שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט
להיכנס לדירה של אדם אחר ללא רשותו בשעת האזעקות
- פרטים
- קטגוריה: שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט שליט"א
- פורסם ברביעי, 19 מאי 2021 12:49
- נכתב על ידי Super User
- כניסות: 334
ב"ה
שאלה
להגאון האדיר המפואר רבי שמואל ברוך גנוט שליט"א
האם מותר ליכנס לבית חבירו בלי רשות כששומע אזעקה ?
בברכת כהנים באהבה כעתירת
גמליאל הכהן רבינוביץ
מח"ס "גם אני אודך"
ו"פרדס יוסף החדש" על המועדים.
תשובת הרב ש. ב. גנוט שליט"א
כתב השו"ע חו"מ שנ"ט צ' דאפילו הוא בסכנת מות וצריך לגזול את חבירו כדי להציל את נפשו צריך שלא יקחנו אלא על דעת לשלם.
וכן מצינו ביומא פ"ג ע"ב ר' יהודה ור' יוסי הוו קא אזלי באורחא אחזיה בולמוס לר' יהודה קפחיה לרועה אכליה לריפתא כפאו ונטל ככרו הימנו א"ל ר' יוסי קפחת את הרועה כי מטו למחא אחויה בולמוס לר' יוסי אהדורו בלגי וצעי וכו'. ובס' אהלך באמיתך עמו' ר"ב הביא בשם ס' זכר נתן דף צ"ח ע"ב אות ד' שכתב בשם ס' אהלי יהודה למהר"י נגאר דלא דמי להא דתנן פ"ה דפאה מ"ר דעני היה באותה שעה וחייב לשלם דהתם נתנו לו מדעתם ולהכי פטור אך משא"כ הכא דגנב, ובס' מלאכת הקודש כתב דאפי' עשיר פטור מלשלם כשאין לו בדרכו אוכל כהמשנה בפאה הנ"ל, עכ"ד וכב"ק ס' ע"ב מצינו שהסתפק דוד האם אפשר להציל עצמו במקום פיקו"נ בממון תבירו וכ' התוס' ד"ה מהו דאיבעיא להו אי חייב לשלם כשהציל עצמו מפני פיקוח נפש וכ"כ הרא"ש וכ"פ השו"ע הנ"ל כמובא בביהגר"א שם וכמסקנת הסוגיין דאסור להציל עצמו בממון חבירו.
אמנם רש"י בד"ה ויצילה כ' דאחר שפסקו חכמי ישראל דאסור להציל עצמו בממון חבירו הצילה דוד שלא ישרפוה הואיל ואסור להציל עצמו בממון חבירו וחזינן דס"ל דלהלכה אסור להציל עצמו במ"ח אף במקום פיקו"נ וכעובדא דידן.
וזה לכאו' צ"ע דאין לך דבר העומד בפני פיקו"נ וחי בהם אמר קוב"ה ולא שימות בהם.
והנראה בזה דדינא דפיקו"נ הדוחה כל התורה היינו דווקא במצוות שבין אדם למקום אך לא בחיובים ומצוות הנוגעים לחבירו דמוטב שיחלל שבת אחת ולא שבתות הרבה, אך אין היתר לצער את חבירו ולהחסיר מממונו רק משום שרוצה לחיות ולקיים מצוות ה'.
ומ"מ נראה דכשחבירו רואה שמסכן עצמו ולסייע לו מחויב לצער עצמו משום דינא דלא תעמוד על דם רעך אך שאינו רוצה לקיים חיובו דלא תעמוד על דם רעך אסור ליקח ממנו למרות רצונו, דלכאורה תליא במחלוקת הקצוה"ח והנתיבהמ"ש סי' ג' ובמשובב שם האם כל ישראל כופין על המצוות דיל"ע אי שייך לדינא דלאפרושי מאיסורא, דבזה גם להקצוה"ח כל או"א מישראל יכול להפרישו גם המסתכן עצמו יכול ליקח ממונו דעד שתכפנו בגופו כפנו בממונו, כמש"כ הרמב"ן דהוי איסור בשוא"ת. ואולי אפ"ל דהתוס' והרא"ש לא פליגי בזה ע"ד רש"י, אלא דסברו דסו"ס מאחר ויוכל להשלים חסרונו לאחר מכן אי"ז בגדר הפסד והיזק השני ופיקו"נ דוחה זה. ולפי"ז אסור ליקח מאברי מת שע"י לקיחתם יוכלו לרפא אחרים דאי אפשר להשיב להמה את חסרונו. ויעויין שו"ת בנין ציון קס"ט קע"א שכ"כ ועיין חת"מ יו"ד של"ו ובשו"ת מהר"מ שיק יו"ד שמ"ז ובשו"ת מהרש"ג ח"ב ר"י ואכמ"ל.
אמנם יש להקשות דבכתובות י"ט ע"א איתא דקסבר ר"מ אליבא דר' חסדא דעדים שאמרו להם חתמו שקר ואל תהרגו יהרגו ואל יחתמו שקר ואמר רבא דאינו דהא אין דבר העומד בפני פיקו"נ למעט ג' עבירות וחזי' דלרבא פשיטא דאף לר"מ ל"א דאסור להציל עצמו בממון תבירו במקום פיקוח נפש ואף לדעתיה דר' חסדא כתבו הראשונים, הרמב"ן והרשב"א והרא"ה ועוד דלאו מדינא קאמר אלא מידת חסידות שנו כאן וכיון דמשימים עצמם כמי שאינם חסידים המוכנים להרוג עצמם ולא לחתום שקר אינם נאמנים ואף דבראשונים מצינו דבברייתא אמר ר"מ דאמרי' יהרג ואל יעבור גם על הגזל מ"מ רבנן פליגי עליה ודלא כמשנ"ת.
ואולי אפ"ל כמש"כ בסברת דברי התוס' והרא"ש דאם יוכל להשלים חסרונו אשר החסיר לחבירו זה נדחה מפני פיקו"נ ובזה לא פליגי רבנן, אך לר"מ עצם מעשה הגזילה אסורה אף אם ישיב חובו לאחר מכן.
שוב שמחתי באומרים לי שבמהרי"ץ חיות ב"ק שם הביא דברי הירושלמי בעבודה זרה וז"ל הירושלמי שם לא סוף דבר האומר הרוג את איש פלוני אלא אפילו אומר חמוס את חבריך חייב למסור נפשו ותנא דמסייע לברינו ומו"ר הגרב"ש דויטש שליט"א הארני לדברי האור גדול סימן א' עי"ש ואינו תחת ידי.
ולפי פסק השו"ע הנ"ל, מותר לאדם להיכנס לדירת חברו ללא רשותו לצורך הצלה מפיקו"נ, ואם נכנס לרגע כמימרא לכאו' אין בזה תביעת ממון, אך אם משתקע שם לזמן מסויים שמקובל ששווה כסף הוא, והוא גברא דעביד למיגר וחצר דקיימא לאגרא, שפיר עליו לשלם על שהייתו, וכדעת התוס' והרא"ש בסוגי' דב"ק דף ס'. ולכאו' אם חבירו מונע ממנו להיכנס לדירתו לשעת האזעקה, יכול גם לכופו להיכנס לבית, כהא דר"י דקפחיה לרועה בירושלמי הנ"ל, אלא א"כ יש לו אפשרותלהיכנס למרחב מוגן אחר. והשי"ת יצילנו מחבלי משיח ויחיש במהרה גאולתנו.
שמואל ברוך גנוט