להיות עבד עברי

פרשתנו פותחת בדין "עבד-עברי". והשאלה נשאלת, הלוא עבד-עברי הוא זה שמכרוהו בית-דין בגניבתו, או שמכר עצמו מפני דוחקו, אבל כאן אחרי יציאת מצרים וקריעת ים-סוף היו בני ישראל עמוסים בכסף וזהב, כדברי חז"ל (הובא ברש"י שמות יג, יג) "אין לך אחד מישראל שלא נטל הרבה חמורים טעונים מכספם ומזהבם של מצרים", ומדוע היה כ"כ דחוף להתחיל בדיני עבד עברי*?

מסביר הרבי, שיש כאן הוראה לכל אחד ואחת, שתחילת העבודה צריכה להיות באופן של עבד עברי:

עבד – ההבדל בין עבד לשכיר הוא, שהשכיר יש לו שעות קבועות בהם הוא שייך לבעל-הבית, ובשאר היום הוא חופשי לעצמו, לעומת זאת עבד קנוי לאדונו, כלומר, שאין לו מציאות לעצמו, אלא בכל רגע הוא שואל את עצמו מה האדון רוצה ממני? וזה התחדש במתן-תורה – כי לי בני ישראל עבדים – יהודי שייך כל הזמן לקב"ה!

עברי – כפי שמצינו שאברהם נקרא "אברם העברי" ע"ש שכל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחר, ועל שמו נקראים כל ישראל 'עברים' עד שאפילו הקב"ה נקרא על שמם "אלוקי העבריים" כדברי משה לפרעה (שמות ג, יח).

כלומר, יהודי צריך להיות במצב של 'עברי', שהוא נמצא בצד אחד והעולם מצד אחר. הוא רואה הכל באופן אחר מכולם; העולם מסתכל על מה שקורה כ'יד המקרה' אבל הוא רואה בכל דבר את יד ה' ושואל את עצמו כיצד אפשר להפיק ממנו תועלת בעבודת ה'.

 

שבת שלום!

 

*) שאלה זו מסבירה גם דבר תמוה ברש"י, שמפרש "עבד עברי – עבד שהוא עברי", וממשיך ושואל: "או אינו אלא עבדו של עברי?" ומוכיח שמדובר בעבד שהוא עברי. דלכאו' מה הקס"ד שעבד עברי פירושו עבד כנעני שנמכר לעברי, והלוא כבר מצינו בפ' מקץ (מא, יב) "ושם אתנו נער עברי" שפירושו שהנער הוא עברי! וכן "עבד מצרי" (בדבה"י א' ב, לד), אלא שלרש"י הי' קשה איך ייתכן בתקופת עושר כזו עבד שהוא עברי, ולכן מחפש לפרש שמדובר בכנעני שנמכר לעברי – מציאות שהרבה יותר מסתברת בתקופה זו.

 

מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז שיחה ב'. חלק יא עמ' 97. אגרות קודש חלק יא עמ' שסה ועוד. במהלך העיבוד נעזרתי ב"נקודות לפה"ש" ו"שיחה לעם" הנשלחים במייל.