בספר אורחות רבינו (א' קצ) מעיד מחבר הספר שרבינו בעל הקהילות יעקב הסטייפלר זצ"ל קיים כל חייו מצות ושננתם לבניך שהיה לומד עם בנו הגר"ח קנייבסקי שליט"א, ומחתונת הגרח"ק קבע עמו סדר לימוד בכל שבת ושבת עד סוף ימי חייו של רבינו הקה"י, התחילו בלימוד הירושלמי ולאחר שגמרו כל הירושלמי למדו מכילתא ולאחר מכן ספרא ספרי תוספתא מדרש רבה ומדרש תנחומא, ולמדו כל שבת דף אחד, והיה מקפיד לקיים קביעות זו אף כשהיה חולה עם חום גבוה וגם כשהיה בעל ייסורים גדולים ותשוש מאד, עד שחלה את חליו האחרון שבו עלה למרום שבמציאות כבר לא היה יכול לקיימה, והפסיקו באמצע פרשת אחרי מות במאמר ומנין שמיתת צדיקים מכפרת.
בספר אורחות רבינו (א' שסו) מספר הגר"א הורוויץ זצ"ל בשנת תשי"ד נכנסתי לגור בשכונת מרכז ב"מ, דירתי היתה בבית דו משפחתי כשקיר היה מבדיל בינינו והכניסות היו נפרדות משני כיוונים, שכני היה אדם חילוני ובנו היה פותח בשבת את הרדיו בקול רם, כל הפצרותי וצעקותי לא הועילו מאומה, סיפרתי על כך לרבי הסטייפלר זצוק"ל וייעץ לי לעשות מחיצה מדיקט או אפילו מקרטון, ולהניחה בערב שב"ק על הגדר המפרידה בחצר ביני לבין השכן, ובוצאי שבת קודש אסירנה בחזרה.
עשיתי כעצתו ובאתי בערב שבת להניח את הדיקט להפריד ביני לבין שכני, אותו הבן המחלל את השבת רק ראה אותי עוסק בהצבת המחיצה, עלה זעמו והתחיל לצעוק האם איני יהודי מה אתה עושה כאן מחיצה להבדיל ביני וביניך, ובזעמו רצה לעלות ולהסיר את המחיצה, ואני מצידי אמרתי לו כל זמן שתחלל את השבת אשים מחיצה להבדיל ביני שומר השבת לבינך מחלל השבת, מאז אותה שבת כבר לא שמעתי יותר את הרדיו.
בספר מה"ש מסופר מה שסיפר רבי אלעזר מנחם שך זצ"ל, כי הוא זוכר שבשבתות היה רבי משה פיינשטיין זצ"ל לומד את כל מסכת שבת.