שאלות ותשובות בהלכה - הרב ש. ב. גנוט

משלוח מנות בפורים ע"י רחפן אויר

הרב שמואל ברוך גנוט

משלוח מנות בפורים ע"י רחפן אויר

בדבר שאלת הרה"ג רבי גמליאל הכהן  רבינוביץ' שליט"א, דלהלן: "הסתפקתי השולח משלוח מנות לחבירו על ידי "רחפן" הפורח באויר, ומגיע למקום היעד ששולחו. האם יוצא בזה ידי חובת משלוח מנות לכתחילה".

הנה ידועים דברי שו"ת בנין ציון, שעיקר משלוח מנות הוא על ידי שליח דווקא, וכבר דשו ביה הפוסקים, יש שהקפידו בזה ויש שלא, ואכמ"ל.  ובספר ליקוטי חבר הערות על שו"ת יהודה יעלה (או"ח סימן רד) כתב וז"ל: שמעתי ממו"ר החת"ס שחמיו הגרע"א נסתפק האם אפשר לשלוח מנות על ידי עכו"ם, והשיב לו החת"ס אילו היה המצוה להוביל בעצמו, ורק שהיה יכול לעשות שליח, כי שלוחו של אדם כמותו, אז בעינן שהשליח יהיה יהודי, אבל מאחר והמצוה הוא על ידי שליח, אפשר לעשות גם על ידי עכו"ם, עכ"ד.

 

וכעין זה כתב החת"ס בגיטין (כב ע"ב ד"ה והא לאו), דהיכא שאמרה תורה שיעשה את המצוה בעצמו, אלא שאנו אומרים שיכול גם לעשות שליח, בזה יש דין שליחות, וצריך לעשות שליח שהוא כמותו, אבל היכא שאמרה תורה שישלח שליח, כגון משלוח מנות, זה סגי אפילו ע"י קוף וכל הפסולים.

 

וכן מצינו בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן שנז) על מצות שריפה שזורקין הפתילה לתוך פיו, שיכולין בית דין לצוות לגוי לזרוק פתילה לתוך פיו. שאין הגוי אלא שלוחו של בית דין ואין מיתת בית דין צריך גופו של בית דין. וכמו שבי"ד מכים וחובטים, וכי המומחה בעצמו היה מכה וחובט? אלא מומחה מצוה והדיוט חובט על פיו, ולא קרינא ביה לפניהם ולא לפני הדיוטות. הכא נמי לא שנא, עי"ש. ובשו"ת דבר אברהם (ח"ב ח, א) דן בשעיר המשתלח שמצוותו על ידי שליח דוקא, א"כ יהיה אפשר לשולחו על ידי קטן, או על ידי עכו"ם, יעו"ש ובחשוקי חמד (סנהדרין נ"ב ע"א). ולפי"ז  נמצא דה"ה בנדו"ד, דאם אפשר לשלוח מנות ע"י שליח קוף או נכרי, ה"ה שאפשר לשלוח ע"י רחפן.

 

וכשהבאתי הנידון בפני בני ישיבה"ק ישיבת משאת המלך, ביום פורים קטן דהשתא, טען נכוחה הבה"ח אלירן גניני נ"י דאין צריך לזה, כיון שהפעלת רחפן אינה אלא כוחו וידא אריכתא של השולח עצמו, שהרי האדם הוא זה שמשגר בלחיצת כפתור והכוונת הרחפן, ופשוט שיוצא בזה.

 

והבה"ח יוסף דב גלוזמן נ"י טען שכשאדם שולח משלוח ע"י רחפן, יש בזה מן הזלזול במי שהמשלוח נשלח אליו, וכה"ג הפסיד עיקר טעם משלוח מנות לדעת הר"ש אלקבץ זיע"א בספרו מנות הלוי, שהוא ריבוי אהבה בין איש לרעהו, ולא יצא כה"ג, וכפי שכ' הפוסקים שלטעם המנות הלוי השולח משלוח מנות בצורה מזולזלת שאינה מכבדת את המקבל, לא יוצא י"ח, ועי' רבנו חננאל מגילה ז' רע"ב. ואולם הבה"ח עקיבא אוסטרוב נ"י טען לעומתו שמשלוח ע"י רחפן, אינו מהווה סיבה לזילזול במקבל, אלא אדרבה, יש בכך מן ריבוי השמחה וריבוי תשומת הלב למקבל, כששולח לו משלוח מנות בצורה מקורית שכזאת.

 

וכשעסקנו, ע"פ האיזכור הנ"ל, במחלוקת התרומה"ד והמנות הלוי בטעם משלוח מנות, כשדעת התרומה"ד הוא משום ריבוי הסעודה ולטעם המנות הלוי הוא כדי להרבות אהבה ורעות בין הנותן והמקבל, הסתפק הבה"ח ישראל מאיר גרינברג נ"י במקרה ששתי משפחות, משפחת כהן ומשפחת לוי למשל רבו ביניהם, ובא יהודי שלישי והניח ליד דלת משפחת כהן, משלוח מנות עם פתק בשם משפחת לוי, ולפני הדלת של משפחת לוי הניח משלוח מנות בשם משפחת כהן, כדי להרבות אהבה בין שתי המשפחות, וטען הבה"ח הנ"ל, שמקיים בזה משלוח מנות לב' הטעמים, שלפי טעם התרומה"ד- ריבה מאכלים לסעודת פורים, ולפי טעם המנות הלוי, הגביר אהבה בין שתי משפחות המצויים עד כה במריבה ומשטמה. ואולם אני עני טענתי שלטעם המנות הלוי צריך להרבות באהבה וחיבה בין המקבל והנותן, ולא להרבות סתם כך, ע"י משלוח המנות, אהבה בין יהודים אחרים. ישמע חכם ויוסיף לקח.