בספר עובדות והנהגות לבית בריסק (ד, שא) מובא שמסורת היא בבית בריסק, אשר תמונת קודש של פני רבי יוסף דוב סולובייצ'יק זצ"ל בעל ה"בית הלוי", אשר ממנה נראית גודל חרדתו ויראתו מפני הקב"ה, צויירה לעת ערב שבת קודש, כשישב בחדרו וקרא בדחילו ורחימו את מגילת שיר השירים, והביאו אז איש צייר אומן במלאכתו, והוא שצייר את קלסתר פניו.
בפתיחת ספר תיקוני שבת מרבי אברהם הלוי זצ"ל מגדולי תלמידי האריז"ל, מובא שהיה כל ימיו אפוטרופוס גדול של השבת, מכריז ומזהיר תמיד את בני ישראל אנשים ונשים על שמירתה. וכה משפטו כל ימי חייו מידי שבת בשבתו, לכתת רגליו בשווקים וברחובות בבתים ובחצרות, מחצות ליל ששי ואילך לזרז את העם שיכינו את אשר יביאו, ושתהא אשה משכמת ואופה, ושיהיו נועלין את החנויות סמוך למנחה קטנה, דהיינו קודם ט' שעות ומחצה, כדי שיהא פנאי ביום להתחדש לקראת שבת המלכה בקריאת הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, בטבילה במקוה טהרה, וברחיצת פניו ידיו ורגליו בחמין, וחילוף שמלותיו.
גם על רבי נחום מהורדנא זצ"ל מובא בספר תולדותיו שעמל למען כבוד השבת, וייסד חברת מזהירי שבת שעמד בראשה, וכל ערב שבת היה הולך בעצמו להזכיר לבעלי החנויות שיסגרו את חנויותיהם, ואת בעלי בתי המשקה שיסגרו את בתי משקיהם, כי תוספת שבת מדאורייתא, עד שכבר קודם שקיעת החמה כל החנויות היו נעולות וסגורות על מסגר.
מובא בספר מאיר עיני ישראל מה שסיפר רבי מאיר ליברמן שליט"א מתלמידי ראדין: שפעם נכנס אל בית מרן ה"חפץ חיים" ביום שישי לאחר חצות היום, וראה את ה"חפץ חיים" עומד בקרן זוית בחדר, מבלי שיבחין בו שנכנס, והוא מוכן לקראת שבתא מלכתא, לאחר שהיה כבר במקוה ושאר הכנות, ותואר פניו מאירות, ושומע הבחור את רבו הקדוש מלחש ואומר: "אהה, שבת באה... אהה שבת... אהה שבת..., כולו נהנה הנאה עצומה שהנה הנה שבת קודש אכן מתקרבת ובאה.
בספר מרביצי תורה ומוסר (ג, קפד) מסופר על רבי יצחק זאב סולובייצ'יק זצ"ל הרב מבריסק, שכל יום שישי אחרי הדלקת נרות, היה יוצא בבגדי שבת למרפסת שבכניסת הבית, רצינות והדר-מלכות נסוכים על פניו, מתיישב על כסא ודומם במשך שעה ארוכה, כממתין לאורח רם המעלה. לקיים את דברי הרמב"ם, שכתב שיהא יושב בכובד ראש מייחל להקבלת פני שבת, כמו שיוצא לקראת מלך.
