אתר השבת

דבר החסידות – פרשת יתרו

ב"ה

דבר החסידות – פרשת יתרו

 

מעשה במקווה

מספר הרב יחיאל מיכל שטרן, ששימש מפקח על מקוואות רבות בירושלים וברחבי ישראל מטעם המשרד לענייני דת:

 

בני זוג יראי שמים ומקפידים במצוות, שלא הצליחו ללדת ילדים, כתבו לרבי מליובאוויטש. והמענה שקיבלו שוב ושוב הסתיים תמיד במילים "באם ישמרו טהרת המשפחה".

 

בדרך לא דרך הגיעו בני הזוג לרב אשר לעמיל כהן, רב קהילת חב"ד בביתר עילית, מספר הרב שטרן, ור' אשר לעמיל בא אלי.

 

שמע, אמר לי, הם אומרים שהם שומרים טהרת המשפחה – זה בלי שום ספק. וכשהרבי אומר שיש איזו בעיה בטהרת המשפחה, אין לי ספק שזה נכון. מה יכול להיות פה?

 

הוא חשב וחשב, ואז הוא אמר שהדבר היחיד שהוא רואה כאן, אולי חלילה במקווה במקומם יש בעיה. והוא לא יכול לבדוק את המקוואות, אז הוא בא אלי. אמרתי לו בסדר.

 

מוסיף ומספר הרב שטרן:

 

בדקנו את האוצר – שה' ישמור... באוצר של המקווה היתה נזילה, לא יודע

כמה זמן, ולכן המים לא החזיקו שם. למעשה לא היה כאן אוצר של גשמים. גם אוצר הזריעה לא היה בסדר, וגם אוצר השקה לא היה בסדר; המקווה לא היה כשר.

 

אז הבנו מה שהרבי כתב "באם ישמרו טהרת המשפחה"!

 

היינו מאוד המומים מהסיפור; כי אני לא יודע כמה זמן זה היה ככה, וכמה טבלו שם.

 

במרכז מקוואות חב"ד אומרים כי הסיפור המופלא הזה ממחיש עד כמה חשובים הפיקוח על המקוואות, וההקפדה על החלפות סדירות של אוצר מי הגשמים, והדבר נוגע בפועל ממש להולדת ילדים!

 

השבוע מתקיים שבוע השותפות עם "מרכז מקוואות חב"ד", כדי לאפשר לו לקיים את עבודתו החשובה והחיונית, לסייע בבניית מקוואות חדשים ובשיפוץ קיימים, ובפיקוח על מקוואות חב"ד ביישובי הארץ.

 

(פורסם באתר col, י"ט שבט תשפ"א, מתכנית "תורת חיים" של JEM)

