אתר השבת
הדרת נשים או האדרת נשים
- פרטים
- קטגוריה: הבית היהודי
- פורסם בחמישי, 27 אוגוסט 2020 08:27
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 18777
הדרת נשים או האדרת נשים
יום שישי. שש בבוקר. זמן מה אחרי התפרצות הסערה בדבר "הדרת הנשים" כביכול. ואני, אישה, לא מודרת ולא מקופחת, מסתתרת מאחורי האינטרנט החסום שלי, שהוא ברוך השם מוגן מכל הרוחות הרעות, ושותק
כמה נוח לשתוק. כמה נוח לא לומר שום מילה שאינה במקום. כמה נוח לגחך על אי ההבנות, על חוסר הידע, על הבורות, ולהמשיך בשלי.
כמה נוח – אבל אולי שגוי. אולי שגוי כי בתור אישה שמכירה את כלל המגזרים, פחות או יותר, אולי גם לי יש משהו לומר.
אנסה להימנע מלתאר את דעתי על מעמד הנשים בחברה החילונית העסקית. בשביל מה להוסיף שמן למדורה. הרי כל אישה שמעורה בעולם העסקי יודעת בדיוק על מה אני מדברת. על הפרשי השכר. על עמדות הבסיס. על התפקידים שסגורים בפני מי שהיא נשואה ואם לילדים. על הפיטורין שמצפים בעולם ההי טק לכל אישה ש"יולדת" "יותר מדי". טוב. חבל לדבר. כולם יודעים על מה אני מדברת. מספיק להסתכל בטבלאות הסטטיסטיות ולהבין על מה אני מדברת. שקט. זה לא הנושא.
ואנסה גם להימנע מלתאר את דעתי על מעמד האישה בחברה החילונית הביתית. אורח חיים שנגזר על נערה בחינוך החילוני, שנאלצת, פשוט נאלצת, לאבד את הילדות ואת התמימות ואת הפרטיות שלה, בגיל צעיר מאוד. שמוצאת את עצמה מתמסרת בלי גבול למי שנמצא שסביבה - תמורת כלום. שמוצאת את עצמה שוב ושוב נזנחת, נזרקת, ומנסה לאסוף את עצמה ולהמשיך הלאה, לחפש שוב מישהו שיאהב אותה באמת. וגם ברות המזל שמצליחות להתחתן, צריכות להתמודד עם העולם המתירני שעוטף אותן ואת בעליהן. עם פיתויים בלי סוף שפוגעים בקן המשפחתי. עם חששות וחרדות מסצינות שונות שפוגעות באיזון העדין של שלמות הבית. וגם כאן עדיף שלא אפרט יותר מדי. גם כאן, הטבלאות הסטטיסטיות מדברות בעד עצמן. אחוזי הגירושין שעולים ללא הרף וצורחים, פשוט צורחים, מתוך כל טבלה שעוסקת בנושא.
טוב. ניסיתי לא לתאר אבל בסוף כן תיארתי, אבל השתדלתי לתמצת ולקצר.
ולעומת כל אלו, ישנו מגזר אחד שבו, מעמד האישה נשמר ברוך השם באופן מלא. יש מגזר אחד שבו האיש הוא מלך והאישה היא מלכה. שבו האיש מכיר רק את אישתו והאישה מכירה רק את בעלה. יש מגזר אחד שבו אחוזי הגירושין הם אחוזים בודדים, והילדים גדלים בתוך עולם קסום של אבא ואמא אוהבים ובתוך הרמוניה של שלמות. וזהו העולם היהודי. כאן, בתוך מי שחי על פי מסורת היהדות, אין איומים מבחוץ, אין פגיעות של העולם המתירני המערבי. האיש אינו מביט על נשים אחרות, והאישה אינה מביטה על גברים אחרים. "שמירת העיניים" קוראים לזה. תרצו, תקראו לזה "צניעות". תרצו, תקראו לזה "האדרת נשים".
בליל שבת, בשעה שבה בבתים החילונים הבעל יושב מול הטלויזיה ומפצח גרעינים ואישתו במטבח מכינה לו תה והילדים הולכים למסיבות של בירה, יושב בעל הבית התורני ליד שולחן השבת, ושר לאישתו את השיר הקסום "אשת חיל". אחר כך הוא מקדש על היין ובוצע את החלה, ואישתו יושבת לצידו, כמו מלכה אמיתית, והילדים כשתילי זיתים סביבם, סועדים את סעודת השבת, ואחר כך מברכים כולם ביחד. בבית היהודי האישה מתפללת, מברכת, נוטלת ידיים, מקיימת מצוות, ומנהלת אורח חיים יהודי מושלם. אמנם, היהדות מתחשבת באישה ובתפקידיה המיוחדים, ולכן אין היא מחויבת במצוות שתלויות בזמן. אך מעמדה איתן, כבודה נשמר במלואו, והקשר שלה עם בורא עולם הוא קשר חזק, אמיתי ועוצמתי.
