אתר השבת
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
- פרטים
- קטגוריה: פרשת ואתחנן
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 20:34
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 347
ב"ה
דבר החסידות – פרשת ואתחנן
בין פרשיות ראשונות ואחרונות בתפילין (עיוני)
מסופר, שבעת מאסרו של אדמו"ר הזקן, כאשר הביאו אותו לחקירה – הוא נעמד בצד והניח תפילין. כשסיים להניח תפילין של ראש, הסתובב לעבר החוקרים וכאשר כיוון את התפילין במקום – נפל פחד על כל הנוכחים; אלו שעמדו לא יכלו לשבת ואלו שישבו לא יכלו לעמוד.
אמר רבינו הזקן: שזהו מה שנאמר בגמרא (ברכות ו, א) על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך": "אלו תפילין שבראש".
- שאלו אותו: אם כן, למה כאשר פלוני היה מעוטר בתפילין לא נפל פחד עליהם?
- השיב הרבי: שהלשון הוא "תפילין שבראש", היינו שכאשר מניחים תפילין באופן שהתפילין הם לא רק על הראש, אלא בתוך הראש – אזי מתקיים "ויראו ממך"...
(ע"פ ספר השיחות תרפ"ו (לאדמו"ר הריי"צ) עמ' 95. הובא בתורת מנחם חכ"ז עמ' 229. רשימות היומן עמ' שכב (ושם, שהיו אלה תפילין דר"ת)*)
____________________
*) וראה ג"כ קצות השלחן ח"א סי' ח' (ד' כג בבדה"ש) שמביא בשם שער התפלה להגה"ק בעל "באר מים חיים" שדרש על זה הדרך את מארז"ל במנחות (מג, ב) "כל מי שיש לו תפילין בראשו . . בחיזוק הוא שלא יחטא" – שפי' בראשו היינו שמחשבתו קשורה וצמודה במה שכתוב בהתפילין – ע"ש. ומסיים אא"ז "וכדברים האלה אפשר לומר ג"כ על דרשת חז"ל כי שם ה' . . אלו תפילין שבראש". ואשרי אא"ז הגה"ח שכוון לדעת רבו אדמו"ר הזקן.
~~~
בפרשתנו נאמר בפרשת "שמע" (ו, ח) "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך".
מצוות תפילין נאמרה כבר פעמיים בסוף פרשת בא, אחרי יציאת מצרים (בפרשת קדש, ובפ' והיה כי יביאך). ועכשיו נאמרה עוד פעמיים במשנה תורה: בפרשתנו (שמע), ובפ' עקב (בפ' והיה אם שמוע). ואלו הן ארבעת הפרשיות שבתפילין.
ההבדל ביניהם הוא: שבפרשת בא (בפ' קדש, ובפ' והיה כי יביאך) כולל הפסוק את שתי התפילין בציווי אחד: "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך . . והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך". ואילו במשנה תורה הם מופיעים בשני ציוויים נפרדים: "וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך", "וקשרתם אותם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם".
מהו הטעם לשינוי זה?
ידוע, שמצוות תפילין יש לה סגולה להגן על ישראל מפני האויב. אולם סגולה זו נלמדת משני פסוקים שונים:
א) מהכתוב (תבוא כח, י) "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" שעליה דרשו רז"ל (ברכות ו, א) "רבי אליעזר אומר אלו תפילין שבראש" – היינו שהתפילין פועלים שהגוים יפחדו להלחםבישראל.
ב) מהכתוב (ברכה לג, כ) "וטרף זרוע אף קדקוד", שרומזת על מצוות תפילין, כמ"ש הרא"ש (בהלכות קטנות הל' תפילין סט"ו) "שמפני קיום מצות תפילין ותיקונן, יתקיים באנשי המלחמה וטרף זרוע אף קדקוד" – היינו שכאשר כבר נלחמים הגוים בבני ישראל, מסייעים התפילין לנצח במלחמה.
