סיפורים לכבוד שבת

הילד של הרב אורי

הילד של הרב אורי:
מספר הרב זייבלד שליט"א:

היה בחור שלמד בישיבה לבעלי תשובה שבה לימד הרב אורי, וגם אני, כמו עוד פעילים רבים, פעלתי במסגרתה. אותו בחור עשה כברת דרך ארוכה, עד שהצטרף לישיבה, ובה למד כשנתיים ימים, כשהוא נתון כל העת ללחצים איומים מצד בני משפחתו שניסו להניאו מתהליך החזרה בתשובה שחווה, ולהשפיע עליו בכל דרך שיחזור בו. לאחר שנתיים ימים הוא נעלם מהישיבה. ראש הישיבה סיפר כי הוא נסוג ועזב את הישיבה. היה לי עצוב לשמוע, היה לי חבל על נשמה יהודית שעשתה כברת דרך, וכעת מאבדת את כל נכסיה.
כשראה הרב אורי שאני גם מיואש, הוא הגיב בצורה שלעולם לא אשכח. הוא אחז בכתפי וקרא בנהמת לב: "אבד לי ילד! אתה מוכן לעזור לי להחזיר אותו??"
כשאני תחת הרושם העז של דבריו של הרב, נכנסתי שוב להיכל הישבה, וניסיתי להשיג מספר טלפון שבו ניתן ליצור קשר עם אותו בחור. לבסוף הצלחתי להגיע לכתובת ברחוב יפו בירושלים, שם נאמר לי שהוא מתגורר.
היתה זו שעת ערב, כשניגשתי אל הרב בידי המידע שאספתי, והרב קם מיד על רגליו: "בוא, הולכים..." אמר, ואני מיהרתי בעקבותיו. הגענו לדירת גג די מוזנחת ברחוב יפו, והרב דופק על דלתה בעוז. אך אותו בחור לא היה אז בבית. לאחר כשעתיים קיבלתי טלפון מהרב. השעה היתה שתים עשרה בלילה. "אתה בא?" הוא שאל, כאילו ברור לו שחיכיתי לטלפון הזה. וכך שוב יצאנו אל הבית שברחוב יפו. הפעם הוא היה בבית. הרב התיישב ליד מיטתו של הבחור והחל לפרוט על נימי נפשו, "אני יודע ומבין את הקושי שאתה עובר, גם אני הייתי במצב שלך, אבל מה שמחזק בעיתות קושי הוא האור הגדול של הקב"ה והתורה הקדושה. אתה הרי נחשפת לאור, אתה מכיר ויודע מה גדול ערכה של התורה הקדושה, אל תעזוב באר מים חיים כדי לחצוב בורות נשברים. חזור אלינו, חזור לאביך שבשמיים..." שעה ארוכה ישיב הרב ליד אותו בחור, ולבסוף הוא נמס מול אישו הגדולה. כיום הוא בן תורה ובעל משפחה מפוארת.