וביום השבת, כאשר המשפחה החילונית מעמיסה את כל אשר לה בדרך לפארק או לים או לאתר הבילוי, והאיש מביט לכל עבר, והאישה נאלצת לראות זאת ולשתוק ולהעמיד פנים שלא איכפת לה, והילדים סובבים ומקטרים, ואחר כך חוזרים כולם "עייפים, מזיעים, מלאים חול" (ציטוט של "נסים התותח") ורוצים רק לנוח, באותו זמן ממש, בריכוזים התורניים, יושבות המשפחות וסועדות סעודת שבת ביתית, משפחתית ומוארת, ואחר כך מתרכזים הגברים בשיעורי תורה לבנים, והנשים מתאספות לאמירת תהילים ולשיעורי תורה לנשים, וגם הילדים והילדות נאספים לקבוצות של תהילים, ומקבלים בסוף ממתק, או קרמבו, או "שלוק" (סוג של ארטיק, למי שלא מכיר). ממתק שטעמו אינו כטעם של ממתק רגיל. ממתק שטעם של קדושה מעורב בו. שתבלין של שבת נותן בו את אותותיו.
גם במהלך השבוע יש שיעורים מיוחדים לנשים, בהן נלמדים נושאים בהלכה, בפרשת שבוע, באמונה, ובכל מה שאפשר להעלות על הדעת. בעולם התורני, נשים יכולות גם לפתח קריירה – כמחנכות, כמדריכות, בתחומי קודש או חול, בהלכה או במסחר, בפרסום או בהי טק, בעצם בכל תחום שיעלו על הדעת. אמנם בנושא הקרירה, כפי שציינתי למעלה, דוקא בעולם העסקי מעמדן לא כל כך חזק, אבל הקשיים באים מ"שם", כתוצאה ישירה של המצב בחוץ....
רבות מחברותי אינן עובדות מחוץ לבית. ביתן הוא ממלכתן. ביתן משדר רוגע ושלווה. ילדיהן מרוצים ושמחים. אורח החיים החרדי מצטיין בצניעות, בחוסר ראוותנות, בחיים פשוטים אך יפים. בעוגות מלאכת בית שנשלחות לכל אירוע ובשמחות שנערכות בתוך בתים צנועים אך מעוצבים בטוב טעם. כך חיות להן רבבות משפחות, בשקט, בשלווה, בהרמוניה שנשמרת ברוך השם באופן מלא, כאשר הכללים על פיהם מנוהלים בתיהם הם הכללים אותם נתן לנו בורא העולם בתורתו.
ולכן אין זה פלא שאישה שנחשפת לאורח החיים היהודי האמיתי, מטבעה נמשכת אליו ורוצה גם היא לחיות בצורה כזו שלווה, נקיה, וקרובה לאלוקים. ולכן יש כל כך הרבה מסגרות וסמינרים ומוסדות שמסייעים לבנות שמעוניינות להתחזק ולחזור בתשובה, לבצע זאת. האור על פניהן אחרי ההתחזקות אומר את הכל. "הרבה אנשים חוזרים בתשובה" סיפרה הרבנית קניבסקי ע"ה בכתבה ששודרה אינספור פעמים "אחר כך הם באים מאושרים על הרגע הזה. שהם היו כאן, ושמעו בקול הרבנים".
הם באים מאושרים. וזה אומר הכל.
כאשר הם קונים לעצמם את המצוות. את השבת. את הטהרה. את הכשרות. את הצניעות. כאשר הם קונים לעצמם את התכשיטים הנפלאים הללו שנתן לנו בורא העולם, את השמירה הזו שנתן לנו בורא העולם כדי לשמור על בתינו. כאשר הם מאמצים לעצמם את הרגלי החיים הללו, המוגנים, הטהורים, הרי הם מכניסים את הקדושה אל ביתם, את השכינה אל ביתם, את הקשר עם בורא העולם, וממילא שב האושר לשכון בביתם. שבה השלווה ושב הרוגע. וזה שווה. שווה את המאמץ. שווה את ההשקעה. שווה את הדרך.
והדלת אל תוך הגן עדן הזה פתוחה. פתוחה בפני כל איש ובפני כל אישה ובפני כל ילד וילדה שרוצים להתחזק ולהיטהר. וגם העזרה מאלקים, מובטחת לכל מי שבוחר לצעוד לאור מצוותיו, שכן "הבא להיטהר - מסייעין לידו".
בהצלחה ושבת שלום!