יהדות

 

אריאל כדורי, הידברות

 

 

 

אם אשאל כיצד אתם מדברים – כלומר, אלו פעולות אתם מבצעים כדי להפיק צלילים והברות המתחברות לכדי מילים – אני מניח שאיש מכם לא יצליח להשיב ולהסביר לי כיצד הוא מדבר ומפיק קולות. למרות חשיבות הדיבור עבורנו, אין לנו מושג איך אנחנו מצליחים להפיק קולות. קצת מפתיע, לא?

 

נעשה תרגיל קצר: בזמן הדיבור, נסו לחוש מה קורה בקרבכם. שימו לב לסנכרון המושלם בין איברי הגוף המשתתפים בפעולת הדיבור:

 

ודאי תרגישו שבשעת הדיבור הפה נפתח ונסגר, ושיש איברים שונים המשתתפים בפעולת הדיבור, כגון: השפתיים, השיניים, הלשון, החיך, הגרון או הלוע. לעתים גם האף משתתף בפעולה. בתהליך היצירה של כל הגה פועלים כלי דיבור מסוימים, אבל בכל ההגאים, ללא יוצא מן הכלל, משתתף איבר חשוב מאוד, שאיננו נמצא בפה או באף: הריאות – זרם האוויר היוצא מן הריאות, נדחף כלפי מעלה וננשף מן הפה בזמן הדיבור.

 

נסו לבטא קול בלי להוציא אוויר מן הריאות. האם הצלחתם?

 

תהליך הדיבור מתחיל במוח, בו נוצרות המילים ושם הן מתורגמות לאותות עצביים המפעילים את מכלול השרירים היוצרים קול. שיתוף פעולה בין מספר איברים בגוף וסנכרון מושלם ביניהם יוצרים הפקת קולות.

 

שימו לב, מדובר בפעולות מורכבות, שאותן אנו מבצעים בצורה אוטומטית, ואף זכינו שתהליך זה מוטבע בנו ללא קושי או מאמץ מצדנו. "תקלה" אחת קטנה  עלולה להוביל לקשיים בשפה, כגון גמגום או, חלילה, אילמות...

 

האם פעם חשבנו במה כרוך תהליך הדיבור? מי הוא שתכנן תהליך זה? האם פעם הערכנו והודינו לבורא עולם על היכולת שלנו לדבר ולתקשר עם הסביבה, יכולת שאינה מובנת מאליה?

 

 

 

 

ישנם הרבה סוגים של חוטים חזקים, כמו: כבלי פלדה, חבלים, חוטי דייג ועוד. חוטים חזקים עשויים ממגוון חומרים כמו: ניילון, פלדה, פלסטיק, קוולאר (סיב סינתטי) ועוד. אם כן, לדעתכם, מהו החוט החזק ביותר בעולם? חלקכם ודאי תמהים לנוכח השאלה, אבל התשובה מפתיעה עוד יותר: החוט החזק ביותר בטבע ביחס לעוביו – הוא קור העכביש! עד היום לא הצליח המדע המשוכלל למצוא חוטים בעובי דק כשל קורי העכביש, שיוכלו לשאת עליהם משא דומה.

 

קורי העכביש הם החזקים שביצירות בעלי החיים. הם עשויים ממשי, שאותו העכביש מייצר בבלוטות מיוחדות הנמצאות בבטנו. בנוסף לגמישותם של קורי העכביש, הם מצטיינים בחוזקם ובקושיים הרב: בעוד שעובי קור ממוצע הוא כעשירית מהעובי של שערת אדם, חוזק הקוטר שלו הוא עצום, למשל פי כמה מהחוזק של חוט פלדה באותו הקוטר!

 

רגע, אם זה חוט כל כך חזק, אז איך זה שאנחנו יכולים לקרוע אותו בקלות? ההסבר פשוט. קור העכביש הוא החוט החזק ביותר ביחס לעוביו! כלומר, קור העכביש הוא דק מאד, ולכן אנחנו יכולים לקרוע אותו בקלות – אבל אם נצרף הרבה קורי עכביש אחד לשני ונעשה מהם חבל – זה יהיה חבל חזק מאד!

 

 

העכבישים משתמשים בקורים לא רק ללכידת הטרף, אלא גם למעבר ממקום למקום, ליצירת פקעות ביצים, לסגירת פתחים ועוד. העכביש יכול לגלוש מהתקרה לרצפה על קור שהוא מוציא באותו הרגע, תוך כדי הגלישה!

 

רגע, וכיצד כיצד העכביש עצמו לא נדבק לקורים שאותם הוא מניח? כיצד לא מסתבכים העכבישים ברשת של עצמם?

 

העכביש לא מסתבך בקורים שהוא טווה, מכיוון שהרגליים שלו שמנוניות. שמנוניות הרגליים מבטיחה שרגליהם של העכבישים יחליקו על הקורים שברשת, כך שהם לעולם לא יילכדו בה בעצמם.

 

מספיק לראות את הקורים שלהם, כדי להתפעל מהחוכמה שהבורא צייד אותם, לטוות קורים כדי ללכוד את החרקים המעופפים הקטנים. ואני שואל, מי לימד אותם לטוות? האם במוח הקטנטן של העכביש יש ''שכל'' לשמור על חייו בדרכים כה מתוחכמות, או שהדבר מעיד בבירור על הבורא שצייד אותו בכל הדרוש לו? 

 

כן, חברים, גם מהיצור הקטן ביותר אנחנו יכולים ללמוד את הדברים החשובים ביותר – לראו ת את כוחו וגדולתו של בורא העולם!

 

 

 

בריאת העולם היא נושא שעד היום חוקרים ומנסים לפענח אותו. אז מהו המפץ הגדול, וכיצד היהדות מתייחסת לרעיון זה? 

