שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

הורדת חליפה בתפילות תשעה באב

שאלה

לכבוד הגאון העצום רבי שמואל ברוך גנוט שליט''א

הגמ' בשבת דף י' ע''א אמר רב אשי חזינא ליה לרב כהנא כי איכא צערא בעלמא שדי גלימיה ופכר ידיה וצלי, אמר כעבדא קמי מריה כי איכא שלמא ליבש ומתכסי ומתעטף ומצלי אמר הכון לקראת אלהיך ישראל, ומבואר שענייין הלבוש המהודר הוא דוקא במנים הרגילים שיש שלום בעולם ובשו''ת הלכה למשה ח''ב סימן סוף אות א' העיר שזמן שלום הוא הזמן הרגיל לאפוקי מזמן מלחמה שאינו זמן שלום [ולפי''ז גם בזמן מלחמה שיש לשאול אותה שאלה] אבל בזמן של צער לכאורה יש לפשוט את הבגדים העליונים, והרי הטור בריש סימן צא הביא גמרא זו ושכן נראה מסוף דברי הרמ''א שם ס''ו, ושכן כתב הריא''ז בפסקיו וז''ל: ובזמן שיש צער בעולם ראוי לו להסיר מקטורנו ואוגד ידיו עומד כעבד העומד לפני רבו ומתפלל עכ''ד, ושכן כתב בערוך השולחן (שם ס''ב) שיש מדקדקים עתה כשיש צער בעולם לבלי להתפלל מנחה ומעריב בחול בבגד עליון ובשבת ויו''ט מתפללין בבגד עליון שאין להזכיר צער בשבת ויו''ט וכן המנהג עכ''ד, ויש לעיין מדוע בתשעה באב כן נוהגים להתפלל בכו''ח, ואולי משום שהשו''ע לא הזכיר דין זה, אבל מדברי הב''י בסימן צה נראה שכן ס''ל, ורק בכפיתת הידים יש להשאיר כרגיל, ואולי משום שהרי''ף גרס אחרת.?

בברכת התורה

הצב''י יוסף אביטבול


תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א:

שאלה מעניינת.

חושבני שהכיסוי שהיה נהוג בזמנם אינו שייך בזמנינו אלא היה כיסוי מיוחד.

עי תויו"ט מקוואות פ"ט משנה ו דבגד עליון בזמנם היינו גלימא, וכ"נ מדברי רש"י שבת קכ ע"א ד"ה אונקלי שהוא בגד עליון רחב וכבגדי הערביים.

וכן בבית הבחירה להמאירי שבת קיא ע"ב.

אבל באמת הערוה"ש הרי התכוין לבגד עליון שלנו, וצ"ע.

ואמנם בגמ' ופוסקים מצינו כן בעת צרה דווקא, ולא מצינו כן בת"ב, ואולי משום דת"ב היא אבלות ישנה.