אתר השבת
"זאת חוקת התורה"
- פרטים
- קטגוריה: פרשת חוקת
- פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 08:04
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 549
"זאת חוקת התורה"
מפרש רש"י: נאמר בפרה אדומה "זאת חוקת התורה", לפי שהשטן ואומות העולם מצערים את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה. לפיכך כתב בה "חוקה". גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
ומדוע נאמר: "זאת חוקת התורה", מדוע לא: "חוקת הפרה האדומה", כמו: "זאת תורת העולה" (ויקרא ו, ב), "המנחה" (שם, ז), "החטאת" (שם, יח). אלא לומר לך שכל התורה כולה הוקשה לחוקת הפרה האדומה, חוקה היא, גזרה שאין לך רשות להרהר אחריה.
מספרים, שהיה כומר צורר, מלומד ומשכיל וחכם להרע, ששכנע את המושל לקיים ויכוח פומבי עם היהודים על הגשר הנטוי מעל הנהר השוצף וגועש, והשוטר יעמוד הכן, הראשון שיודה שאינו יודע להשיב יושלך אל הנהר בלי טענות ומענות!
הסכים המושל, ושלח להודיע לרב הקהילה. שמע הרב, וגזר יום תענית ותפילה לעזרת שמים מיד צר.
באותה עת, הגיע יהודי כפרי למכור תוצרתו בעיר והחנויות סגורות, הרחוב היהודי נטוש, אין נפש חיה. תמה, פנה לבית הכנסת, ושמע קול תחינה וזעקה. חשכו עיניו: ודאי חג הוא, ושכח. חיללו ברכיבה ומשא, עשה חגו חול! בוש בעצמו, ונכלם בבגדי החול, עלה לבית הכנסת ושאל בלחישה: "איזה חג היו?"
"חג?! יום אבל הוא!" ענוהו, וסיפרו על הגזרה.
נחה דעתו. אמר: "הביאוני לפני הרב". הודיע, שמוכן הוא להתעמת עם הכומר הצורר.
נד לו הרב: "אתה?! הן הכומר אדם משכיל הוא ויודע ספר. בקי בלשון הקודש וחכם להרע. מסתכן אתה בנפשך!"
"אף על פי כן", ענה, "הרינו מוכן ומזומן! אם אנצחו, מה טוב. אם לאו, אמרו: הדיוט שבנו ניצחת"...
יהי כן. הודיעו למושל, והמעמד זומן. במרכז הגשר נבנתה בימה, והמונים התגודדו משתי גדות הנהר. המושל ישב על כיסאו, הכומר ניצב בהתרסה, והנה עולה לגשר יהודי כפרי, לא תואר לו ולא הדר. "לא מצאו היהודים את מי לשלוח, אלא אותך? הן מתאבד אתה!" לעג הכומר בבוז.
הכפרי לא הגיב.
אמר הכומר בגבהות לב: "שאל את השאלה הראשונה, ותזכה בעוד דקת חיים".
שאל הכפרי: "אמור נא מה פרוש המילים העבריות: ,לא ידעתי פרושו?!'"
"אני לא יודע מה הפרוש", תרגם הכומר לשפה המדוברת.
שמע השוטר את ההודעה המפורשת, אחז במתני הכומר והשליכו אל המים השוצפים מתחת. כן יאבדו כל אויבי ה'!
המוני הגויים האקו בבהלה, ובקרב היהודים שמחה וצהלה. הכפרי הורכב על כתפיים והובא לבית הכנסת לתפילת הודיה בקול רינה ותודה והמון חוגג.
שאלו הרב: "אמור נא, כיצד עלה בדעתך רעיון מופלא זה?"
"פשוט מאוד", ענה, "יהודי פשוט אני, ולומד פרשה חומש ורש"י עם תרגום עברי טייטש, לאידיש המודברת. ראיתי שרש"י מפרש את המילים: ועמוק אין מראה, לא ידעתי פרושו (ויקרא יג ד). לא הבנתי מה זה, והסתכלתי בתרגום. ראיתי שהוא מודע: אני לא יודע מה הפרוש. נו, אם המתרגם אינו יודע, הכומר הרשע הזה ידע? ידעתי שגם הוא לא ידע"...
כך יש לנו לקיים את המצוות, בפשיטות ובתמימות, והולך בתום ילך בטח! (והגדת).