 

בפרשת הבריאה, ביום הראשון, אומרת התורה "וַיֹּאמֶר אֱלֹקים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר" (בראשית א', ג'). מהו האור הזה, מהיכן הוא הגיע? אם תאמר שמדובר באור השמש, זה לא ייתכן, שהרי רק כמה פסוקים לאחר מכן נאמר שביום הרביעי אלוקים ברא את המאורות הגדולים: את השמש והירח. אם כך, מהו האור שנברא ביום הראשון?

 

בספר הזוהר אומר רשב"י, שהאור הזה הוא בעצם מה שהמדענים גילו במאה השנים האחרונות, אותה תיאוריה שקיבלה את השם "המפץ הגדול". על פי תיאורית המפץ, היקום הופיע כאשר הייתה התפרצות אדירה, פרץ אור גדול של אנרגיה, שהלכה ועברה תהליכים שונים עד ההתגשמות של כל החומר. כך נוצרו כל הגלקסיות וכל הכוכבים.

 

אומר רשב"י: בשעה שהקב"ה ביקש לברוא את העולם, הוא הוציא אור אחד סתום (גנוז) שהתפרץ החוצה. מאותו האור, יצאו והאירו כל האורות שהתגלו... היקום נברא כתוצאה מהשתלשלות של יקומים רוחניים יותר ורוחניים פחות, עד התגשמות של חומר. מסיים  הזוהר: ועשה האומן (כינוי לבורא עולם) אור שאינו מאיר ועשה את העולם התחתון, העולם הגשמי שאנו עדים לו כיום.

 

ניתן לראות שתיאורית המפץ הגדול לא רק שאינה סותרת את היהדות, אלא מתאימה למה שכתבו הרבה מפרשים, שהקב"ה ברא את העולם באור ראשוני אדיר, ויצר את העולם והכוכבים מחומר ראשוני...

 

מהיכן הגיע האור? ששואלים אנשי המדע, מהיכן ההתפרצות של אותה אנרגיה אדירה? אותו פרץ אור גדול, מהיכן זה בא? אין להם תשובה! פרופ' הוקינג מציין: "הבריאה נמצאת מחוץ לתחומי הפיזיקה הידועים לנו". אצלנו בתורה כתוב: "בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א', א') וכאן נמצאות כל התשובות...

 

 

 

 

הגוף שלנו הוא מוצר יקר לאין ערוך. בורא עולם שומר עלינו מכל משמר, והוא זה שיצר בגופנו מנגנונים שונים, שאינם מאפשרים לאדם באופן מודע להפסיק את פעולתה של אחת ממערכות הגוף החיוניות, ובכך להזיק לעצמו.

 

למשל, אדם מדוכא עלול להחליט שאינו רוצה לנשום עוד, ובכך לסיים את חייו. אבל בורא עולם לא מאפשר זאת! אותו אדם יכול לעצור את נשימתו רק לדקות ספורות.

 

מהו התהליך המתרחש בגופנו?

 

הנשימה עושה 2 פעולות: מכניסה חמצן ופולטת פחמן דו-חמצני. כאשר אנו מפסיקים לנשום, בין אם זה רצוני ובין אם לא, תהיה עליה בשיעור הפחמן הדו חמצני. כאשר מצטבר הפחמן הדו חמצני, מופעלים קולטנים במוח, ואז המוח "מחייב" את האדם לנשום. כלומר, המוח דואג לכך שהאדם לא ימות והאדם אינו יכול להתנגד לזה. זהו מנגנון פנימי שיצר הבורא על מנת להגן על החיים.

 

 

 

באותה מידה יש שליטה תת-הכרתית בשינה ובעירות. אדם אינו יכול להימנע משינה לפרק זמן בלתי מוגבל. יש לנו מנגנון פנימי שמסדיר את המערכת מעבר לרצון שלנו, זהו צורך הכרחי לקיום האדם.

 

אין ספק, האדם נברא בחכמה ובתבונה כה נפלאה, עם מערכות מתואמות ומשולבות להפליא, כל איבר במקומו המתאים. כל חומר במינון מדויק, כל פעולה בעיתוי המתאים...

 

 

 

 

אם אספר לכם שקיים סיכוי של אחוז אחד קטן, שבבניין בו אתם מתגוררים ישנה פצצה הרסנית ביותר שתתפוצץ בזמן כלשהו בעתיד, האם יש מישהו מכם שהיה לוקח סיכון ולא היה מנסה לאתר את הפצצה ולפנותה בהקדם?

 

אין לי ספק שכולכם הייתם מחפשים מיד במרץ את הפצצה, גם אם היה מדובר באחוז הסיכון הקטן ביותר.

 

מהו הנמשל?

 

זוהי פנייה לכל אחי שאינם שומרי תורה ומצוות, בטענה פשוטה: במידה ויש אחוז אחד קטנטן שאני צודק ואכן יש בורא לעולם המדהים בו אנו חיים, שמספק לנו חיים, פרנסה, בריאוּת ועוד, שהורה לנו כיצד להתנהג על פי ספר הוראות יצרן, ובהתאם לכך הוא מעניק שכר ועונש – האם זה לא מספיק חשוב ורציני כדי שתיקחו אחריות על החיים שלכם? 

 

אני לא מצפה מאתאיסט לרוץ לחנות הקרובה ולקנות תפילין, אבל הייתי מצפה מאדם אינטליגנט לחקור, להעמיק ולברר ככל שידו משגת, יהיו המסקנות אשר יהיו. מדובר בחיים שלו, "בפצצה מתקתקת"! מדובר בעניין בעל משמעות אדירה לכל אחד מאתנו, בעולם הזה ובעולם הבא.