יהדות

קשה כקריעת ים סוף - לימור שמעוני

פרטים
קטגוריה: אמונה
פורסם בשני, 26 אוקטובר 2020 01:50
נכתב על ידי Super User
כניסות: 489

קשה כקריעת ים סוף - לימור שמעוני
לע"נ כל נפטרי ישראל ובתוכם
ז'אק-יצחק (פפה) ז"ל בן סעודה ושמואל תנצב"ה
נלב"ע יא' שבט התשס"ד- תנצב"ה

מתי זה קרה לאחרונה, שלפתע פתאום היתה הוצאה גדולה, לא צפויה, לרופא שיניים, או להבדיל- לעריכת שמחה, היתרה בבנק עומדת על הגבול, החשבון במכולת תפח, ומאיפה לוקחים את הכסף? ואז, איכשהוא, הכל מסתדר. כאילו נפתח איזה פתח בשמים, והכל בא על מקומו בשלום!
נתבונן סביב, ונשתומם. ברוסיה הגדולה אנשים עומדים בתור שעות ארוכות. תור ללחם, לסוכר, למה לא. רוסיה, המעצמה הכבירה, עם שדות החיטה של אוקראינה, בארות הנפט בסיביר, מחצבי הזהב והיהלומים, ומכרות הפחם באוראל, ברוסיה אין לחם לאכול. וכאן, בארצנו, ללא נפט ומחצבים, עם כל תחלואי המשק ועיוותי הכלכלה, אין תורים ללחם, בחסדי שמים. זוגות צעירים נישאים וברוך ה', מסתדרים. ילדים זוכים לביגוד, מזון וחינוך. ועוד היד נטויה לקליטת עליה. איך? על איזה בסיס?
לכלכלנים אין על כך תשובה. ולנו יש. אנו יודעים שפרנסתו של אדם דומה לקריעת ים סוף, ועל נס- אין שאלות. כך היא פרנסתו של אדם, וכך פרנסתה של המדינה כולה. תלויה היא בניסים, בחסדי שמים. לא זו בלבד שקריעת ים סוף היתה נס, אלא שזה היה הפתרון הרחוק ביותר מן הדעת. כאשר המצרים רדפו אחר בני ישראל, היו שחשבו להסגיר את עצמם למצרים, היו שביקשו להילחם בהם. אבל איש לא העלה בדעתו, שאפשר להיכנס אל הים ולחצות אותו – ביבשה, בחרבה!
הוא הדין בפרנסתו של אדם: "שבעה דברים מכוסים מבני אדם. ואלו הן: יום המיתה, וזמן הגאולה, ואין אדם יודע מה בליבו של חברו, ואין אדם יודע במה משתכר..." תשאלו את מרבית האנשים, האם הם חשבו ותכננו בעבר את משלח ידם הנוכחי, ותשמעו מפיהם סיפורים מופלאים כיצד הגיעו לאן שהגיעו, ואיך מצאו את מקום עבודתם. ממש כקריעת ים סוף!

ועוד השוואה בין קריעת ים סוף לפרנסה. ידוע, שהים נחצה לפני בני ישראל. אבל חז"ל אמרו שהוא נקרע לתריסר שבילים, וכל שבט עבר בנתיבו. אך גם בכך לא די. רבותינו ביארו את הפסוק "אתה פוררת בעזך ים"- שהים התפורר לפירורים, היינו שלכל אחד היה מסלול משלו, פירור פרטי בקריעת ים סוף...
לענין מה הדברים אמורים? אף לענין הפרנסה. הקדוש ברוך הוא זן את העולם כולו, בטובו. ובפרטות, ישנו "שביל לכל שבט". לחקלאים נתיב משלהם, ליהלומנים נתיב משלהם. כל מקצוע והשביל שלו. אולם גם באותו מקצוע עצמו, יכולות להיות שתי חנויות סמוכות זו לזו, האחת הומה אנשים קונים ולקוחות, והשניה מפהקת משיעמום... כל אחד- ומסלולו באותה קריעת ים סוף, "ואין אדם נוגע במה שמוכן לחברו!."
מעשה ביהודי שבא לפני הגאון הקדוש ה"דברי חיים" מצאנז זצ"ל, להתאונן על חברו שפתח מולו עסק מתחרה, והוא מזיק לפרנסתו.

שאל הרבי: "ודאי נסעת פעם בעגלה?"
אמר: "ודאי, רבי! פעמים רבות!"
"והורדת את הסוס אל הנהר, לשתות?"
"כן, רבי!"
"האם שמת לב לכך, שלפני שהוא שותה הוא בועט בנהר ברגליו הקדמיות?"
השתומם האיש. נכון הדבר, והוא לא הבחין בו! ובאמת, מה פשר הבעיטות הללו?
אמר לו הרבי: "הרי זה פשוט! כשהסוס מוריד את ראשו לשתות, הוא רואה במים את דמותו המשתקפת בהם, וחושב 
שזהו סוס מתחרה המבקש לגזול ממנו את המים הזכים של הנהר. והוא פוחד שאין בנהר די מים לשניהם. מה הוא עושה, בועט בנהר, כדי שהמים יתעכרו והסוס הזר יעלם"...
צחק האיש למעשהו של הסוס.
המשיך הרב ואמר: "אתה מבין? לא זו בלבד שהסוס השני קיים רק בדמיונו של הסוס. ולא זו בלבד שאפילו אם הסוס השני היה קיים במציאות היו בנהר די מים לשניהם, אלא שכאשר הוא מנסה לגרשו הוא מרוויח רק דבר אחד, שהוא בעצמו שותה מים עכורים, בוץ ורפש, במקום מים צלולים וזכים!"...
כי אין אדם נוגע במה שמוכן לחברו, וכל אחד- ונתיבו!.