 

~~~

לרגל יום ההילולא הל"ג של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא שניאורסאהן ע"ה, ביום חמישי, כ"ב שבט, בחרתי להגיש שיחה (על פרשתנו) שאמר הרבי זי"ע, בקשר עם כינוס נשי ובנות חב"ד:

 

למה נקראות הנשים "בית יעקב"?

בתחילת סיפור מתן תורה, נאמר (פרשתנו יט, ג) "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל".

מפרש רש"י (ע"פ המכילתא) "לבית יעקב – אלו הנשים, תאמר להם בלשון רכה. ותגיד לבני ישראל – עונשין ודקדוקין פירש לזכרים, דברים הקשין כגידין".

וצריך להבין: מדוע אכן נקראים הנשים בשם "בית יעקב" והגברים "בני ישראל"?

ובעצם יש כאן שני הבדלים:

1)    הנשים מכונות "בית" ואילו הגברים "בני".

2)    הנשים נקראות על שם "יעקב" והגברים על שם "ישראל".

מבאר הרבי, ששני הבדלים אלה מבטאים את מעלתן של נשי ישראל, שבגינן הקדים הקב"ה את הנשים לאנשים:

1)    נשים הן "עקרת הבית", כי בהן תלויה הנהגת הבית על כל פרטיו, החל ממתי שהתינוקות נולדים, לכן הנשים הן ה"בית" עצמו. ואילו הגברים השפעתם בבית ניכרת יותר כאשר הילדים מתבגרים, לכן הם נקראים "בני" הבית, ש"בן" מורה על בנין הבית וחזקו (ראה רש"י בראשית ה, כח).

2)    השם "יעקב" ניתן ליעקב אבינו מיד כשנולד, ואילו השם "ישראל" ניתן לו אחרי שעבד את ה' במשך שנים רבות וניהל מלחמות, "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל".

– כך גם: הנשים הן המטפלות בילדים ועוסקות בחינוך החל מרגע לידתם ("יעקב"), ורק כאשר הילד מתבגר, הוא זקוק גם להדרכתם של האנשים, שיחנכו אותו ויורו לו איך להתגבר על כל המכשולים והקשיים שיעמדו בדרכו ("ישראל").

ונמצא, שרק אחרי שהאמא דואגת שהבית יהיה בית יהודי – "בית יעקב" – אז דואג האבא שהילדים יגדלו ל"בני ישראל", שלא יפחדו מכל הקשיים ויצליחו להתגבר עליהם.

  •  

וזוהי ההוראה לכל בת ואשה בישראל:

כאשר יהודים עומדים "נגד ההר", שהם עומדים להקים את אהליהם – בתיהם, ורוצים שהתורה תינתן על הר זה, אז הסדר הוא: שקודם כל עומדות נשי ישראל [לאחר החתונה, ולפני החתונה, ועוד בקטנותן] ומקשיבות לשליחותו של הקב"ה, שהוא נותן "תורת חיים", שהיא הוראה לכל פרטי החיים.

ואז הן משפיעות גם על בעליהן*, וגם על אחיהן, ואח"כ בבוא הזמן גם על ילדיהן – שכולם יעמדו במצב של "בני ישראל", שעומדים ומתמודדים ומתגברים על כל הקשיים.

ומקבלים את התורה כולם יחד בשמחה ובפנימיות. ועל ידי זה נמשכות גם ברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך, הן בגשמיות והן ברוחניות, שיהיו חיים מאושרים בכל הפרטים.

וכך מתכוננים גם לגאולה שתבוא בקרוב – שהקב"ה מוציא את כל אחד ואחת מהגלות ומוליכו קוממיות לארצינו בקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: שיחת ר"ח סיון ה'תשל"ב לכינוס של אגודת נשי ובנות חב"ד, סעיף ו-ז (נד' בתורת מנחם חלק סח עמ' 290 ואילך. השיחה הוגהה ע"י הרבי (נמצאה בשנת תשע"ט בספריית אגו"ח ובינתיים נדפסה רק בתו"מ הנ"ל). העיבוד בסיוע "המאור שבתורה – ביאורי החומש" שמות (היכל מנחם הוצ' תשע"ג) עמ' שכז-ח.

 

______________

*)  וכמדובר כמה פעמים הפירוש במרז"ל (תדא"ר פ"ט (בשינוי לשון)) "איזו היא אשה כשרה כל שעושה רצון בעלה", שהכוונה: שהיא פועלת שהרצון של בעלה יתאים לרצון הקב"ה. וע"ד המבואר בפי' הלשון עושי רצונו (לקו"ת אמור לב, ד, ובכ"מ).

 

הוספה:

 

סיפור מפליא על אצילותה של הרבנית, שפורסם לפני 3 שנים:

 

הלילה, כ"ב שבט (תשע"ח) ימלאו 30 שנה לפטירתה של הרבנית הצדקנית מרת חי' מושקא שניאורסאהן ע"ה.

מספרת הגב' אסתר שטרנברג שתחי', מבאי בית הרבנית:

ביום שני פ' משפטים, כ' שבט תשמ"ח, ביקר הרופא בבית הרבנית עקב בעיה רפואית ממנו היא סבלה. הרופא המליץ על בדיקה ואשפוז בבית-הרפואה למשך יממה לצורך מעקב וטיפול.

אולם הרבנית סירבה בתוקף וגם דרשה מהרופא שלא יספר כלום לבעלה הרבי, שכן הלילה – אמרה הרבנית – יקבל הרבי ל'יחידות' את האורחים שהגיעו לי' שבט [מסיבות שונות נדחתה היחידות בכמה ימים], ואם הוא יידע שאינני חשה בטוב הוא יבטל את ה'יחידות', אליה מחכים האורחים כל כך.

הרופא, שהיה נאמן למטופלת שלו, הרבנית, הבטיח לעשות כדבריה; הוא הסכים לדחות את הבדיקה ביום, וגם לא סיפר על כך לרבי דבר.

בשלישי בלילה, אור לכ"ב שבט, הוחמר מצבה פתאום והרבנית הסתלקה.

והדברים מפליאים: בגיל 87, כאשר הרופא ממליץ על אישפוז וטיפול של יממה שלמה בבית הרפואה – מעדיפה הרבנית להישאר בבית, זאת בשל קבוצה של חסידים, שלא יתאכזבו מביטול הפגישה שלהם עם הרבי...

(ע"פ וידיאו של JEM לקראת כ"ב שבט ה'תשע"ח)

--