מסופר על הצדיק רבי אליהו דושניצר זצ"ל המשגיח של ישיבת לומז'א בפ"ת,  שלא היה הולך בשבת קודש בשום מקום בעיר, רק מביתו שהיה סמוך מאד לישיבה, ופעם הפצירו בו מאד, לפי שהיה איזה שמחה אצל אחד מראשי הישיבה, ואמר למבקשיו שלא הלך מעולם בשבת קודש ברחובות העיר, שמא יראה ח"ו חילול שבת!!!

מסופר על ה"חזון איש" זצ"ל, שפעם הלך לטייל בשבת עם אחד מתלמידיו ברחוב הנקרא כיום רחוב חזון איש, לכיוון "רמת יצחק". כשהגיעו לאזור רחוב רשב"ם, ביקש רבינו לחזור לכיוון בני ברק, בנימוק שאין ברצונו לראות חילול שבת. התלמיד המליץ להמשיך, ואכן כעבור זמן הגיע רכב מכיוון "רמת יצחק". רבינו החזון איש שראה זאת נצטער מאד, ואמר לתלמידו בכאב: כל ראייה ואפילו בודדת של חילול שבת מזיקה לנפש, גם אם בדרך כלל נמנע מלראות.

גם על הצדיק רבי מאיר חדש זצ"ל המשגיח של ישיבת חברון בירושלים, מסופר שבעת אחד מטיוליו ביום שבת קודש, כשטייל ברחוב ליד ביתו בלווית תלמיד ממקורביו, קרה המקרה ששכן חילוני התניע את מכוניתו ונסע, המשגיח ששמע את רעש התנעת המנוע סובב את ראשו, וראה את חילול השבת.

באותו רגע מיד החוויר המשגיח, ולאחר שהות מה אמר לתלמידו: "נחזור הביתה". רבינו נכנס לביתו, ומיד התיישב ללמוד והתמיד בלימודו עד לשעת הסעודה, גם בעת סעודת השבת חשו המסובים שפני רבינו אינם כתמול שלשום. לשאלת המסובים ענה שהוא חש בטוב. ובכל כוחו הסתיר את כאבו. אולם, מאז לא רצה יותר לצאת לטייל בשבת, שהרי גם לראות חילול שבת גורם לקלקול.

 

בספר אורחות רבינו מובא שרבינו יעקב ישראל קנייבסקי ה"סטייפלר" זצ"ל סיפר על רבו הסבא מנובהרדוק זצ"ל, שפעם אחת ביום שישי לא היה יכול לילך לבית המרחץ המקומי לרחוץ בחמין לכבוד שבת קודש, על כן ביקש מאחד הנוכחים שיביא לו כוס תה, ולאחר שהגיש לו את הכוס בירך עליו ושתה ממנו מעט, ובנותר רחץ את פניו לכבוד שבת המלכה, בכדי לקיים בזה מצות רחיצת הפנים בחמין.

עוד מסופר על רבינו הסטייפלר שלמרות שהיה לו בביתו מקוה פרטי, מכל מקום מידי יום שישי היה משרך דרכו במאמץ רב לעבר המקוה הציבורי שהיתה ממוקמת בשכונת ויזניץ, וביאר את הדבר לנכדו שסייע עמו, שמאחר ומצוה לרחוץ בחמין לכבוד שבת, ואת מי המקוה שבביתו אין דרך לחמם, על כן הוא מתאמץ ללכת למקוה הציבורי.

ומעיד מחבר הספר אורחות רבינו שסיפר לו בחור אחד מישיבת בית מאיר, שפעם היה קודח אותו הבחור מחום והיה לו שלשים ותשע מעלות, ושאל את הסטייפלר האם עליו לטבול במקוה לכבוד שבת, ואמר לו הסטייפלר שטבילה אחת אינה מזיקה, וילך לטבול אולם שתיכף ומיד יצא וינגב עצמו היטב במגבת.

בספר מרן הרב שך, מסופר שבזמני מלחמות העולם כשהיה הרב שך מגיד שיעור בישיבה בסלוצק השתעשע רבות בדברי תורה עם אחד התלמידים, ובראותו כי הוא בעל השפעה עליו הפציר בו רבות לחדול מעישון הסיגריות. לימים נימק את הסיבה להפצרותיו הרבים, משום שבאותה התקופה הפילו הקומניסטים חללים רבים שנסחפו אחרי תאוריות הכזב שלהם, ובמיוחד פעלו אצל הבחורים המחוננים וטובי המוחות שבעולם הישיבות, ומאחר שבחור זה היה מהמחוננים ביותר, חשש הרב שך שמא יגרר חלילה גם הוא לקומניזם ויפרוק מעליו עול תורה ומצוות, משום כך השתדל למונעו מהעישון, שכן גם אם חלילה יפרוק מעל עצמו עול תורה ומצוות כשבכללם עול שמירת השבת, לכל הפחות לא יחללנה בתדירות כל כך גבוהה על ידי עישון הסיגריות.

 

בספר הרב מבריסק מסופר: בין האגודות המבורכות שפעלו בעיר בריסק היתה זו שנקראת משמרת השבת, חברי המשמרת היו סובבים בשווקים בערבי שבתות והיו מזרזים את בעלי העסקים לסגור את עסקיהם קודם התקדש היום.

והנהבליל שבת אחד, כאשר הגיע כדרכו רבי אברהם אידלמן למנין תפילת ערבית אצל הרב מבריסק, השיח בפניו מהרהורי לבו, כי בעצם אין הוא רואה טעם בטירחתו הגדולה, כי הרי אלו הנשמעים לו וסוגרים עסקיהם גם לולי שהיה סובב ומעוררם לזה היו סוגרים, ואילו המסרבים להשמע לדין התורה ולכבד את השבת עדיין עומדים במריים ולא חוזרים בהם מעוונם, וכיון שכן, למה זה אנכי.

למשמע הדברים קרא לו הרב מבריסק לצאת אל פתח הבית, והראה בידו כלפי החנויות הרבות הסגורות על מנעול ובריח, ואמר לו: ר' אברהם, טעות היא בידך, הרואה הנך את כל החנויות הרבות הסגורות כעת, דע לך כי רק בזכותך ובזכות חבריך הם סגורות, ואילו לא הייתם עומדים על המשמר בעקביות מידי ערב שבת לעורר על כך, גם הם היו פתוחות, גם הם היו נמשכות בעסקיהם אל תוך ליל השבת.

בספר הכל לאדון הכל, מתארת המחברת את אוירת סעודות השבת בבית אביה הרב יעקב הרמן בזמן שהותו של רבי ברוך בער ליבוביץ זצ"ל ראש ישיבת קמניץ, רוח שבת אמיתית שררה בבית כאשר אבא ורבינו היו שרים זמירות שבת, פניו של רבינו זרחו באור של קדושה שהציף את ביתינו בעונג עילאי, חשבתי בליבי מן הסתם כך נשמעת שירת המלאכים, אנשים רבים מקרוב ומרחוק באו להקשיב לקול זמירותיהם, וכאשר כבר לא היה מקום אף בעמידה מילאו המבקרים את הפרוזדור ואף א מדרגות הבית.