שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
שימוש בכלים חד פעמיים לקידוש לאחר גזירת הממשלה על יוקר הכלים החד פעמיים
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם בשני, 08 נובמבר 2021 00:29
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 463
ב"ה
להגאון האדיר רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
עתה שהתייקר מאד החד פעמי
האם לכו"ע יהיה אפשרות לעשות קידוש על כוס חד פעמי
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
תשובת הרה"ג ש. ב. גנוט שליט"א
בברכה, שב"ג
לכבוד הרה"ג המפורסם רבי גמליאל הכהן רבינוביץ שליט"א
מח"ס "גם אני אודך" ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
בדבר שאלתו: עתה שהתייקר מאד החד פעמי, האם לכו"ע יהיה אפשרות לעשות קידוש על כוס חד פעמי.
תשובה: בשו"ת אגר"מ ח"ג ל"ט כתב בזה וז"ל: בדבר כוס של קידוש אם רשאים לעשות על כוס שנעשה מנייר וכהוא כלי רק לשעה ששמע שאסרתי אמת הדבר דהא התוס' מפרשים בברכות דף נ' ע"ב ד"ה מודים ובשבת דע"ו ע"ב ד"ה כדי בשם בני נרבונא דחי שנאמר בדברים הצריכים בכוס של ברכה הוא שיהיה הכוס גופו כלי שלם ואיפסק כן בשו"ע קפ"ג ו' וכתב המג"א סק"ה דאפילו נשבר רק בסיס שלמטה נמי פסול אף שגוף הכוס שלם וכוס של קידוש טעון כל מה שטעון כוס של ברכת המזון כדאיתא בסימן רע"ה י' אלמא דבעינן שיהא הכוס נאה שרק כוס זה כשר לברהמ"ז ולקידוש ורואה אני רכוס של נייר שהוא רק לשעה על פעם זה לבד הוא עוד גרוע דאין לו שום חשיבות שודאי אינו ראוי לברהמ"ז ולקידוש אך בדליכא כוס אחר אולי יש להקל, עכ"ל.
וכן הסכים עמו הגרי"י וויס זצ"ל בשו"ת מנחת יצחק ח"י כ"ג והוסיף להביא דברי הרמב"ם כלים פ"ה ה"ז דקרן שהוא משתמש בה ומשליכה אינה מקבלת טומאה והטעם דלא הוי כלי אלא רק כשנעשה להשתמש בו בתדירות אך לא כשנעשה ע"מ להשליכה מיד והביא מתשובות הגד"ט י"ז דא"צ לטבול אלא כלים הראוים לתשמיש של קבע, עי"ש.
ובחלקת יעקב ח"ב קט"ו כתב דאף שאפשר להשתמש בהם כמה פעמים אם יחפוץ מ"מ מכיון ואין דרך להשתמש בהם פעמיים דמי שפיר להא דתנן בכלים שם ואינו מקבל טומאה אולם כ' המנח"י דבדאין לו כוס אחר יש לצדד שאם מייחדו לתשמיש קבוע וראוי לתשמיש קבוע שפיר יכול לקדש עליו ויש ללמוד זה מדברי הרמב"ם הנ"ל גופא דכ' שהקרן שהוא משתמש בה משליכה דאינה מקבלת טומאה וסיים דאם חשב עליה מקבלת טומאה, א"כ ה"נ י"ל לגבי קידוש וכוס של ברכה. ובספר זמירות לשבת מהגה"ק מסאטמאר זצ"ל דף ס"ג כתיב רבינו הקפיד שלא יקדשו בכוס של נייר מפני שעומד לזורקו לאשפה ואין עליו תורת כלי כלל, וכן העיד בשו"ת שרגא המאיר ח"ב מ"ט אות א' שכן ציוה הרבי מסאטמאר זצ"ל ואף שמבואר בהלכות נט"י קנ"ט א' דיש הנוטלים ידיהם בכלי גללים אע"פ שאינם מקבלים טומאה אפילו מדרבנן שאני כלי שנעשה לשימוש חד פעמי דאין חסרונו מפאת חשיבותו אלא מכיון שמשתמשים בו רק לפעם אחת שנעשה לשם כך ומשו"ה אין לו דין כלי כלל, עכ"ד
והנה לפי"ד אלו יש להסתפק האם אפשר לקדש בכוסות חד פעמיות מהודרות ובעלי רגל מחוטבת שנועדו לעשיית קידוש וכיוצ"ב.
