חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – פרשת פינחס – י"ז בתמוז

ב"ה

דבר החסידות – פרשת פינחס – י"ז בתמוז

 

מועט המחזיק את המרובה

בפרשתנו (ריש פרק כח) נאמרה פרשת התמיד: "את קרבני לחמי לאישי ריח ניחוחי תשמרו להקריב לי במועדו" וממשיך "את הכבש אחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

אף-על-פי שהקרבן היה רק בבוקר ובין הערביים הרי הוא השפיע על כל היום והלילה, כמאמר רז"ל (תנחומא פרשתנו) "תמיד של שחר היה מכפר על עבירות הלילה, ותמיד של בין הערביים על של יום". ויש לומר, שזהו גם עוד הסבר מדוע נקרא שמו קרבן תמיד – כיון שהוא משפיע עלכל הזמן.

פרשה זו קוראים לעולם בסמיכות לי"ז בתמוז. אחד מחמשת הדברים שארעו לאבותינו בשבעה-עשר בתמוז, הוא "בטל התמיד" (תענית פ"ד מ"ו). וכיצד מתקנים את "ביטול התמיד" – ע"י לימוד פרשת התמיד, כידוע ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" ולכן קוראים פרשה זו ולומדים אותה (בשיעור חומש היומי) בתקופה זו. 

ובכלל ביטול הגלות הוא, כדברי הכתוב (ישעיה א, כז) "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", שהם: א) לימוד התורה ("משפט"),  ב) מעשה הצדקה.

ובשניהם יש גם כן עניין דומה לקרבן התמיד:

בלימוד התורה:  כל יהודי חייב ללמוד לפחות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" (מנחות צט, ב. שו"ע הל' ת"ת) – בדוגמת קרבן התמיד: כבש בבוקר וכבש בין הערביים.

וידוע פתגם רבותינו נשיאינו, שגם יהודי כזה שהחיוב שלו הוא רק פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – הרי ה"פרק אחד" צריך לפעול עליולכל היום: שכל רגע של היום יהיה חדור בלימוד התורה.

במצוות הצדקה:  על ידי שנותנים צדקה – הרי "החיית את נפש העני" (תנחומא משפטים טו) לכל משך הזמן שלאחרי זה, שהרי אם חסר לו החיות לרגע אחד ח"ו הרי נפסק כל ההמשך שלאחריו, ונמצא שגם מצוות צדקה פועלת על כל היום ויתרה מזו – כל המשך חייו של העני.

וע"י ההוספה בתורה ובצדקה נזכה שייהפכו ימים אלו לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ובקרוב ממש.

 

שבת שלום!

 

מבוסס על: "דברי כיבושין" י"ז בתמוז ה'תשל"ט. נדפס בלקוטי שיחות חלק כג, בהוספות (עמ' 270 ואילך). הרעיון לעיבוד מספר "מעיין חי" ח"ט עמ' 106-7.

______________

*)  להעיר ממרז"ל (סנהדרין לז, במשנה) ש"דמו ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם", ו"כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא".