פירוט מאמרים לפרשת במדבר

דרשה על פרשת שמיני

בס"ד

דרשה על פרשת שמיני

חיבר חי שקדאי     

לפי  הגות הרב מניטו ז"ל

 

 

מטרת ששת הימים הראשונים הייתה לבנות את הטבע והעולמים,

 בשביל האדם שיפעַל בהם במשך כל היום השביעי,

שיסתיים בבִיאַת ימי המשיח, בערב היום השמיני, כפי שהודיע לנוּ אליהוּ הנביא.

עלינו לעשות שהעולם יהיה בַית טוב לאדם

כי הוא שוּתף לה' יתקדש, ועלינו לבנוֹת בו בַית משוּתף, בֵית המקדש:

בספר התורה, המשכן מפוּרַט ומפוּרַש כדי שליום השמיני[1] נהיה כוּלנוּ מוּכנים למפגש.

עִידן בניין המשכן, ביום ראשון של חודש ניסן, העם מוּכן לבנוֹת ולַחנוֹך את המשכן.

בשבעת ימי המילוּאים, משפחת אהרון הכוהנים, בהדרכת משה וא'לוקים,

התקדשוּ ולמדוּ את תפקידם בעִידן חדש בתולדות האדם: יחס חדש בין ה' והעַם.

"וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי"[2] בו טקס חנוּכת הבִניין, בֵית מועד לקשרים ישירים

בין הבורא והעולמים. עד כה התגלה הא'לוקים לאבוֹת וגם לנביאים,

לפִי דרגת זכוּת מוּסרי  של האנשים.

ובכן מעכשיו במִשכָן שכינת-בורא-העולם תשכוֹן עִם בני אדם:

ישראל יהיה בתפקיד,  באופן מתמיד.

שמחת בניין המשכן

כשמחת בריאת העולם

בתלמוּד נאם החכם:[3] "לפני ה' שִׂמחה הייתה ביום חנוּכת המשכן

כְבְיום שבוֹ הוא ברא את העולם וצבאם."

אמר א'לוקים במעשה הבריאה: "ויהי ערב ויהי בקר, יום אחד"[4], יום שני, יום שלישי

עד יום שבת, יום השביעי, אז סיימתי את הכול בעולמי,

והנה אחר דוֹרוֹת, "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" קם בניין בֵית המוֹעד, בין אדם ובֵינִי

שכינתי זוהרת באור הידיעה: שיש וודאוּת לנוֹכחוּת ה' בעולם,

שאינוֹ קיים כתוצרת סתם, אלא מיוּסד ברצוֹן קיים,

אף אם בוֹראוֹ דוֹמה לפעמים כנעלם.

וכן וַדאוּת השכינה תלוּיה במדרגת המוּסר של האדם.

ה' רחוֹק לאדם ואף נגיש, על פי קיבוֹלת האדם להרגיש את קִרבַת ה' המַקדיש,

הוא אינסוֹף אך ליד כל איש.

 


 

השכינה בארץ וברקיע

מתאר המדרש[5] תנוּעוֹת השכינה: בימי הבריאה,

שכינת האדוֹן במְלוֹא העולם גלוּיה הייתה,

והשכינה, מהעולם התחתון, התרחקה לרקיע הראשון, בגלל החטא של האדם הראשון,

ואחר כך לרקיע השני, השלישי, הרביעי עד השביעי, בחטאי הדורות

 של הקיני, הבבלי, הכנעני, הסדומי והמצרי.

 

אך הוֹדוֹת לזכות דוֹרוֹת הצדיקים : אברהם, יצחק, יעקב: הסבים,

לוי, קהת, עמרם ומשה: דורות הבנים,

השכינה חזרה מהרקיע, ב7 שלבים, עד שנִגאלו העברים מִמצריָם.

"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי"[6] כדי לתת לעם את התורה.

אז את המשכן משה בָנָה, והשיב את השכינה למקומה,

כְפִי שְשָׁרְתָה בימי הבריאה:

לכן כתוּב "צַדִּיקִים יִירְשׁוּ אָרֶץ וְיִשְׁכְּנוּ לָעַד עָלֶיהָ"[7] עִם השכינה.

 

השכינה באבלות הגלות

השכינה הייתה סימן ממש להתגלוּת ולגאוּלה.

 יש דעה שמאז חורבן בית המקדש, יחד עִם ישראל היא גָלתָה

וליִוותָה אותנוּ בגוֹלה, וכִביַכוֹל אֵת סבלוֹתינוּ וייסוּרינוּ שם[8] חַוותָה.

אבל יש גם דעה שגלוּתֵנוּ היא ביטוּי אַבַלֵנוּ על הסתלקוּת השכינה מרצנוּ,

וגם יש גלוּת ה' שהיא אַבַלוֹ על התרחקוּתוֹ מֵעִם עַמוֹ.

התלמוּד  בסנהדרין מבשׂר: "האַבֵל בגלוּת לא יכוֹל  עוֹד לִסבוֹל את אבֵלוֹ!

דַיוֹ לאָבֵל שיעמוֹד באַבֵלוֹ "[9],

לפי חכמינו יש שתי דרישוֹת לגאוּלה ולסיוּם הגלוּת:

גם רצון האדם לסוֹף אבֵלוֹ , ולחזרת השכינה של בוֹראוֹ,

וגם רצון ה' לחזור להיות בבֵית המוֹעד

בקרב הבריוֹת שעלוּ מספיק לדרגת מוּסר התוֹרה.

לכן נאזוֹר תקווה וביטחוֹן בגאוּלת ישראל בהמוֹן !

 

 

 

[1] ויקרא ט,א: "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי..." ויקרא ח,י: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן."  

מלכים א ח,סו: "בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי [שלמה] שִׁלַּח אֶת הָעָם וַיְבָרְכוּ אֶת הַמֶּלֶךְ.. וַיֵּלְכ֣וּ לְאָהֳלֵיהֶ֗ם שְׂמֵחִים֙ וְט֣וֹבֵי לֵ֔ב .."  מלכים א ט,א: "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה, לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה'..."

[2] ויקרא ט,א

[3] תלמוד בבלי, מסכת מגילה י/ב

[4] בראשית א

[5] מדרש בראשית רבה יט,ז

[6] שמות יט,כ

[7] תהלים לז,כט

[8] מכילתא בא, מסכתא דפסחא יד,ה

[9] תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין צז/ב