ההבדל בפעולתן של התפילין בשני הפסוקים:
בפסוק הראשון – מתייחסת הסגולה בעיקר לתפילין של ראש ("אלו תפילין שבראש") והתפילין של יד רק מצטרפות ומסייעות לתפילין של ראש (שכן ע"פ הלכה לא ניתן להניח תש"ר אלא בהקדמת תש"י*), ונמצא שאין הפרדה בין השל-יד לשל-ראש.
ואילו בפסוק השני – הרי כל אחת מהתפילין פועלת בנפרד: תפילין של יד פוגעות בזרועו של האויב ("וטרף זרוע"), ותפילין של ראש בראשו ("אף קדקד").
על פי זה יובן היטב טעם השינוי בין פרשיות הראשונות לפרשיות האחרונות:
הפרשיות הראשונות (בפ' בא) – נאמרו מיד ביציאת מצרים. בשלב זה לא היו ישראל צריכים למלחמה כלל, שכן משה רבינו היה אמור להכניסם לארץ ישראל בכבודו ובעצמו, וממילא היה נופל פחד על האומות (כלשון השירה "תפול עליהם אימתה ופחד . . נמוגו כל יושבי כנען"). ולכן אז נאמרו שתי התפילין בחטיבה אחת, כיון שזה שייך יותר ללימוד הראשון – "ויראו ממך", כאשר הגוים פוחדים להלחם עם ישראל והתש"י פועלים יחד עם התש"ר כנ"ל.
משא"כ הפרשיות האחרונות (במשנה תורה) – נאמרו לפני הכניסה לארץ ע"י יהושע, שאז כיבוש הארץ תהיה כרוכה במלחמות, ממילא נצרכים (גם) ללימוד השני מ"וטרף זרוע אף קדקד", שבה פועלות שתי התפילין בנפרד. לכן נאמר ג"כ "והיו לטטפת בין עיניך . . עיניכם" שיש פעולה נוספת לתפילין של ראש.
שבת שלום!
מבוסס על: שיחת ש"פ ואתחנן תשכ"ט. הוגה ונד' בלקוטי שיחות חלק ט, ואתחנן שיחה ב (עמ' 55 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 50 ואילך). העיבוד בסיוע "ביאורי החומש" דברים ח"א (היכל מנחם תש"ע) עמ' עה-ז. זוהי רק נקודה אחת מהשיחה ועיין בגוף השיחה יישוב נפלא על הקושיא איך הניחו בנ"י תפילין במשך ארבעים שנה במדבר, כיון שלא היו להם אז רק שתי פרשיות (קדש, והי' כי יביאך).
______________
*) כנאמר במכילתא (בא יג, ט) "כשהוא נותן, נותן של יד ואח"כ נותן של ראש, וכשהוא חולץ, חולץ של ראש ואח"כ של יד.
בבבלי (מנחות לו, א. וכ"ה בשו"ע סכ"ח( ילפינן דין זה מ"והיו" (לשון רבים) שנאמר במשנה תורה, אבל ע"פ דרך הפשט, הדין ד"כל זמן שבין עיניך יהיו שתים" אינו נלמד מ"והיו". כי נוסף למה ש"והיו" לשון רבים קאי על "הדברים האלה" – אדרבה: באם היה נאמר "וקשרתם לאות . . ולטוטפת גו'" (בלי תיבת "והיו"), היו תש"י ותש"ר מצוה אחת, ולא רק "יהיו שתים".
ולכן י"ל, שע"ד הפשט – דין זה נלמד ממה שבפ' בא נכללים תש"י ותש"ר יחד (אף שהן ב' מצוות כדמוכח מ"והיו" שנאמר במשנה תורה). וראה במכילתא הנ"ל: "מכאן אמרו כשהוא נותן כו'". וראה בארוכה לקו"ש חי"ט עמ' 47 ואילך.