יהדות
סוד האושר והשמחה - מתוך מאמר של הרב הירש זצ"ל
- פרטים
- קטגוריה: תורה ומדע
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 12:08
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 577
סוד האושר והשמחה - מתוך מאמר של הרב שמשון רפאל הירש זצ"ל
צא וראה בדורנו זה! דור חכם הוא אשר חדר עמוקות לתוך סודות הבריאה , אבל טרם גילה את החוק אשר לפיו ישרור שלום בין בני האדם ובעולם כולו .
(מתוך: במעגלי השנה, חלק מתוך המאמר הראשון על חג הסוכות )
צא וראה בדורנו זה! דור חכם הוא אשר חדר עמוקות לתוך סודות הבריאה , אבל טרם גילה את החוק אשרלפיו ישרור שלום בין בני האדם ובעולם כולו .
ראה את בני הנעורים. "תענוגות, בילויים ושמחות"- זוהי ססמת הדור. האמנם כדאיים כל העמל, היגיעה והבהילות של עבודת היום, וחרדת הלב בלילה, כדי להשיג את כל אלה? האמנם כדאיים אלילי נכר אלה לנטוש בשבילם את מזבח ה`? האמנם זו התכלית אשר למענה כדאי לחתור ולגלות את סודות היקום ?
הנה חוקרים ודורשים את מהלך הכוכבים, את מעמקי הים ואת בטן האדמה. כל המדינות מפתחות את התעשיה והחרושת ומדענים שוקדים על כל מיני חומרים כדי להרכיב מהם חומר חדש, וכל ענפי ההשכלה, כל התגליות וכל האמנויות, משתפים פעולה, כדי להעניק לאדם שעת תענוג עלי אדמות .
ובסיכומו של דבר, כמה שעות של תענוג, נותרות מכל זה ?
דורנו יושב על תל גבוה של אפר . למראית עין משתדל להפגין את פריחת הנעורים, אבל סימני הקמילה כבר ניכרים בלחיים החיורות ובעינים היגעות. הנוער השחית את כל הדרת הפריחה. הוא שתה את כוס התאוות עדתומה ונהנה מהכל ללא דאגת מחר וללא נקיפת מצפון .
מוריו של נוער זה פתחו לפניו אפקים חדשים במרחבי היקום, מבעד למשקפות ענק, והוכיחו לו בעליל, שח"ו איןרוחניות כלל, שהרי בעיני מלאך המוות המלאכותיות לא ראו אותם !
הם הוכיחו לו לנוער, כי אין בחירה חופשית בעולם וממילא אין מצפון. יש רק יצרים ותאוות והם מושלים בכל. ואילו מה שמכנים מצפון, אין הדעת סובלתו ואינו ראוי לתשומת לב. לא נותר איפוא אלא להפיק את מלוא ההנאה מן החיים. התאווה היא אלילת כל העולם. יש לתת איפוא חרות גמורה ליצרים וליהנות בלי כל יסורי מצפון ודאגות. יש לטעום מהכל, עד כדי השחתת כל הדר הפריחה .
לאחר מכן יושבים הם על איי האפר של שריפת תאוותיהם ,
עצובים ונכאי רוח, כשהם מגלים את חכמת הטבע הידועה ,
כי אין כל טעם לחייהם הקטנוניים בעולם הגדול הזה .
הנאתם אינה הנאה, תאוותם אין לה סיפוק ,
והם מתאוננים מרה על אשר הלכו שולל אחרי הטפשות והבערות ,
אשר לימדו אותם להאמין בעולם ותענוגותיו .
בלעג מה אומרים הם :
"לִשְׂחוֹק , אָמַרְתִּי מְהוֹלָל; וּלְשִׂמְחָה, מַה-זֹּה עֹשָׂה" (קהלת ב-ב ).
כאן מגיעה שעתם של "העורבים השחורים", הכמרים לבושי השחורים, לגשת אל הנוער המדוכדך הזה ולהורות לו את דרכם, לנפץ את אשליותיו ולבזות כל הנאה ושמחה: "כִּי-אָבַל עָלָיו עַמּוֹ, וּכְמָרָיו עָלָיו יָגִילוּ" (הושע י ה ).
תמיד מצפים הם לאבל העם, כדי למצוא אוזן לתורותיהם. עתה הם מטיפים לנוער הנואש, כי העליצות והשמחה הן לא רק הבל ורעות רוח, אלא גם חטא ופשע .
ואילו ישראל שמעו מפי הקדוש ברוך הוא: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם , לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה, חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים, לַה `" (יקרא כג לד )
ארבע פעמים חוזר הכתוב באותה פרשה (ויקרא כג) ואומר , שיש לחוג את חג הסוכות, חג בנין הסוכה עלי אדמות , בזמן שמחתנו , ודוקא בעיצומו של החודש הקדוש המתחיל עם הימים הנוראים .
