חגים ומועדים וימים מיוחדים

דבר החסידות – ראש השנה שחל בשבת

פרטים: קטגוריה: ראש השנה; פורסם בחמישי, 29 אוקטובר 2020 19:48; נכתב על ידי Super User; כניסות: 1100

ב"ה

דבר החסידות – ראש השנה שחל בשבת

לכבוד שבת קודש אותיות לשמוע קול שופר

אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הפליג פעם במעלתו של יום השבת ואמר "מה שפועלים בראש השנה ע"י תקיעת שופר פועלים בשבת קודש ע"י אכילת קוגל [=פשטידה]!"

- שאלוהו: אם כן, מדוע עלינו לתקוע בשופר בראש השנה? נאכל קוגל!

- השיב הרבי: אכן כך אנו עושים בפועל – כשראש השנה חל בשבת אנו אוכלים קוגל ולא תוקעים בשופר!...

(מפי חסידים. הובא ב'שיחת השבוע' גל' 662, כ"ט אלול תשנ"ט)

~~~

השופר והשבת

ידועים דברי המשנה (ר"ה רפ"ד) "יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה".

והטעם מבואר בגמרא (כט, ב): "דאמר רבה . . שמא יטלנו בידו וילך אצל הבקי ללמוד ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים".

ולכאורה תמוה:

א) איך ביטלו מצוות עשה מן התורה של תקיעת שופר, בגלל "גזירה דרבה"* שהיא מדרבנן?

ב) ובפרט תמוה: הרי החשש "שמא . . ילך אצל הבקי ללמוד" שייך בעיקר אצל עמי הארץ ופשוטי העם, ואיך מנעו את מצוות שופר בשבת מכל החכמים והצדיקים שבכל הדורות בגלל חשש שיהודים בודדים עמי הארץ יטלטלו את השופר?

ג) במיוחד קשה הדבר, על פי הידוע שעיקר העבודה של ר"ה היא הכתרת הקב"ה למלך, וזה נעשה על ידי השופר כדברי הגמרא (שם טז, א. לד, ב) "אמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני עליכם . . ובמה בשופר"**, ואם כן איך בכלל פועלים בשבת את עניין הכתרה ללא תקיעת השופר?

אלא, מבואר בחסידות, שהדבר יובן במשל ממלך בשר ודם, להבדיל:

הסיבה שמלך צריך את הכתרת העם, הוא מכיוון שהמלך הוא מרומם ומנושא מכל העם, כמו שנאמר בשאול (ש"א ט, ב) "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", כלומר, שה'לב' שלו ('שכמו') היה גבוה מה'ראש' של העם. ומכיוון שכן המלך מצד עצמו לא מעוניין להשפיל את עצמו ולרדת למלוך על העם.

[בניגוד למנהיגים שאנחנו מכירים, שמחפשים למלוך, שזה מראה על נחיתותם הפנימית שהם רוצים להשתלט על אחרים – מלך אמיתי אינו רוצה לשלוט]

ולזאת צריך את הכתרת העם, שיעוררו אצלו את הרצון למלוכה.

מכך מובן בכל שכן וקל וחומר – במלכותו של מלך מלכי המלכים, המרומם ומנושא באין-ערוך מהנבראים, שיש לעורר אצלו כביכול את הרצון למלוכה. והיינו לגרום לקב"ה עונג בקיום העולם.

ואיך גורמים כביכול תענוג למעלה? ע"י השופר! תקיעת השופר מבטאת את הצעקה הפנימית של היהודי מעומק נשמתו, המגיעה עד פנימיותו ועצמותו של הקב"ה כביכול. וזה מעורר למעלה רצון חדש למלוכה והקב"ה נענה לבקשתם של בנ"י "מלוך על כל העולם כולו בכבודך".

אך כאשר ראש השנה חל בשבת – אין צורך לעורר את העונג למעלה, שכן השבת עצמה היא עונג, שכן היא באה לאחר סיום המלאכה ("ויכל אלקים גו'") והעונג שנעשה למעלה אחרי המלאכה שהושלמה חוזר על עצמו בכל שבת ושבת [כמו שאומרים בברכת יוצר "לא-ל אשר שבת מכל המעשים . . תפארת עטה ליום המנוחה ענג קרא ליום השבת"].

על פי זה מובן למה דחו חז"ל את מצוות תקיעת שופר, כיון שהעניין הרוחני (הרצון למלוכה) נפעל מעצם יום השבת, ולכן די בחשש בעלמא ("גזירה דרבה") כדי לדחות את תקיעת שופר.

ובשנה זו כל ההשפעות באות מלמעלה מתוך עונג שבת ומתוך מנוחה ושמחה.

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!

תהא שנת פלאות אראנו***

מבוסס על: לקוטי תורה דרושי ר"ה נו, א. וראה בארוכה התוועדות ש"פ נצו"י התשמ"ט (תו"מ ה'תשמ"ט ח"ד עמ' 341 ואילך) ושם מבואר גם מדוע במקדש היו תוקעין גם בשבת. העיבוד והתימצות בסיוע מאמרו של הגה"ח הרב יואל כהן "ראש השנה שחל בשבת", 'מעיינותיך' גליון 10, שיחת השבוע גליון 662 מדור 'דרכי החסידות' (הר"מ ברוד).

______________

*) ולהעיר מ"חידוש מפתיע" (ל' הרבי באג"ק ח"ב עמ' רמג) של אדמו"ר הזקן בשולחנו (סי' תקפח ס"ד) שטעם האיסור דתקיעת שופר בשבת הוא "משום עובדין דחול . . ולמה אין דוחין איסור קל כזה מפני מ"ע של תורה כמו שדוחין אותו בכל י"ט של ר"ה הואיל ואין בו שבות גמור? . . גזרה שמא יטלנו בידו כו'". וראה בארוכה רשימות חוב' ס' מדוע צריך את שני הטעמים – גם עובדין דחול וגם גזירה דרבה [ועוד חזון למועד לסכם סוגיא זו].

**) וכמ"ש הרס"ג (הובא באבודרהם בטעמי התקיעות – "הענין הראשון") שאחד הטעמים דתק"ש הוא לפי ש"כן עושין המלכים בתחלת מלכותם שתוקעין לפניהם בחצוצרות ובקרנות להודיע ולהשמיע בכל מקום התחלת מלכותם".

***) ע"פ שיחת ש"פ ויגש ה'תנש"א הע' 94 בשוה"ג. נד' בתורת מנחם התוועדויות תנש"א ח"ב עמ' 94-5. ויה"ר שכשם שנתקיימו דברי הרבי "תהא שנת אראנו נפלאות" בשנת תנש"א במלחמת המפרץ – כן יתקיימו דבריו הק' "אראנו פלאות" ועוד לפני תשפ"א יוציאנו ה' מאפילה לאורה וביו"ט של ר"ה דשנת אראנו פלאות נשמע תקיעת שופר בביהמ"ק השלישי ("במקדש היו תוקעין") משופרו של משיח צדקנו.

צעירי חב"ד – סניף מרום כנען

בהנהלת הרב חיים ודבורה זילבר

כתובת: רח' ביאליק 199/3, הר כנען, צפת

כתובת המקלט: רח' זמיר פינת אלכסנדר פצ'רסקי (ע"י המתקנים) איביקור, צפת.

טלפון: 0506-737410

מייל: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

תוכלו לראות תמונות מהפעילות בסניף ע"י הקשה בגוגל 'צעירי חב"ד מרום כנען'.