ונראה דלפי"ד האגרות משה יש לדון בזה משום דעיקר חסרון כלי ח"פ לדעתו הוא משום חוסר חשיבות דאי"ז כוס נאה ואף דכ' דחסרונו משום דמיוחד לשעה אפשר וכוונתו שזה מוכיח על חסרון יופיו וחשיבותו אך בנידו"ד שהכוס נועד לקדש בו אף שייזרק לאחר מכן אפשר ושרי. אולם לפימש"כ המנח"י דאין חסרונו משום חשיבות הכוס אלא משום דל"ח כלי אלא כלי העומד לשימוש תמידי אזי פשיטא דלא מהני.
ובאז נדברו ח"ו מ"ח כתב וז"ל: פגשתי את מכתבך אודות האם כלים שעומדים לזרקם כשרים לכוס של ברכה ונראה פשוט דכשר וה"ה לנטילת ידים וכן כוסות של נייר כשרים לנט"י ולכוס של ברכה דאין מקור בהלכה שהכוס צריך להיות יפה ואין מקור שאם הכוס לא נעשה לשימוש רק חד פעמי שיהא בטל מתורת כלי אמנם אם יש לו כוס אחרת לכתחילה משום הידור מצוה עדיף לא בכוס שעומד לזרוק לאשפה, ועיין באחרונים מובא במשנ"ב קפ"ג סקי"א דבכיסוי כלים אף שלא נעשו לקבלה ג"כ אין להקפיד אם אין לו אחר והיינו אף שלענין נט"י פסול כיון שאינו נעשה לקבלה וכלים הנ"ל טוב ג"כ לנט"י ואם מייחד את צנצנת הזכוכית שדרך העולם לזרקה או להשתמש בה לשימושים בזויים מכאן ולהבא רק לכוס של ברכה ולקידוש גם לכתחילה כשר אפי' יש לו אחר ועיין בבאר משה שהאריך בזה ומסיק הכי לדינא, עכ"ל. אמנם בהשמטות שם עמו' קנ"ד כתב שהגיע לידו ס' אגר"מ וכו' ון"ל וכתבתי בתשובה שמשום הדור מצוה יש למנוע מלקדש על כוס של נייר וא"כ אין הבדל כ"כ גדול בין מה שפסק הגאון זצ"ל וכן מש"כ בתשובה שהרי כתב המקור מכוס פגום וזה רק לכתחילה ואין עיכוב בדבר כמובא באחרונים. אלא שיש עיון עדיין אם שייך בדבר שהוא רק הכשר מצוה ככוס לקידוש הדין של ואנוהו וכו' וכוס של קידוש אינו חמור מכלי של נט"י דל"ש בו ואנוהו ומש"כ האגר"מ ראיה מכוס פגום יש לחלק אמנם מש"כ שדה יותר גרוע ומצדד לפסול לגמרי ע"ז בודאי אין לנו מקור ואנו רואים שיש שמנקין הכוסות מנייר ומשתמשים בהם אח"כ ולמה זה לא בכלל חי האמור בכוס שהתוספות בברכות נ' ב' ד"ה מודים ובשבת ע"ו א' ד"ה חסר מביאים ראיה דחי היינו שלם ובטור מביא הא דאמרינן בב"ק נ"ר א' אצל כלים שבירתן זוהי מיתתן רכוס נייר לא מיקרי כלי חשוב אבל ג"כ לא מיקרי כלי שבירה ואין לנו בעצמנו לדון גז"ש וליתן טעם דהכלי שבור ועומד להיזרק וממילא כלי שלם העומד להיזרק נמי פסול שהרי י"א דאפי' בפגם כל דהוא לא הוי בכלל כלי שלם והרי לכו"ע לא בעינן כלי העשוי לשתות בו וברור הוא דאם אין לו כוס גם על הבקבוק של יין כשר לקדש עליו וכן בנט"י לסעודה אפילו לכתחילה מיהא הואיל דנפיק מפומא דהגאון האגרות משה זצ"ל יש להחמיר לכתחילה