ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רמ"ב ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. מצוה לענג ולכבד את השבת, ונלמד ממה שכתוב "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד". ויש אומרים שעיקרו מן התורה שהשבת היא בכלל מקראי קודש.
ב. חז"ל פירשו שהכוונה לקדשו ולכבדו בכסות נקיה ולענגו בעונג אכילה ושתיה, והפליגו חכמים בזה עד שאמרו שהמענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים וניצול משעבוד מלכויות ונותנין לו עשירות.
ג. אפילו מי שצריך לאחרים אם יש לו מעט משלו יזרז עצמו לכבד את השבת, וצריך לצמצם בימי החול בכדי לכבד את השבת.
ד. אמרו חכמינו ז"ל מזונותיו של אדם קצובין מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת וימים טובים שאם מוסיף מוסיפין לו, ואמר הקב"ה לישראל: בני, לוו עלי להוצאות שבת ואני פורע.
ה. טוב ליזהר לא לפחות משני תבשילים בכל סעודה, וטוב שיאכל בכל סעודה דגים, אם לא שאינו טוב לפי טבעו או ששונאו, לפי שהשבת ניתנה לעונג ולא לצער.
ו. עזרא הסופר תיקן לכבס בגדים ביום חמישי לכבוד שבת, ויש ליזהר לא לילך בחלוק אחד כמה שבתות בלא כיבוס, שלא לעבור על תקנת עזרא.
ז. מכבוד השבת ללוש עיסה ולאפות חלות לכבוד שבת, ולא טוב עושים הלוקחים חלות מן האופה, ומקטינים בזה מכבודה של שבת המלכה.
