חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – חג השבועות

ב"ה

דבר החסידות – חג השבועות

לעילוי נשמת זקני היקר ספרא וסייפא, מנקיי הדעת שבירושלים, הרה"ח ר' פינחס נחום ב"ר יוסף לייב המבורגר ז"ל – במלאת שנה לפטירתו, ה' סיון, ערב חגה"ש, ה'תש"פ. ומ"כ בהר הזיתים עיה"ק ירושלים תובב"א. ת.נ.צ.ב.ה.

 

"קבלת התורה" כיצד?

 

סיפר לנו הרב משה ארנשטיין, ראש ישיבת תומכי תמימים נתניה:

בשנת תשמ"ט זכינו לשהות בחצרות קדשו של הרבי.

עבודתו של הרבי בימי ערב חג השבועות היתה עמוסה ביותר. אח"כ הגיעו שני ימי החג, בהם הרבי היה ער בלילות (כמנהג נשיאי חב"ד) וגם אמר שיחה ביום א' של היו"ט אחה"צ. וביום השני, שחל בשבת, התוועד הרבי פעמיים הן אחה"צ והן בערב. עשינו חשבון שהרבי כמעט ולא הספיק לנוח במשך ארבעה ימים רצופים.

אחרי סיום ההתוועדות, במוצאי החג, עמד הרבי וחילק 'כוס של ברכה' עד אחרי 2 לפנות בוקר. ואז יצא מביהכנ"ס תוך כדי עידוד השירה.

אני וחברי יצאנו גם כן. ותוך כדי שאנחנו עוברים לכיוון הרחוב על יד חדרו של הרבי – הבחנו שהוילון מוסט הצידה, ואז ראינו (דרך החלון) את הרבי נשען על הסטענדר בחדרו הק', לפניו ספר גדול ממדים (כמדומני שולחן ערוך גדול) ושקוע בו בעיון.

והגע עצמך, אחרי ימים ושעות רצופות של התוועדות וקבלת קהל – הרבי לא התיישב לרגע אחד לפוש קמעא מעמל היום, וטרם הספקנו להגיע מביהכנ"ס עד לרחוב הספיק כבר הרבי לחזור לספריו האהובים...

(שמעתי מפיו בהתוועדות 'זום' לשלוחים של ערב שבועות שנה שעברה. רשום ע"פ זכרוני)

 

~~~

שלשה שמות החג

לחג השבועות ישנם שלשה שמות במסורת ישראל:

א)   זמן מתן תורתנו  (נוסח התפלה והקידוש).

ב) חג השבועות  (פ' ראה טז, י).

ג) יום הביכורים  (פינחס כח, כו).

וההבדל ביניהם:

א)    זמן מתן תורתנו – היה כבר בשנה הראשונה ליציאת מצרים, שאז ניתנה התורה.

ב)    חג השבועות – שהוא על שם ספירת שבעה שבועות – היה רק בשנה השנית ליצי"מ, כי בשנה הראשונה היה מ"ת, לא בסיום שבעה שבועות, אלא ביום נ"א לעומר (שהרי יצאו ממצרים ביום חמישי בשבוע ומ"ת היה בשבת – ראה שו"ע אדמו"ר הזקן ריש סי' תצד).

ג)     ויום הביכורים – התחיל רק בכניסתם לארץ, לסוף ארבעים שנה, שאז נתחייבו בביכורים (קידושין לז, ב).

 

וביאור שלושת דרגות אלה בעבודת ה':

א)    ההקדמה הראשונה הנצרכת לעבודת ה' היא החסד חינם של הקב"ה, שנותן לנו אפשרות לעבוד אותו (כי הלוא אין ערוך נברא לבורא) ונקרא בשם "אתערותא דלעילא", שהקב"ה מעורר את היהודי לעבוד אותו.

ב)    אחר כך מגיעה עבודת האדם בשתי דרגות: אחת היא יושבי אהל, שלהם קל יותר לעבוד את ה' [וכידוע שלכן לא רצו המרגלים להיכנס לארץ, כי העדיפו להישאר בדרגה של "יושב אהל" וחששו מעבודת האדמה שהיא "ארץ אוכלת יושביה"].

ג)     והשניה היא בעלי עסק, שהם עובדים את ה' באופן של "כי שרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל", שצריכים להתמודד עם ענייני העולם ולהתגבר עליהם [ובאמת לכל יהודי יש בד"כ את שני השלבים האלה, מן הקל אל הכבד: בתקופה הראשונה של חייו (בבחרותו) הוא יושב אהל, ואח"כ צריך לצאת לעולם – בעל עסק].

וזהו הרמז בשלשת השמות של חג השבועות:

א)    תחילה היה "מתן תורה", הרומז שהקב"ה נתן לנו מתנה שנוכל לעבוד אותו, כידוע שבמתן תורה היה ביטול הגזירה*, ומכאן ואילך "תחתונים יעלו לעליונים". וזה היה כבר בשנה הראשונה של יציאת מצרים, עוד לפני ה'עבודה' של בנ"י (כנ"ל שהתורה לא ניתנה לסוף "שבעה שבועות"), כי הכל בחסד חינם.

ב)    אחר כך היה "חג השבועות" – שעניינה "אתערותא דלתתא" עבודתם של בני ישראל בבירור המדות למשך שבעה שבועות, אבל כל זה היה במדבר, כאשר בנ"י היו בדרגא של "יושבי אהל" – המדרגה הקלה יותר בעבודת ה'.

ג)     אחר כך הגיע "יום הביכורים" – כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ישראל [ישראל בגי' ע"ש "כי שרית עם אלקים" – אלקים בגי' הטבע] שעסקו בעבודת האדמה ועניינים גשמיים – אז הגיעו למדרגה עליונה יותר, להפוך את הגשמיות (את הפירות המובחרים ביותר, כידוע ש"אין מביאים מפירות שבעמקים כו'" – בכורים פ"א מ"ג) ולהביאם ביכורים לה'.

 

שבת שלום וחג שמח!

ובלשון הרב: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

 

מבוסס על: חלק האחרון מרשימת פסח תש"א, ניצא. רשימות חוברת לח בסופה (נד' בס' רשימות ח"ב עמ' 15 ואילך, וכן ב"אוצר רשימות" עמ' רלה ואילך). העיבוד בסיוע "פנינים עה"ת והמועדים", היכל מנחם תשס"ה, עמ' רלז-ט.

 

______________

*)  שמו"ר פי"ב ג: "משל למה"ד למלך שגזר ואמר בני רומי לא ירדו לסוריא ובני סוריא לא יעלו לרומי, כך כשברא הקב"ה את העולם גזר ואמר השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם. כשביקש ליתן התורה בטל גזירה ראשונה ואמר התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים", ומוסיף "ואני המתחיל", היינו שהיה זה מצד למעלה.

 

--

 

 

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

 

שיעורים לנשים  |  מדרשיית נוער   מועדון לילדים  |  שיעור לעולים  |  ביקורי בית  |  מסיבות בחגים  |  דוכן תפילין ונרות שבת  |  התוועדויות  |  סדנאות מגוונות  |  תהילים לבנות   בדיקת תפילין ומזוזות  |  מכתבי יום הולדת   קייטנת גן ישראל   שיעור רמב"ם  |  הפצת חומר לשבת וחגים  |  מסיבות ראש חודש  |  ועוד

 

כתובת: רחביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.