אתר השבת
דבר החסידות – פרשת יתרו
- פרטים
- קטגוריה: פרשת יתרו
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:23
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 388
דבר החסידות – פרשת יתרו
יתרונו של יתרו
בפרשתנו (יח, יג ואילך) מסופר איך שיתרו ראה שמשה רבינו יושב לשפוט את העם מן הבוקר עד הערב, וטען כלפיו "מדוע אתה יושב לבדך וגו' נבול תבול גם אתה גם העם הזה אשר עמך וגו'" ואז הציע "ואתה תחזה..." – שמשה ימנה שרי אלפים וכו' שישפטו את העם ורק "הדבר הגדול יביאו אליך", וכך אכן בוצע.
וידועה התמיהה (עקידה, אברבנאל, ש"ך עה"ת ועוד), איך משה רבינו בעצמו לא חשש שאופן הנהגתו יביא ל"נבול תבול" והיה צריך שיתרו, שהגיע לביקור קצר*, יבחין בזה ויעיר לו על כך?
מכך מובן, מסיק הרבי, שמשה סבר שהוא יכול וצריך לשפוט בעצמו את העם**, הן הדבר הגדול והן הדבר הקטן, והדבר לא יזיק לו ולא לבני ישראל.
ביאור העניין:
כאשר הגיע הזמן שמשה יתחיל ללמד תורה לישראל, הרי כיון שהוא למד אותה "מפי הגבורה" סבר משה, שכאשר בנ"י ילמדו תורה רק מפיו, והרי שכינה מדברת מתוך גרונו – הרי זה ייחשב כאילו גם הם שומעים מהקב"ה, וכמו שאמר "כי יבא אלי העם לדרוש אלקים" ופירש"י "לשאול תלמוד מפי הגבורה".
ובלשון החסידות: משה קיבל את התורה באופן של "ראיה", והרי "אינה דומה שמיעה לראיה", לכן הוא רצה להגביה את בנ"י לדרגתו – שגם הם יקבלו אותה ממנו באופן של ראיה, ובהיותם בדרגה זו יוכל ללמד אותם את כל התורה – הדבר הגדול והדבר הקטן.
אבל יתרו העריך את דרגת ישראל מצד עצמם, ולכן טען: אמנם כאשר משה מלמד אותם "את החוקים ואת התורות" הוא יכול להעלות אותם לדרגתו, אבל כאשר הם באים להישפט עלהעסקים שלהם – דברי ריבותם – אז אין הם ב'עולמו' של משה וצריכים דיינים משלהם.
ואף שודאי צדק משה בהערכתו שיוכל לשפוט את העם, אבל הסכימה דעת הקב"ה לעצת יתרו, כי אמנם בדורו של משה אפשרי הדבר, אבל לאחר הסתלקותו יחסר בביטול העם לנשיאי העדה ושוב א"א לאיש אחד לשפוט את העם. וזהו דיוק הלשון "ואתה תחזה" – ברוח הקודש שעליך (רש"י); שיוצרך עניין זה עבור הדורות הבאים.
שבת שלום!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, יתרו שיחה ב (עמ' 203 ואילך. ובמתורגם ללה"ק: עמ' 217 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' נח-ט.
______________
*) ואמנם ידוע מאמר העולם "א גאסט פאר א ווייל זעט אויף א מייל" [בעברית מדוברת: "אורח לרגע רואה כל פגע"] אבל ח"ו לומר על משה רבינו, שנבחר ע"י הקב"ה בעצמו לרועה ישראל מרגע היוולדו (ראה דחז"ל עה"פ ומשה הי' רועה, שמו"ר פ"א, יח. שם כא-כב. כד) וכבר הי' רועה נאמן של בנ"י למשך זמן – שלא ידע דבר כזה פשוט עד שיתרו צריך להעיר לו על כך!
**) הוכחה על כך, היא מלשון חז"ל (מובא ברש"י בתחילת הפרשה( "יתר [או יתרו] – על שם שיתר פרשה אחת בתורה ואתה תחזה". מדוע לא נאמר הלשון שהוא זכה שתיאמר/שתיכתב פרשה זו על ידו, כמו שנאמר במקרים דומים (פרשת פסח שני – בהעלתך ט, ז, פרשת בנות צלפחד – פינחס כז, ה), אלא מהלשון שיתר פרשה בתורה אנו למדים שלולא יתרו לא היה קייםסדר של "ואתה תחזה" אלא משה היה יכול וצריך לדון את העם כולו, אלא שיתרו בא וחידש סדר הנהגה חדש!