מאמרים הלכתיים - הרב ש. ב. גנוט
יהודי באוקריינה המופגזת עם שני כזיתי מצה: יאכל את שניהם או יתן אחד לחברו?
- פרטים
- קטגוריה: מאמרים תורניים - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשלישי, 19 אפריל 2022 05:33
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 405
הרה"ג רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
יהודי באוקריינה המופגזת עם שני כזיתי מצה: יאכל את שניהם או יתן אחד לחברו?
יהודי הנמצא בימים אלו במדינת אוקריינה המופצצת על ידי הרוסים, נמצא במקום מסתור, יחד עם יהודים נוספים, עם כמה כזיתים של מצה. הנה אוכל הוא את הכזית מצה דאורייתא ויש לו עוד כזית לקיום הכורך דרבנן או כזית לאפיקומן. האם יאכלנה ויקיים הדרבנן, או שיתן לחברו שאין לו כלל מצה, כדי שיקיים הדאורייתא?
וחשבתי בזה כמה מחשבות מקופיא:
במשנ"ב תרעא, ו כתב לגבי נרות חנוכה: "ואם יש לו שמן בצמצום על כל השמנה ימים ולחבירו אין לו כלום מוטב שידליק בכל לילה אחד ויתן גם לחבירו דהא מדינא א"צ אלא אחד כנ"ל ודוקא כשחבירו אינו מב"ב או שאינו סמוך על שולחנו אבל אם הוא מב"ב מוטב שיהיה הוא מהמהדרין".
ובמג"א תרנח, יב כתב: "אדם שיש לו אתרוג מיוחד ובעיר אחרת אין להם כלל מוטב שישלחנו לשם והוא יברך על של הקהל (מט"מ הג"ה במהרא"ק מ"צ)".
וכתב ע"ז בשו"ת רב פעלים (יו"ד ח"ב לה): "לדברי הגאון בית יעקב סי' קי"ד שהביא דבריו באליה רבא סי' תרנ"ח ס"ק י"ב, שכתב בשביל רבים דוקא יעשה כן, אבל בשביל יחיד לאו"
ואמנם שם הוא נושא של הידור מצוה מול זה שלחבירו אין כלל. ובנידו"ד הוא מצוה דרבנן שלו מול מצוה דאורייתא שלו. ומצד אחד, יש לו דין ערבות דאורייתא לדאוג לחברו. מצד שני, כך טען לי דודי הגרא"ש מאיר שליט"א, אם אין לחברו מצה, אזי הוא פטור מהמצוה כדין אנוס, ושוב אין לו דין ערבות.
והנה הובא בשם הגרי"ש אלישיב (תפילה כהלכתה עמוד נב) שמצוות חסד וביקור חולים דוחה מעלת ברוב עם. אך כל זה הוא רק בעניני מעלות. אך לכאורה לא מצינו שאדם צריך לוותר על דין דרבנן כדי שהשני יקיים דאורייתא.
ושו"מ שבשו"ת בצל החכמה ח"ג מ"ג כתב כך: ובשו"ת מנחת אלעזר (ח"ב סי' ל"ח) הורה במי שיש לו שני כזיתים מצה כזית לכל לילה ולחברו אין כלום, שיתן לחברו כזית א' שיוכל לקיים מצוה דאורייתא בליל ראשון, אף שעי"ז יתבטל הוא בעצמו ממצות מצה בליל ב' שהוא מדרבנן ע"ש. ועיי' בס' דעת קדושים (הל' מזוזה סי' רצ"א סק"ב) מי שיש לו מזוזה בחדר שפטור ממזוזה והוא קבעה שם לשמירה נכון שישאילה למי שחייב במזוזה ואין לו, ואם יש לו מזוזה בחדר שחיובו במזוזה אינו אלא מספק כגון בחדר קטן וארוך (ר"ל שאין בו ד"א על ד"א בארוך ורוחב) לתי' התוס' דרק בפשע חברו אין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך הי' צד לומר דאף דקיי"ל דספק בדאורייתא מה"ת לחומרא י"ל שידחה הספק מפני הודאי כיון שלא פשע, וגם לתי' הב' שבתוס' דרק במצוה דרבים אומרים חטא בשביל שיזכה חבירך י"ל שמעליותא של ודאי על הספק עדיפא ממעליותא דרבים על דיחיד, אך אם אונס פטור פשיטא שאין לדחות ספק בשבילו וע"ש עוד ובהגה שם. - ברור לפי"ז שאם יש לו מזוזה אחת יתירה ולחבירו אין מזוזה לקבוע בפתח חדרו המחוייב במזוזה, שהוא מחוייב להשאילה לחברו - אם יוצאין במזוזה שאולה עיי' דע"ק שם - או למוכרה לו כדי שיוכל לצאת יד"ח מצות מזוזה.
ואמנם ראיתי בשו"ת מחנה חיים (ח"א סוסי' כ"ט) נסתפק במי שיש לו ב' זיתים מצה משומרת אם יתן לחברו כזית א' והוא יצא בא', דחבירו שאין לו אנוס הוא ופטור וי"ל דלא שייך ערבות בכזה ע"ש בתחילת דבריו. מ"מ ביש לו כזית מצה יתר על הצריך לו גם לדידי' פשיטא שצריך לתת לו. ולדעת שאר אחרונים גם בזה צריך לתת כדי שיצאו שניהם יד"ח מעיקר הדין ואף שע"י כך יתבטל הוא עצמו מהידור מצוה, עכ"ד.
ושוב הראוני דברי הראשל"צ בספרו ילקוט יוסף, הכותב כך בשם אביו זצ"ל: "מי שיש לו שני כזיתים, ולחבירו אין אפילו כזית אחת, מצוה שיאכל הוא כזית מצה, ויוותר על כזית אפיקומן, ויתן לחבירו כזית אחת. ובכך כל אחד יזכה בברכת על אכילת מצה, ובקיום מצוה מן התורה. וינהגו כמו שפסק מרן בשלחן ערוך (בסימן תפב): מי שאין לו מצה משומרת אלא כזית, מברך על אכילת מרור ואוכל, וכשגומר סעודתו מברך על אכילת מצה, ואוכל אותו הכזית ואינו טועם אחריו כלום. ואם יש לפניו שני אנשים, וכל אחד מהם מבקש ליתן לו הכזית לקיים המצוה, לא יחלקהו לשנים, אלא יתן כל הכזית לאחד מהם, ויוכל ליתן למי שגדול בחכמה ובמעשים וכיוצא בזה. ואם שניהם שוים יטיל גורל ביניהם. [חזון עובדיה חלק א' סימן מז. ובחזון עובדיה על הלכות פסח מהדורת תשס"ג עמוד עה]".