שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

המצוה אינה רק לשלח את האם, אלא גם לקחת את הבנים. ויש פרטי דינים שהם תלויים בכך ש'כי יקרה לפניך קן ציפור', שאינו במזומן. לכן כללו שם המצוה ב'קן ציפור'.

בנוסף, קן הצפור עצמו רומז לשכינה שהיתה שרויה בבית המקדש ('מאה שערים' על טעמי המצוות המיוחס לר"מ רקנאטי, שער שבעה וארבעים), שהצפור היא השכינה והקן הוא בית המקדש ('ילקוט ראובני' פרשת כי תצא כב, ו ד"ה 'כי יקרא' בשם הזוהר), והאפרוחים והביצים רומזים לישראל ('מאה שערים' על טעמי המצוות המיוחס לרקנאטי שער שבעה וארבעים, 'ילקוט ראובני' פרשת כי תצא כב, ו ד"ה 'כי יקרא' בשם הזוהר) שהם מצפצפים בתפילותיהם לאמם המקננת על הארץ ('תיקוני הזוהר' תיקון ו דף כא ע"א ד"ה בראשית קם רבי שמעון) ו'יושבת' עליהם, כמו שנאמר "וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים" (דברים כב, ו) ('ילקוט ראובני' פרשת כי תצא כב, ו ד"ה 'כי יקרא' בשם הזוהר). ולפי שהשכינה הלכה בגלות עִם ישראל, אז היא כמו הצפור הנודדת מהקן ('מאה שערים' על טעמי המצוות המיוחס לרקנאטי שער שבעה וארבעים). וזה נרמז בפסוק "גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ ה' צְבָאוֹת מַלְכִּי וֵאלֹהָי" (תהלים פד, ד), "גַּם צִפּוֹר" – בגמטריא עם הכולל יוצא ארבע מאות ועשרים כמספר השנים שעמד בית המקדש השני. "דְרוֹר" – בגמטריא יוצא ארבע מאות ועשר כמספר השנים שעמד בית המקדש הראשון ('רבינו אפרים על התורה' פרשת כי תצא כב, ו ד"ה קן צפור).

 

בברכה שמואל ברוך גנוט