חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – חג השבועות
- פרטים
- קטגוריה: שבועות
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 14:37
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 587
ב"ה
דבר החסידות – חג השבועות
החידוש דמתן תורה
במסכת פסחים (סח, ב) מסופר שרב יוסף ביקש בחג-השבועות שיכינו לו "עגלא תילתא" [=עגל משובח], כי "אי לאו האי יומא דקא גרים – כמה יוסף איכא בשוקא", כלומר, לולא ניתנה התורה הייתי סתם עוד יוסף מהשוק. ובלשון רש"י: "אי לאו האי יומא – שלמדתי תורה ונתרוממתי".
וצריך להבין: אם רב יוסף בא לשבח את מעלת לימוד התורה, שבזה הוא שונה מכל בני השוק, אז למה זה דווקא 'האי יומא' –יום מתן תורה, הרי גם לפני מ"ת למדו בני ישראל תורה, כמאמר רז"ל (יומא כח, ב) "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם; היו במצרים ישיבה עמהם . . אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה וכו'"!
אלא: אחד החידושים של מתן-תורה הוא, שהתורה והמצוות שלפני מ"ת היו בגדר של "אינו מצווה ועושה" ואחרי מ"ת מצווים ועומדים אנו. וכתוצאה מכך יש עוד הבדל: שלפני מ"ת היה קיום המצווה רק מצד ה'גברא' – שהן פעלו על האדם העושה אבל לא על החפץ*. משא"כ אחרי מ"ת יש חלות של מצוה על ה'חפצא', כי רק ציווי הבורא פועל שינוי בחפץ הגשמי - שיהיה חפצא של קדושה.
[על-פי-זה גם מובן, שכאשר אברהם אבינו רצה להשביע את אליעזר, אמר לו "שים נא ידך תחת ירכי" כדי להשביעו בנקיטת חפץ של מצוה (שבועות לח, ב), ולכאורה הרי זה היפך הצניעות, וכיון שא"א קיים את כל התורה היו לו כמה חפצי מצוה שיכל להשביע בהם את אליעזר?
וההסברה כנ"ל, כיון שקיום המצוות של אברהם לא היה מצד ציווי הבורא – לא היה בהם כח לשנות את החפץ לקדושה, חוץ ממצוות מילה שעליה נצטווה הרי היא נהיתה חפצא של מצוה**]
וכמו שהוא לעניין קיום המצוות כך הוא לגבי לימוד התורה – שגם לפני מ"ת היו בנ"י תלמידי-חכמים אבל זה רק היה בגדר של 'מעשה נברא' שהתורה נקלטה במוחם אבל לא פעלה שינוי עצמיבנפשם שזה נעשה רק ע"י ציווי הבורא.
וזהו מה שאמר רב יוסף "אי לאו האי יומא דקא גרים" – "שלמדתי תורה ונתרוממתי", כי אילמלא ניתנה תורה גם הייתי לומד תורה, אבל היא לא היתה מרוממת אותי מעל אנשי השוק, כי לא היתה לה אפשרות לפעול על העולם ולשנות את מהות האדם.
וזה החידוש של מתן תורה – "אתה בחרתנו מכל העמים . .ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך . . ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת"!
שבת שלום וחג שמח, ובלשון הרב: קבלת התורה בשמחה ובפנימיות!
מבוסס על: לקוטי שיחות חלק טז, יתרו שיחה ג (עמ' 211 ואילך. ובמתורגם ללה"ק עמ' 225 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "פנינים עה"ת והמועדים" (היכל מנחם תשס"ה) עמ' רמ-רמא.
______________
*) לדוגמא: עבודת ה'מקלות' של יעקב אבינו שהם היו במקום הנחת תפילין שלנו (זהר ח"א קסב, א) הרי המקלות נשארו מקלות, ללא כל קדושה (ראה תורה-אור לאדמו"ר הזקן פ' ויצא כג, ג) – ראה לקו"ש ח"ג פ' לך עמ' 758.
**) ואעפ"כ כותב הרמב"ם (פיה"מ ספ"ז דחולין) "אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו ע"ה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני שהקב"ה ציווה אותנו ע"י משה רבינו שנימול", אף שציווי הקב"ה לאברהם היתה "אתה וזרעך אחריך לדורותם" – כי שלמות העניין של קדושת חפצא (גם במצוות מילה) היא דווקא אחרי מ"ת, ואחד הטעמים י"ל – שאינו דומה ציווי בנבואה לאברהם, של מצוה פרטית לאיש פרטי, לציוויים של הקב"ה במ"ת ע"י משה רבינו, כשניתנו כל תרי"ג מצוות לכל ישראל.