את התאריך המדויק בו מצווה את מפקד עם ישראל:
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד באחד לחודש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמור:שאו את ראש בני ישראל למשפחותם לבית- אבותם במספר שמות כל—זכר לגולגולתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יוצא צבא בישראל תפקדו אותם..."
[במדבר א,ג]

השאלות המתעוררות הן:
א] מהי מטרת ספירת עם ישראל?
ב] מדוע הוצרכו בני ישראל לנדוד במדבר ודווקא- ארבעים שנה?
ג] היכן מצויים מקורות במקרא לנדודים אלו?

התשובה לשאלה א]
לפי דברי רש"י: אלוקים סופר את בני ישראל מתוך חיבה מידי פעם בפעם: כשיצאו ממצרים- ספר אותם ,גם כאשר נענשו בעוון העגל- כדי לבדוק את מניין הנותרים וגם כאשר בא הקב"ה להשכין שכינתו עליהם במשכן. לפי דברי הרשב"ם [רבי שמואל בן מאיר]: "לפי שמעתה צריכים לבוא לארץ ישראל...ובני עשרים ראויים לצאת בצבא המלחמה, לכן ציווה הקב"ה בתחילת חודש זה למנותם"
התשובה לשאלה ב]
לגבי הליכתם במדבר ודווקא ארבעים שנה ,הדבר כנגד שליחותם של המרגלים שהלכו לתור את הארץ- במשך ארבעים יום וכששבו חטאו בלשונם ודיברו בגנות ארץ ישראל, כפי שכתוב:"וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום וילכו ויבואו אל משה ואל אהרון ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש וזה פריה אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות.." [במדבר י"ג כ"ז- ל]
אשר לנדידתם במדבר, הנה כמה מהדעות:
לפי מדרש רבה:
עצם ההליכה במדבר מוכיחה את מסירות הנפש של עם ישראל לאורך כל ההיסטוריה:
הדוגמא הראשונה להתנהגות זו מתאפיינת דווקא אצל היחיד:
אברהם אבינו- אבי האומה אשר הפיץ ברבים את אמונתו במסירות
נפש רבה ואף נזרק לכבשן האש בעבור מטרה מקודשת זו.
בעקבות זאת גם בניו הוכיחו את מסירות נפשם מאוחר יותר:
בני ישראל ממשיכים קו זה על ידי קפיצתם לתוך ים סוער וגואש
- ים סוף מייד עם צווי האלוקים:"וייסעו"
והמאורע השלישי: נדידת העם כולו במדבר שורץ חיות- מקום שיממון ויובש,

הודות לשלושה דברים הבאים:
1] אש- הכבשן שאברהם נזרק אליו.
2] מים- הקפיצה לתוך ים סוף בזמן יציאת מצרים.
3] מדבר- בו נדדו עם ישראל תקופה ממושכת.
ניתנה לעם ישראל התורה הקדושה כקניין עולם.
שלושה ניסיונות אלה הם ערובה לנצחיות עם ישראל.

ועוד נאמר במדרש רבה: מי שאינו עושה עצמו הפקר- כמדבר- כלומר אינו מוכן לוותר על נכסיו למען התורה הקדושה- אינו מסוגל לרכוש את התורה וחוכמתה.
חז"ל אומרים: כי המדבר מסמל את ההסתפקות של האדם במועט ואת צניעותו, כמו שנאמר:"פת במלח תאכל, ומים במשורה- [בכמות קטנה] תשתה ועל הארץ תישן.......ואם אתה עושה כן-אשריך וטוב לך" [אבות ו,ד][מסכת אבות ו,ד]
התשובה לשאלה ג]
הנה כמה דוגמאות למקורות במקרא:
מקור 1]"זכרתי לך חסד נעורייך אהבת כלולותייך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" [ירמיהו ב-ב]
מקור 2]"קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסילה לאלוקינו"
[ישעיה מ,ג.]
מקור 3] "בקע ים ויעבירם, ויצב- מים כמו נד וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש יבקע צורים במדבר,ויישק כתהומות רבה: ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים" [תהלים ע"ח,יג-טז]
מקור 4] " ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלוקיך כאשר יישא- איש את בנו....." [דברים א, ל"א].
מתוך כל האמור לעיל ניתן להסיק: כי עם ישראל נדד ארבעים שנה כנגד ארבעים היום בהם המרגלים עשו את שליחותם וחטאו בלשונם.
ואילו- בכך שבני ישראל הלכו במדבר- הוכיחו את מסירות הנפש לאמונה ובזכות זאת זכו לתורה.
מי ייתן ועם ישראל ימשיך להתמיד באמונה בקב"ה וילך בדרך התורה- אזי יזכה לכל הברכות המובטחות בכתובים.אמן ואמן.