ההלכות שלפנינו מבוססים על דברי השו"ע והמשנה ברורה או"ח סי' רמ"ט וסי' רנ"א, ונוהגים בכל העדות ללא חילוק.
א. אסור לצאת למקום רחוק אם לא משער שיגיע למקומו בעוד היום גדול. ואפילו אם הולך לדבר מצוה מותר רק כשמשער שיגיע בעוד היום גדול.
ב. ביום שישי אסור לסעוד סעודה גדולה שאינו רגיל בה, כדי שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול, ושיהיה פנוי להתעסק בצרכי השבת כראוי. מיני מרקחת שאוכלים בשעת כתיבת התנאים, אינו בכלל סעודה ומותר.
ג. סעודת מצוה כגון ברית ופדיון הבן מותר, אלא שיזהר לעשותה בבוקר, ובדיעבד מותר אף מהמנחה ולמעלה. ומ"מ ימנע מתשע שעות ולמעלה, וכן לא יאכל הרבה דמאד עד שיקלקל תאות המאכל בליל שבת.
ד. אסור לעשות מלאכה בדרך קבע ביום שישי מהמנחה ולמעלה, [י"א משש שעות ומחצה, וי"א מתשע ומחצה], והעושה מלאכה אינו רואה בה סימן ברכה. סחורה אינו בכלל איסור זה. ואף מלאכה אם עשאה בדרך ארעי מותרת.
ה. מלאכה לצורך השבת, כגון לתקן בגדו לשבת, מותר. ואפילו בגדי חברו כשאינו נוטל שכר מותר.
ו. מי שצריך מעות לצורך לענג את השבת במאכלים ומטעמים, מותר לו להשתכר למלאכה אפילו מהמנחה ולמעלה.
ז. מותר להסתפר כל היום, שזהו לכבוד השבת. אמנם האריז"ל לא היה מסתפר משהגיע זמן מנחה ועדיין לא התפלל שמא יעבור זמן התפילה.