מאמרים
עונג קרא ליום השבת (פרשת בהר) / הרב פינטו שליט"א, שובה ישראל
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים לכבוד שבת קודש
- פורסם בראשון, 02 אוגוסט 2020 00:10
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 443
עונג קרא ליום השבת (פרשת בהר) / הרב פינטו שליט"א, שובה ישראל
נצטוינו בפרשתנו על שמירת השבת "את שבתותי תשמורו" דרשו חז"ל, מעשה בחכם שהלך לעיר אחת וראה שם יהודי עשיר ששלחנו מזהב, שששה עשר בני אדם צריכים להרימו, אמר לו: בני, כיצד זכית לכל העושר הזה? אמר לו: בזכות שהייתי מכבד את השבת. מעלת כיבוד שבת המלכה, גדולה ועצומה, וממנה מושפע ברכה וטובה לכל השבוע.
אמרו חז"ל, כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מיצרים )שבת קי"ח.( מחויב כל אדם לדאוג בכל כוחו, לא רק על שמירת השבת כהלכתה, אלא שכל יהודי הנמצא בקרבתו יחוש את עונג השבת הממלא אותו. ולכן, נאמר, "כל המענג" דהיינו, שפועל על אחרים שיענגו אף הם את השבת, או אז ברכת ה' חלה על ראשו ללא מיצרים וללא גבול. ואינה נעצרת כשאר הדברים שנבראו בעולם, שלכל דבר יש סוף וגבול. זהו הכח המופלא של עונג שבת.
ידועים דברי הגמרא במסכת ברכות, שכאשר קובעים שעה לתפילה, השכינה מגיעה בשעה הקבועה. אם יש מניין, הקב"ה משרה ברכה על כל מי שזכה לבוא לבית הכנסת לתפילה. ואם חלילה, השכינה מגיעה ומוצאת שחסר המניין, הקב"ה כועס, על מי שלא בא ואף על אלו שבאו. מקשה הגאון מוילנא, הכעס על מי שלא בא להשלים המניין, מובן. אך אלו שהשכימו קום והניחו את כל מלאכתם ובאו לבית הכנסת, מדוע הקב"ה כועס עליהם?! מתרץ הגאון מוילנא, כאשר מישהו בא ומודיע שיש ממון מרובה, מונח לא הרחק, כל בעלי הדעת רצים בכל כוחם, לאסוף את הממון המופקר ברשות הרבים. אף העוברים והשבים ברחוב, כאשר הם רואים אנשים רצים בדבקות ובהתלהבות, מיד גם הם מצטרפים לרצים, להבין ולראות בעבור מה הם שמחים ורצים, וודאי הדבר נשגב ונעלה. לכן יובן, כאשר הקב"ה מגיע לבית הכנסת ורואה שאין מניין, וודאי שהקב"ה כועס על מי שלא בא. אך גם על אלו שבאו הקב"ה כועס, מדוע לא רצו בהתלהבות, בשמחה ובדבקות, עד כדי שהעוברים ושבים ייכנס בליבם סקרנות, לרוץ עימם ולהבין, על מה ולמה ריצתם.
כך בעניין השבת, יהודי צריך לנהוג בשמחה, ובהתלהבות כל כך גדולה, לא רק ביום שישי, אלא בכל ימות השבוע. ובפרט ביום שבת קודש לעורר את לב מכריו ושכניו על כבוד ועונג השבת. חז"ל מספרים, על שמאי הזקן מגדולי התנאים, שכל דבר מיוחד שראה, היה קונה לכבוד שבת. וכשהיה מוצא דבר יותר משובח, קנה אף אותו והיה אומר, זה יותר משובח לשבת. וכך כל ימות השבוע, היו מסובבים, סביב יום השבת. כך גרם התנא ה קוש שמאי לכל סביבתו ולכל רואיו, לדבוק ולהתקשר בקדושת השבת.
כתב החיד"א בספרו "מתוק מדבש", "ובעינינו ראינו בני אדם שהגיעתם צרה עד לקראת שבת, וביום שבת עצמו הסיחו דעתם מצרתם ושמחו בשמחת השבת כראוי ולא הכניסו עצב ודאגה בליבם על צרתם - זכו שאבלם נהפך להם לששון, ונושעו בנס ופלא". אנשים מחפשים סגולות וישועות לצרותיהם בגופם ובממונם, והלא הסגולה הטובה ביותר, בהישג ידם - שמירת שבת קודש שהיא מקור הברכה, וממנה יושפע שפע וברכה לכל ששת ימי המעשה. לכן, ישים האדם לנגד עיניו לזכור את מעלת השבת, וללמוד כיצד לשומרה כהלכתה, והטוב הטמון והצפון בה, ישפיע עליו שפע ברכה וקדושה, לו ולכל בני משפחתו.