כך הופרכו לדורות שתי השקפות כוזבות ,
וכך ניתן לבני האדם יסוד לאמונה בגאולה על ידי האמת האלקית :
(א ) שהשמחה עלי אדמות אינה מנוגדת למצוות הבורא, ולא עוד אלא " שהשמחה במעונו " (כתובות ח). לצד המעשים הרציניים בחיים יש מקום גם לשמחה, והמעשים הללו מגיעים לתכליתם ולשלמותם על ידי שמחה של אמיתות ה`, שהיא השמחה האמיתית, המלווה את האדם במשך כל ימי חייו - "בחודש השביעי תחוגו אותו" (שם מ"א) - כך מגיע חודש הרצינות לשיאו בחג של זמן שמחתנו ;
(ב) ברם, לשמחה זו ניתן להגיע רק בעקבות הימים הנוראים, ורק לאורם של ימי הדין והרחמים היא עשויה להשתרש בקרבנו, לקבל את אופיה הנכון ולהיות לשמחת עולם. רק לאחר שהשתחררנו מכבלי אלילי הנכר, ניתן לנו לבנות בשמחה ובשלום את סוכת חיינו עלי אדמות .
אשו של האל הזר היוקדת בקרבנו והממריצה אותנו לחיות חיי תענוגות ויצרים, היא אש זרה, טמאה, המהווה את היפוכן של הקדושה ושל מצוות ה `. על כן אין בכוחה להעניק לאדם שמחת עולם, כי אם רק גירוי רגעי, חולף, שסופו שעמום, דרדוך הנפש וחולשת הגוף למשך שנים ארוכות . נטיה זו אחרי התאוות והיצרים אינה הולמת את מהות האדם, בתור בעל נשמה, שהיא חלק אלוק ממעל . רק הבהמיות שבאדם נהנית, ואילו צלם האלקים שבו שרוי בצער ויגון .
אבל רצינותו של החודש השביעי מלכדת את האדם כ ו ל ו עם הבורא יתברך, אשר גם גופנו וגם נשמתנו הם שלו . כל הנאות הגוף, כל פיתויי החיים וכל מלוא המרץ והשאפתנות , מוקדשים לאש דת הקדושה ועומדים לשרותה , לפי הרצון החופשי הבוחר במאמר התורה ומתקדש על ידי כך ומקדש את הנאות הגוף. הקב"ה בעצמו מעניק את ברכתו לעושים את רצונו דוקא מתוך התלהבות יצרים, בכוח ובשאפתנות. הנאות וסיפוק תאוות עשויים להיות גורמים מסייעים לקיום מצוות התורה .
הקב"ה אומר ליראיו: שמחו בפריחה ,
הפיקו הנאה מן הפירות הצומחים על אדמתי ,
והיו מאושרים לפני .
שמחה כזו היא שמחת עולם ,
כי קדושה היא ומאת ה` ניתנה .
היא אינה תלויה במאורעות המתחלפים בעולם .
כל מי שיודע ומכיר כי ה` ברא את טבעו
ונתן לו רצון חופשי ונפש טהורה ,
עשוי ליהנות מן השמחה האמיתית ,
שהיא קרן אור שלוחה מן השמים בחסד ובאהבה -
"שֹׂבַע שְׂמָחוֹת, אֶת-פָּנֶיךָ ; נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח": (תהילים טז יא ).
וכל רגע חולף עלי אדמות, תוך עבודת הבורא ,
הופך על ידי שמחת מצוה זו
לחלק בלתי נפרד מן האושר
שה` מנחיל לצדיקים בעולם הבא .
אכן, ה` הוא אשר לכבודו ולשמו אנו בונים את בתינו וסוכותינו, ערינו ומדינותינו. שמו הוא המאחד והמלכד בין הבעל לאשתו, בין ההורים לבניהם, בין האחים והאחיות, בין שכני הבית ובין אזרחי הערים והמדינות. כולם עושים וממלאים את רצונו הקדוש .
בשמו וברצונו הקדוש מתאחדים ומתאגדים הכל ,
ושמו יבשר את השלום המלא ,
אשר יקיף את כל החוגים להגן עליהם ולדון אותם בצדק וביושר ,
ואשר יאחד באהבה את כל הדעות החלוקות ,
יישר את כל ההדורים ,
ישים קץ לכל המלחמות ולכל הבדלי המעמדות ,
ישכין שלום בבתים ובערים וישע במדינות ,
והשלום ישרור בעולם כולו .
דור שמתאחד תחת שלטון הבורא יתברך ,
אין קללה שורה עליו ,
ואינו נדון לחוסר אונים ולמלחמות אין קץ .
דור זה נקרא "עמו ",
והוא זכאי לנצחון הסופי ולשלום המוחלט :
"ה` עֹז, לְעַמּוֹ יִתֵּן; ה` יְבָרֵךְ אֶת-עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם." (תהילים כט יא ).