כמה שאפשר. ובעיקר דברינו שם לענין כלי זכוכית ובפרט אם יחדו לקידוש נראה דגם בעל האגרות משה יודה לזה וכו' ומה שהביאו מהרמב"ם פ"ה מכלים הי"ז נראה דטומאה שאני דכלי מעשה בעינן עיין שבת ס' וקכ"ג ובבאר משה ח"ג נ"ה כתב במסקנת דבריו דאפילו אינו מייחד להשתמש בו עוד פעמים ג"כ מותר ע"פ דין ומסיק דלכתחילה אי"ז כבוד לעשות קידוש בכוסיות אלו ואין הדברים מחוורים היטב דכיון דעושים לכבד האורחים המשתתפים במסיבה אין בזה משום הקריבהו נא לפתחך אלא שבתשובה כתבתי דמשום ואנוהו יש להחמיר אך א"נ כנ"ל שאין בדה ואנוהו מנ"ל לבדות חומרות מלבנו ונראה לכאו' דבכוסות הנ"ל אם השתמשו בהם כבר ה"ה בכלל הקריבהו נא לפתחך כי את האורחים מכבדים אך ורק בחדשים וצ"ע בזה, עכ"ד הגרב"י זילבר.
ובשו"ת וישב משה ח"ב ס"ה התיר לכתחילה ליטול ידיו מכלי חד פעמי ובקונטרס ובלכתך בדרך כ' רעל כן יטול ידיו בלא ברכה ויאכל בכריכת מפה על ידיו כדכתב בחיי אדם כלל ל"ז ס"א ובשו"ת ציץ אליעזר ח"ח ז' כתב דכריכת מפה עדיפא מנט"י בתנאי ובמשנ"ב קס"ג סק"ה כ' דלדעת השו"ע צריך לכרוך ב' ידיו ולדעת הרמ"א מספיק יד אחת וצ"ע ובקונטרס דבר הלכה לידידי ה"ה יהודה ליב שטרן שיחי' הביא בשם תשובות רש"י שהיוצא לדרך יטול עמו כלי לנטילת ידים כשר כדת וכדין.
ושמעתי מהרה"ג רבי אפרים שטראוס שליט"א בעל נאות אפרים, ששמע ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמותר לקדש על כוסות חד פעמיים משום שבזמנינו ראוי הכלי מצד עצמו לשמש לפעמים רבות, רק מאחר שנמכר בזול לכן משליכים אותו במהרה לאשפה אך האגר"מ איירי בכלי שמחמת עצמו אינו ראוי לשימוש חוזר.
נמצא שלדעת האגרות משה, עיקר חסרון כלי ח"פ לדעתו הוא משום חוסר חשיבות דאי"ז כוס נאה, ולפי"ז מאי איכפ"ל שהממשלה הזדונית כאן בארה"ק העלתה את מחירי החד פעמי, סו"ס אין זה כוס נאה. וכן לפימש"כ המנח"י דאין חסרונו משום חשיבות הכוס אלא משום דל"ח כלי אלא כלי העומד לשימוש תמידי אזי פשיטא דלא מהני. ולדעת הגריש"א זצ"ל, שאפשר לקדש על כוס חד פעמי, א"כ האידנא כ"ש שאפשר, גם מחמת יוקר הכוס. ואולם יש להוסיף שבימינו השתכללו מאד הכוסות הח"פ, ויש בנמצא כוסות ח"פ מחוטבות ויפות להפליא, ולפי"ז שפיר י"ל שלהאגר"מ יהיה שרי לקדש עליהם, כיון שהם יפים ונאים, אך להמנח"י שכלי שנועד לשימוש ח"פ ל"ח כלי, אכתי א"א לקדש בו.
ואבוא בברכה לכולנו שהקב"ה יעביר ממשלת זדון מן הארץ, והקב"ה יצילנו מכל הקמים על תורתינו ודתינו, ויש דין ויש דיין, ובוודאי כל רשעי הממשלה לא יינקו ממידת הדין, והשי"ת ימהר גאולתינו ויחיש הצלתנו.
שמואל ברוך גנוט