חגים ומועדים וימים מיוחדים
דבר החסידות – פרשת מקץ – חנוכה
- פרטים
- קטגוריה: חנוכה
- פורסם ברביעי, 28 אוקטובר 2020 13:46
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 452
דבר החסידות – פרשת מקץ – חנוכה
לגבור על קליפת יון
הפעם ברצוני לשתף אתכם בקטע מדרשה שנשא הרבי בחנוכה תרצ"ו, בדיוק לפני 80 שנה, בבית כנסת ברחוב ראדזיע 17 בפריז:
בחנוכה אנו חוגגים את נצחון בית חשמונאי על היוונים. מן הראוי איפה להתבונן בשורש קליפת יון.
"יון" בתנ"ך פירושו טיט כנאמר (תהלים סט, ג) "טבעתי ביון מצולה", דהיינו מים מעורבים בעפר. והרי ידוע מאמר רז"ל (ב"ק יז, א) "אין מים אלא תורה", אבל כאשר התורה מעורבת בחומריות הרי זה טיט [=בוץ], כלומר כאשר התורה שאדם לומד אינה מזככת ומעדנת אותו אלא הוא נשאר מגושם כמו קודם – הרי היא דומה לטיט.
וזה מרומז באותיות י'ו'ן' שהאות יו"ד היא קצרה ואח"כ הוא"ו יורדת יותר והנו"ן-סופית יורדת עוד יותר, כי טבע הטיט שהוא מושך את הבן-אדם למטהוהוא הולך וטובע בו (כמסופר על מלך סדום, שרק בנס יצא מבארות החמר שנפל בהם – רש"י לך יד, י), כך חכמת יון, שהיא פילוסופיה ללא קדושה, וכן לימוד התורה ללא קדושה – מושכת את האדם מטה מטה*.
ולכן היונים טימאו את כל השמנים שבהיכל, כי שמן מראה על חכמה (כנוסח הפיוט על בר יוחאי שנמשח ב"שמן ששון" מחבריו) והיוונים הסכימו שילמדו תורה אבל רצו לטמא את חכמת התורה, שזה הפירוש "להשכיחם תורתך": שישכחו שהיא תורת ה' וילמדו אותה רק בתור פילוסופיה.
והנצחון עליהם הוא למצוא פך שמן שחתום בחותמו של כהן גדול, דהיינו נקודת הנשמה של היהודי (שנקראת "בת כהן") שהיא טהורה ושום כח בעולם לא יכול לטמא אותה וזוהי עבודתנו – לגלות את עצם הנשמה שבכל יהודי.
שבת שלום, חודש טוב וחנוכה שמח!
מבוסס על: רשימת "מאי חנוכה" שהרבי כתב בראשה "חנוכה, תרצ"ו. [מקצתו בביהכנ"ס 17]" היינו שחלקה נאמרה על ידו בבית הכנסת שברחוב ראדזיע 17 בפאריז. נדפסה (בתוספת הערות ומקורות) ב"אוצר רשימות" (קה"ת תשס"ח) עמ' קצג ואילך.
______________
*) ובסגנון הקבלה והחסידות: יו"ד מורה על נקודת החכמה והיו"ד של יון היא חכמת הפילוסופיא שנגד היו"ד דקדושה, וכאשר אדם נמשך לזה הוא מתחיל עם דעות נפסדות ואח"כ יורד למטה יותר – שממשיכו למדות, כידוע שאות וא"ו מורה על ששת המדות, היינו שגם המדות שלו מושפעות מהקליפות, ועד שממשיכו לאות ן' שהוא למטה מטה, כידוע בענין גרשון שנקרא כן ע"ש גרש ו"ן; שהוא מגרש החיצונים וזהו על פי אהרן הכהן וכמו"כ גירוש חכמת יון הוא ע"י החשמונאים בני אהרן.